www.osh.org.il
26.07.2005


האם תנאי העבודה גרמו למחלת נפש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעת פיצויים שהגיש עובד נגד מעסיקו לשעבר, חברת טכ"ם העוסקת בתוכנות, בטענה כי תנאי עבודתו היו ירודים ובלתי סבירים וגרמו לו, בין היתר, למחלת נפש.

בתביעה נאמר, כי התובע (57) סובל ממחלת נפש "סכיזופרניה פרנואידית" והנתבעת העוסקת בתחום התוכנות והמחשבים העסיקה אותו במשך תשעה חודשים.

לטענתו, הנתבעת התחייבה לספק לו תנאי עבודה נאותים, נוחים ובריאים אולם הפרה התחייבות זו. עוד טען כי עומס עבודה ולחץ שהוטל עליו כמו גם תנאי עבודה בלתי סבירים כחוסר אוורור, גרמו להתפרצות מחלת הסכיזופרניה ומצבו הנפשי הלך והחמיר עד כדי הפסקת עבודתו והסתגרות בבית.

הנתבעת טענה להעדרו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין עבודתו של התובע אצלה לבין מחלת הנפש בה לקה.

השופטת ציפורה ברון, דחתה את חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה, פרופ' לוי, מנהל המחלקה הסגורה בשלוותה. זאת בנימוק, כי בחוות דעתו נפלו מספר פגמים מהותיים השומטים את הבסיס למסקנתו הנחרצת, בדבר קיומו של קשר סיבתי ביו עבודתו של התובע לבין מחלת הנפש ממנה הוא סובל.

מאידך קבעה ברון, כי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם הנתבעת, פרופ' טיאנו, מנהל בית החולים גהה, היא מבוססת ויש לה עדיפה על זו של פרופ' לוי.

טיאנו קבע בחוות דעתו, כי לא ניתן לקשור בין מחלת התובע לבין מקום עבודתו וכי עצם המצאותו של אדם במקום מסוים בעת התפרצות מחלתו אינה קושרת את המחלה אוטומטית למקום. לדברי השופטת ברון, לכל היותר ניתן לומר, כי עבודתו גרמה לו להחמרת מחלת הנפש ממנה הוא סובל.

ברון לא מצאה, כי תנאי העסקתו של התובע מבססים אובייקטיבית קשר סיבתי בין עבודתו לבין התפרצות המחלה, וכי טענותיו הם במישור הסוביקטיבי ואין בינן לבין עבודתו אצל הנתבעת ולא כלום.


המקור:
עיתון "גלובס"