אחריות מעסיק לבטיחות המעליתבכתבה המתפרסמת באתר האינטרנט Ynet, מנתח עו"ד חיים קליר, פסק דין שניתן בימים אלה בבית המשפט המחוזי חיפה בעניינה של אירית לביא שעבדה כאחות סיעודית בבית אבות. באחד הימים ירדה לביא במעלית יחד עם שתי קשישות, דיירות הבית. כאשר המעלית הגיעה ליעדה, יצאה לביא עם אחת הקשישות והמתינה בחוץ שגם הקשישה השנייה תצא. אולם בטרם הספיקה זו לצאת, החלה דלת המעלית להסגר. לביא הושיטה את ידה הימנית כדי להסתיר את עינית המעלית, אלא שדלת המעלית המשיכה להיסגר. לביא שלחה את ידה הימנית, בניסיון ללחוץ על כפתור פתיחת המעלית. אולם הדלת המשיכה להיסגר ומחצה את ידה השמאלית. בעקבות זאת לביא הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה נגד החברה בה עבדה, החברה המפעילה את בית האבות. השופט אמיר טובי דחה את התביעה, ואף חייב את לביא לשלם למעסיקתה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכומים נכבדים. לביא לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. השופטים יגאל גריל, רעיה חפרי וינוגרדוב ומנחם פינקלשטיין היו בדעה אחרת. לדידם המעסיקה אחראית לנזקיה של לביא. החלטת שופטי בית המשפט המחוזי התבססה על הלכת בית המשפט העליון, לפיה קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. פעולתה של לביא הייתה כפי המצופה ממנה כאחות סיעודית. האינסטינקט של לביא היה למנוע פגיעה מהקשישה שהייתה בדרכה החוצה מן המעלית. אם לא הייתה מושיטה את ידה אל עבר העינית היתה התאונה כנראה נמנעת, אך אז הקשישה הייתה נותרת במעלית. דעתם של שופטי בית המשפט המחוזי הייתה נחרצת: "האומנם ניתן לצפות מלביא כאדם בכלל, וכאחראית מחלקה סיעודית בבית האבות (ואח"כ במחלקת עצמאים ותשושים) לאפשר לקשישה מבוהלת להישאר בנסיבות אלה לבד בתוך המעלית?". לביא פעלה, אם כן, בדיוק באופן שניתן היה לצפות ממנה שתפעל, בהיותה אחות סיעודית בבית אבות. לכן דין תביעתה להתקבל ואין להשית עליה כל אשם תורם לקרות התאונה. שופטי בית המשפט המחוזי קיבלו אפוא את ערעורה של לביא וקבעו, כי המעסיקה נושאת במלוא הנזקים שנגרמו ללביא כתוצאה מן התאונה. את הכתבה המלאה ניתן לקרוא באתר האינטרנט Ynet בכתובת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3282071,00.html המקור: אתר האינטרנט Ynet |