סיכון בריאותי של בוחני מכוני הרישויבכתבה המתפרסמת בעיתון "מעריב" טוענים בוחני מכון הרישוי, שלאחר יום עבודה בעמדות הרישוי הם חוזרים לביתם עם סחרחורות ובחילה. מאחר שאין תקנות שמגנות עליהם, הבוחנים נושמים במשך עשר שעות ביום את אדי הפחמן החד-חמצני, תחמוצות החנקן וכל יתר המזהמים הנפלטים מאגזוזי המכוניות."הזיהום והרעל שיש פה הם בעוצמות אדירות", סיפר א', בוחן רישוי מאזור השרון, "זה עשן שחור של רכבי דיזל ובנזין. כל המקום הוא האנגר לא מאוורר, ואנחנו יושבים שם שעות ועובדים. הבור הוא העמדה הכי בעייתית. זה חלל סגור שבו יושב אדם אחד ונושם את כל הזיהום של המכוניות שעוברות מעליו. בסוף היום אני מגיע הביתה עם סחרחורות, עייפות, צריבה במערכת הנשימה וצרבת נוראית עם בחילות. אני עדיין בחור בריא, אבל אני מרגיש שהחומרים האלו הולכים ומצטברים בתוכי". בתנאים אופטימליים בוחני זיהום האוויר אמורים להיות מוגנים, ואזור העבודה שלהם צריך להיות מאוורר. בפועל, רמות הזיהום בבור בדיקת השלדות גבוה במיוחד, ולעובדים אין אפילו מיגון בסיסי. מעבר לכך, כיום אין ולו תקנה אחת ששומרת עליהם ועל יתר עמיתיהם בתעשיית תיקוני הרכב מפני הזיהום. הפתרונות האפשריים לטיפול בבעיה הם מערכות אוורור טובות יותר או שימוש במסכות אישיות. במשרד לאיכות הסביבה, למשל, ממליצים לעובדי ניידות ניטור האוויר שלהם לחבוש מסכות בעת בדיקות כלי רכב בשטח פתוח. באופן טבעי, בחלל סגור המצב גרוע הרבה יותר. כיום מסתפק משרד התמ"ת רק בהדגשת הצורך באוורור. "אין תקנות ספציפיות לעובדי מכוני רישוי, ואין לנו דרישות מיוחדות מעבר לדרישות כלליות הנוגעות לאוורור, לגידור מכונות או מתקנים מסוכנים, לניקיון מקום העבודה וכו'", נמסר ממשרד התמ"ת. "עם זאת, לאחרונה החלה מעבדת אגף הפיקוח על העבודה בבדיקת הסיכונים לעובדים במקומות עבודה כאלו. עם סיום הבדיקה נחליט אם יש לנקוט פעולות מתקנות במכוני הרישוי". לקריאת הכתבה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/444/199.html המקור: מעריב |