פיצויים לטכנאית שיניים שנחשפה לבריליום ולקתה במחלת הבריליוזיסבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק ב- 04.11.07 פיצויים בסכום של למעלה מ-700 אלף שקלים לאישה בת 36 מצפון הארץ אשר לקתה במחלת הבריליוזיס בעקבות עבודתה כטכנאית שיניים. האישה לקתה במחלה בגלל חשיפה לחומר מתכתי בשם בריליום, המשמש לבניית שיניים תותבות.האישה תבעה שלושה מקומות שבהם עבדה וכן את בית ליגת נשים, שם למדה טכנאות שיניים. אך מקומות אלה, במהלך המשפט שנפתח ב-1999, הכחישו כי הנזקים נגרמו לה בעקבות חשיפתה לחומר במסגרת עבודתה אצלם, וכמו כן דחו את הטענה כי התרשלו בחובתם כלפיה. השופט נסים ישעיה דחה את כל טענותיהם של המעסיקים ובשל המחלוקת אף מינה את ד"ר יהודה שוורץ, סגן מנהל מכון הריאות בבית החולים איכילוב בתל אביב, כמומחה מטעם בית המשפט. ד"ר שוורץ קבע באופן חד משמעי כי המחלה ממנה סובלת האישה היא מחלה תעסוקתית ריאתית שנגרמה בעקבות חשיפה לבריליום. ריאותיה של האישה ניזוקו באופן קשה ומאז מחלתה, שהתגלתה ב-1998, היא נזקקת לעזרת בני משפחתה. לאישה נקבעו 90 אחוזי נכות, היא סובלת מעייפות קשה ומתניידת בעזרת קלנועית. בית המשפט קובע כי מעבדות השיניים בהן עבדה הן האחראיות לפרוץ מחלתה ולכן חייבות לפצות אותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה וייגרמו לה בעתיד. יש לציין כי המחלה אף צפויה להחמיר עם השנים. כבר לפני שש שנים נאסר השימוש בבריליום במעבדות השיניים. בתחקיר שהתפרסם ב-ynet לפני כשלוש שנים נחשף כי למרות התקנות החד-משמעיות - יצרני הכתרים ורופאי השיניים מתעלמים ברגל גסה מהחוק, וממשיכים לגרום למחלתם של עובדים תמימים. גם המדינה, מצידה, לא ממהרת לאכוף את התקנות שאוסרות את השימוש ב"אחד הכימיקלים הרעילים ביותר שידועים לאדם", ובעיקר טומנת את ראשה בחול.. בריליוזיס היא מחלה של רקמת הריאה, שנגרמת כתוצאה מחשיפה לאדי בריליום. המחלה גורמת לקוצר נשימה, אי ספיקה נשימתית, חוסר יכולת שחלוף גזים ומחסור של חמצן בדם. המחלה היא בלתי הפיכה, ואם היא מגיעה למצב קשה היא יכולה לחייב השתלת ריאות. בין 6% ל-30% מהחשופים לבריליום יחלו בבריליוזיס. מתוכם, על פי הספרות וההערכות המקובלות, תתפתח מחלה קשה במיוחד אצל כ-20%, והם צפויים למות. הבריליום בהחלט יכול לגרום לתחלואה גם אחרי 20 ו-30 שנה, ובריליוזיס היא לא הסכנה היחידה של החומר הזה - אלא גם סרטן הריאות. גם הוא לא חייב להופיע מייד - ויכול לדגור ולהתפרץ אחרי שנים ארוכות. הרמה הגבוהה ביותר של בריליום שמותרת בישראל היא 2 מיקרוגרם למילימטר מעוקב למשך שמונה שעות עבודה. אבל הבעיה היא שהמחקרים האחרונים מראים שזו רמה גבוהה מדי ושצריך להוריד אותה. פרט לכך, מפעל שיודע שבאים אליו לעשות ביקורת, יכול באותו יום להוריד את רמת הבריליום - וכך להיות בתוך התקן. המקור: ynet (ורד לוביץ') |