זהירות, ננו-טכנולוגיההעיתון הכלכלי "דה מרקר" פרסם השבוע כתבה העוסקת בסיכונים אפשריים הקשורים לשימוש בננו-טכנולוגיה. בישראל פועלות בתחום הננו-טכנולוגיה כיום לא פחות מ-240 קבוצות מחקר ננו-טכנולוגיה, וכ-40 חברות סטארט-אפ, לפי נתוני הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI). הגדלת התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח בענף, צפויה להזניק את ההשקעות בננו-טכנולוגיה בישראל לקרוב לרבע מיליארד דולר, עד תחילת העשור הבא. עם זאת, מומחים בארה"ב מזהירים כי השימוש הגובר בננו-טכנולוגיה - מדע המבוסס על עצמים זעירים בסדר גודל של מיליונית המילימטר - טומן בחובו סיכונים שטרם ניתנה עליהם הדעת. חסידי הננו-טכנולוגיה, המתהדרים חדשות לבקרים בשפע היישומים של טכנולוגיה זו בתחומים כמו רפואה ואנרגיה, מתעלמים מסכנות הקשורות לשימוש בננו-חלקיקים, הזהירה ד"ר ג'ניפר סאס, מדענית המועצה להגנה על משאבי טבע NRDC בארה"ב. "ננו-חלקיקים מתנהגים באופן בלתי צפוי ועלולים לגרום נזק לבני אדם, לטבע ולסביבה", אמרה סאס. דו"ח שפירסם השבוע המרכז הבינ"ל ללימודים על שם וודרו וילסון, הצביע על זינוק של 70% במספר מוצרי הצריכה בארה"ב שבהם נעשה שימוש בננו-טכנולוגיה, במחצית השנה האחרונה לבדה. מאות מוצרים, החל מבגדים שאינם מתקמטים או מוכתמים, דרך כלי איחסון מזון נטולי חיידקים, וכלה בגרביים ונעלי בית מונעי פטריות, כבר יצאו לשוק האמריקאי. זאת, למרות שהשלכותיהם של הננו-חלקיקים שהם מכילים טרם נבדקו. יתר על כן, היצרנים אינם מחויבים לציין על אריזות המוצרים כי הם מבוססי ננו-טכנולוגיה. הננו-חומר הנפוץ ביותר כיום הוא ננו-כסף, אשר בו נעשה שימוש נרחב כחומר הדברה. חומר זה, שאותו מייצרת בין השאר גם חברת סימה ננו-טק הישראלית, נמצא כעת בלא פחות מ-47 מוצרי צריכה בארה"ב - כמעט כפליים ממספרם לפני שמונה חודשים בלבד. כך למשל, דגם חדש של מכונת כביסה מתוצרת חברת סמסונג הדרום קוריאנית, משחרר יונים של ננו-כסף במהלך הכביסה והשטיפה כדי להרוג חיידקים, בעוד שחברת שארפר אימאג' משווקת נעלי בית, גרביים ומכלים למזון שלדבריה "מונעים חיידקים, עובש ופטריות". עד כה, נצבר מעט מאוד ידע בנוגע לסיכונים אפשריים הקשורים לשימוש בננו-טכנולוגיה. ניסויים בבעלי חיים, שספק אם ניתן להשליך את תוצאותיהם על בני אדם, הצביעו על סיכונים לפתח בעיות דלקתיות וגידולים סרטניים, כמו גם נזק לתאי מוח. עם זאת, הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב מסרבת להרחיב את הפיקוח על השימוש בננו-טכנולוגיה. רק בשבוע שעבר הודיעה הסוכנות כי בכוונתה להפעיל רגולציה על מוצרי ננו-כסף המוצגים כקוטלי חיידקים, אולם להימנע מפיקוח על כל מוצרי הננו-כסף האחרים. "השד כבר השתחרר מהבקבוק", אמרה סאס, "ולכן הרגולטור חייב לפעול במהירות כדי לקבוע סטנדרטים להגנת הציבור". לחץ כאן לקריאת הכתבה המלאה ב"דה-מרקר". המקור: "דה-מרקר" |