התייחסות המוסד לבטיחות ולגיהות לכתבה שהתפרסמה בעיתון "מעריב" על הסיכון הבריאותי של עובדים במכוני הרישויבכתבה שהתפרסמה בעיתון "מעריב" (ראה ידיעה מתאריך 05.07.06 - סיכון בריאותי של בוחני מכוני הרישוי) התלוננו עובדים במכוני רישוי על חשיפתם לעשן וחומרים רעילים ועל אזלת היד בטיפול בנושא. מובא כאן מידע העשוי לסייע, והמראה שהמחוקק מתייחס למקומות מהסוג הנזכר."פקודת הבטיחות בעבודה" מגדירה את אחריות המעסיק לבריאותו ובטיחותו של העובד וכן הגדרות רלוואנטיות לענייננו כגון "מפעל", "איוורור", "אדים מסוכנים", "מקום מוקף", והיא כוללת תקנות בטיחות וגיהות. לענין פקודת הבטיחות להלן חלקים מההגדרות בחוק, המצביעים בפירוש על הכללתו של מכון רישוי ומתקנים בו בפקודה: "מפעל" - חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך... וגו', וחצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים; "איוורור" - אמצעים יעילים ונאותים ינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מיחזור אוויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקים של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל; "מקום מוקף" - חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף וכיוצא באלה. התקנה גם קובעת ש"אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות נכרת, ינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה". ככלל, רמת החשיפה המירבית המותרת לעובדים מוגדרת בתקנות ספציפיות עבור חומרים מסויימים. עבור חומרים אחרים מגדירות "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) התשנ"א - 1990" בתקנה 5, שרמת החשיפה המירבית תהיה כמפורט בחוברת של ה- ACGIH (ארגון הגיהותנים הממשלתיים האמריקאי). בפליטות מכלי רכב בעת פעולת המנוע שלהם נפלט החומר פורמאלדהיד ובוחני מכוני הרישוי עלולים להיות חשופים אליו במידה זו או אחרת. חומר זה מופיע בין 30 החומרים שבתקנת "גורמים מזיקים". יש לבצע ניטור סביבתי תעסוקתי (בדיקות סביבתיות) לפורמאלדהיד, אך גם לחומרים אחרים, כגון פחמן חד חמצני, שיש להם רמה מרבית מותרת לחשיפה. מטרתן של הבדיקות לבדוק את רמת החשיפה של העובדים לחומרים אלו ולבחון האם הם נמצאים בסיכון קביל, או תחת מצב הדורש פיקוח תקופתי (כאשר רמת החומרים באוויר, המופיעים בתקנות הבטיחות והגיהות, גבוהה מרמת הפעולה) וצורך בשיפורים. על פי חוק, צריך מחזיק מקום העבודה למסור לעובד מידע עדכני ולהדריכו בדבר הסיכונים במקום (לרבות תמצית מידע בכתב), ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן על המעסיק למסור לעובד הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. נושא נוסף הוא בדיקות רפואיות לעובדים. בדיקות רפואיות מבוצעות ע"י קופת החולים "על פי כל דין" כשקיימות תקנות יחודיות רלוונטיות. כאשר לא קיימות תקנות יחודיות ניתן לבצע בדיקות רפואיות על פי בקשת מעביד, או על פי הוראותיו של רופא קופת חולים או רופא מפקח של משרד התמ"ת, אם גורמי הסיכון עלולים לגרום להופעתן של מחלות מקצוע המופיעות ברשימת המחלות שב"פקודת התאונות ומחלות משלח-יד". דבר זה נובע מהחובה שחלה לפי הפקודה על רופאים ומעבידים להודיע למפקח עבודה אזורי על הימצאותה של מחלת מקצוע או אפילו חשד להימצאותה. ניתן להבין מהפקודה שללא עריכת בדיקות רפואיות לעובדים לא יהיה ניתן לגלות הופעתן של מחלות מקצוע (מצב "הביצה והתרנגולת"), אך בכל מקרה היקף הבדיקות לביצוע נקבע ע"י "מנהל המחלקה לבריאות תעסוקתית של קופת חולים". ברשימת מחלות המקצוע שבפקודה מופיעות מספר מחלות מגורמים הרלוואנטיים למכוני רישוי וביניהם פחמן חד חמצני, פורמאלדהיד ופחמימנים פוליציקליים ארומטיים הנמצאים בפיח שנפלט. לסיכום, כדי לשמור על בריאות העובדים במכוני רישוי ובמוסכים על "תופש המקום"/ מנהל המוסך:
המקור: דר' אשר פרדו, מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות |