מבקר המדינה: דוח זיילר לא יושם. הפל-קל ממשיך לסכן"יש להזעיק בעניין זה שמים וארץ בטרם יארע חלילה אסון נוסף", כך קובע מבקר המדינה בדוח הרשויות המקומיות העוסק בנושא הבנייה בשיטת הפל-קל.בעקבות התמוטטות רצפת אולם שמחות בירושלים באסון ורסאי במאי 2001 מונתה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט ורדימוס זילר לבדיקת נושא בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את הציבור והאמצעים להבטחת בטיחותם. לוועדת זילר התברר כי תקרות אולם השמחות נבנו בשיטה הקרויה פל-קל - שיטת בנייה שנעשה בה שימוש נרחב משנות השבעים ואילך - וכי המבנים שתקרותיהם נבנו בשיטה זו עלולים לסכן את השוהים בהם. בעקבות זאת החליטה הוועדה להכין דוח ביניים בנושא מבנים שתקרותיהם נבנו בשיטת הפל-קל. הדוח הוגש לממשלה ופורסם באוגוסט 2002. בדצמבר 2003 הגישה ועדת זילר לממשלה דוח סופי על מכלול הנושאים הנוגעים לאמצעים להבטחת בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את הציבור. השיהוי הניכר בטיפול הממלכתי בבעיית מבני הפל-קל, שהינם מבנים העלולים לסכן את המשתמשים בהם, חייב את גופי השלטון המקומי לאתר בעצמם את כל מבני הפל-קל שבתחומם, לבדוק אותם וליישם תכניות לתיקונם; שכן גופי השלטון המקומי חייבים על פי דין לדאוג לבטיחות המבנים שבתחומם, ללא קשר להתקדמות הפעולות הנעשות בעניין זה במישור הממלכתי. לדעת משרד מבקר המדינה, היישום המצומצם של המסקנות והלקחים לגבי מבני הפל-קל הקיימים במדינה, מותיר אנשים רבים חשופים לסכנה הכרוכה בשימוש בהם, בעיקר כשמדובר במבני ציבור. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2006, כארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה בעניין יישום דוח הביניים וכחמש שנים לאחר אסון אולמי ורסאי - טרם נקבעו הנחיות לבדיקת מבני פל-קל, ובעניין קביעת שיטות וסדרי עדיפויות לתיקון מבנים שנמצאו לקויים; טרם נקבעה גם מתכונת למעקב אחר ביצוע התיקונים כמתחייב מהחלטות הממשלה 2487 ו-4686. הביקורת העלתה כי שלושת המשרדים הנוגעים בדבר - משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד האוצר - הם האחראים לכך שעד מועד סיום הביקורת לא ננקטו פעולות ממשיות לפתרון הבעיות שהעלה המטה, ועקב כך לא יושמו המלצות דוח הביניים. במועד סיום הביקורת - יותר מארבע שנים לאחר שהחליטה הממשלה להקים מטה ליישום המלצות דוח הביניים ומעל חמש שנים לאחר אסון אולמי ורסאי - טרם נמסרו לרשויות המקומיות הנחיות לטיפול במבני הפל-קל. משרד מבקר המדינה העיר לגופי השלטון המקומי כי הדין מחייב אותם להפעיל את סמכותם למנוע בנייה של מבנים מסוכנים ושימוש במבנים כאלה; חוזרי מנכ"ל משרד הפנים מהשנים 1996 ו-1998 שקבעו כי הבנייה בשיטת הפל-קל מסוכנת, נועדו להבהיר להם את חובתם זו; והאסון שהתרחש באולמי ורסאי בשנת 2001 הדגיש והעמיק אותה והמחיש את הצורך הדחוף לפעול בעניין. בפרק הזמן שלאחר קבלת החלטת הממשלה בדבר אימוץ דוח הביניים, בד בבד עם גופי השלטון המקומי נשאו בנטל גם הגופים ממלכתיים שעליהם הטילה ממשלת ישראל לטפל בבעיית מבני הפל-קל. אולם, העובדה שהגופים הממלכתיים השתהו בטיפול בבעיה ושכמחצית ממבני הפל-קל הם מבני ציבור שבדרך כלל נאסף בהם קהל רב, חייבה את גופי השלטון המקומי לפעול בעצמם ביתר מהירות לאיתור, בדיקה ותיקון של מבני הפל-קל שבתחומם. מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בגופי השלטון המקומי עלה כי 67 (53%) מ-126 המבנים שנקבע שהם מבני פל-קל לא נבדקו כלל; לגבי שני מבנים נוספים שלא נבדקו נטען, כי אינם בשימוש. עוד נמצא כי הבדיקה שנעשתה לגבי 16 מ-126 המבנים האמורים הייתה בלתי מספקת. לדוגמה, נעשו "בדיקות ויזואליות" ובדיקות העמסה שלפי דוח הביניים אינן מספקות, באשר לבדיקות ההעמסה אף נאמר בו כי הן עלולות להיות מזיקות ואף מסוכנות. בדוח הביניים נכתב כי אחת ממטרות הבדיקה היא זיהוי מהדורת תקרת הפל-קל. בדוח מפורטות המהדורות השונות של תקרות הפל-קל, ונעשית בו הבחנה בין מהדורות תקניות למהדורות שאינן תקניות . המהדורות שאינן תקניות הן תקרות החסרות חישוקים או לחלופין תקרות שיש בהן חישוקים שאינם תקניים. נמצא כי לגבי 20 מבני פל-קל שלפי טענת המתכננים, יש בתקרותיהם חישוקים, וגופי הפח שבהן משמשים למילוי בלבד, לא פעלו גופי השלטון המקומי לביצוע בדיקות המיועדות לזיהוי מהדורת הפל-קל שלפיה נבנו התקרות כדי לוודא כי מדובר במהדורה תקנית. הביקורת העלתה כי תוקנו רק 11 מ-126 מבני הפל-קל שאותרו בגופי השלטון המקומי שנבדקו; וכי לגבי שבעה מבנים נוספים התקבלו חוות דעת שאין צורך לתקנם. מהביקורת עולה כי עשר שנים לאחר שנקבע כי שיטת הפל-קל היא שיטת בנייה מסוכנת, חמש שנים וחצי לאחר אסון ורסאי וארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה ולפיה יש ליישם את המלצות דוח הביניים, רוב גופי השלטון המקומי לא עשו די לאיתור מבני הפל-קל ולבדיקה של מבנים שנקבע או היה חשש כי נבנו בשיטת הפל-קל, כמו כן עולה כי גופי השלטון המקומי כמעט שלא עשו דבר לתיקון מבני הפל-קל שאותרו בתחומן אף שהיו מחויבים לעשות כן. במועד סיום הביקורת, נובמבר 2006, כחמש שנים וחצי לאחר אסון אולמי ורסאי וכשנה ושמונה חודשים לאחר שהוגש דוח ועדת ההיגוי, טרם דנה הממשלה בהמלצותיה של ועדת ההיגוי. ממצאי הביקורת מצביעים על כשלים של משרדי הממשלה - הפנים, המשפטים והאוצר - בתהליכי היישום של החלטות ממשלה בעניין מסקנותיה של ועדת זילר. אף שעברו יותר מחמש שנים מהאסון באולמי ורסאי, טרם יושמו מסקנות הוועדה שנכללו בדוח הביניים שלה, וטרם נעשו הפעולות הכרוכות ביישום הדוח הסופי שהגישה. לכתבה המלאה אודות דו"ח הביקורת: http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-123713-00.html?tag=08-31-57 המקור: Nfc (ע"פי כתבה מאת עידן יוסף) |