מערכות בטיחות ובריאות בתעסוקה: הפעילות בישראל עד היום מאת: ד"ר אבי גריפל
ישראל היא אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם מבחינת ניהול מערכות בטיחות ובריאות בתעסוקה. עובדה זו מתבטאת לא רק באחוז הארגונים המאמצים או שאימצו מערכת מתקדמת לניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה (למעשה, רב הארגונים הגדולים בתעשייה), ולא רק בעובדה שישראל הינה בין המדינות הבודדות בעולם שפרסמה תקן לאומי לניהול בטיחות (ועשתה זאת 6 שנים לפני ארה"ב!), אלא בכך ששיעור תאונות העבודה הוא בין הנמוכים ביותר בעולם: 2.3% נפגעים מדי שנה – וזהו שיעור נמוך מאד. הישגים אלה לא הושגו מאליהם. מדינת ישראל השקיעה רבות בקידום נושא ניהול הבטיחות – ומדובר במיליוני שקלים בחמש השנים האחרונות שהוקדשו לקידום הנושא על-ידי קרן מנוף, הפעולה מונעת במשרד התמ"ת, המוסד לבטיחות ולגיהות, מכון התקנים, ועוד. בין הפעולות הבולטות שהתבצעו בישראל ניתן למנות את הבאים: א. אימוץ מסמך 18001 OHSAS כת"י 18001 לניהול מערכות בטיחות ובריאות בתעסוקה (דרישות); ב. אימוץ הקווים המנחים של ארגון העבודה הבינלאומי בנושא (ILO-OSH-2001); ג. הקמת המל"ב – המרכז לניהול בטיחות כ"מוסד מורשה" במוסד לבטיחות ולגיהות, ופעולתו האינטנסיבית לצירוף ארגונים למועדון הארגונים המיישמים מנבב"ת ; ד. ביצוע פרוייקטים של הטמעת מנבב"תים בעשרות ארגונים במימון קרן מנוף (פרויקט "חונך מנוף"); ה. מחקרים לפיתוח וניסוי בשטח של מערכות לניהול בב"ת במפעלים קטנים ובינוניים במימון הפעולה המונעת; ו. פיתוח וניסוי מודלים לניהול בטיחות בענף הבניה באמצעות המכון הלאומי לחקר הבניה והפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון; ז. פיתוח אמצעי הדרכה והוראה כולל ספרים, חוברות, מנחים ומארזי הדרכה שונים; ח. ביצוע הדרכות יעודיות לנושאי מנבב"ת באמצעות מחלקת ההדרכה של המוסד לבטיחות ולגיהות; ט. הקצאת מדור יחודי לנושאי ניהול בב"ת בירחון "בטיחות", ועוד. פעולות אלה, ואחרות, הניבו התקדמות בכיוון הראוי, והציבו את המדיה שלנו כדוגמה למדינות אחרות.
המוסד המורשה לניהול בטיחות (המל"ב) בהשוואה למדינות אחרות, ישראל מנהלת את המל"ב באופן ראוי לציון: א) אנו המדינה היחידה בה הוקם מרכז המל"ב - כמוסד מורשה על-פי מסמך של ארגון העבודה הבינלאומי – שעיקר תפקידו הוא קידום נושאי ניהול הבב"ת; ב) אנו אחת משלוש המדינות שחתמו אמנה בנושא עם ILO, אמנה בה מיוצגים נציגי הממשלה, המעסיקים והעובדים. ג) בישראל יש שיתוף פעולה של גופים ממשלתיים שונים בקידום נושא ניהול הבב"ת, כאשר תמיכה ניתנת הן מאגף הפיקוח על העבודה, הן מהמוסד לבטיחות ולגיהות, והן מהאקדמיה. יחד עם זאת, מדינת ישראל מפגרת מאוד בנקודה מרכזית וחשובה אחת: אין בישראל תקנה המחייבת עריכת תוכניות בטיחות (פרט למעבדות), ואין תקנות המחייבות ביצוע של הערכת סיכונים במקומות העבודה. אני מקווה כי נושא זה יטופל בשנים הקרובות באמצעות חקיקה מתאימה.
לגבי העתיד כפי שאמרתי, אנו זקוקים מאד לתקנה של ניהול בטיחות (שתחליף את התקנה בדבר תוכנית בטיחות שכבר אינה בתוקף זה זמן), שבדומה לקיים באנגליה ובארצות נוספות, תחייב מעסיקים לקיים הליכים בסיסיים של זיהוי והערכת סיכונים. תקנה כזאת תקדם מאד את ניהול הבב"ת גם בארגונים בינוניים וקטנים שאין להם מערכת ניהול בב"ת מסודרת. צעד חשוב נוסף שאני מאוד ממליץ עליו הוא חיוב מפעלים קטנים להעסיק ממונה בטיחות במשך מספר ימים בשנה, ולא להסתפק במצב הקיים שרק מפעלים המעסיקים יותר מ-50 עובדים חייבים במינוי ממונה על הבטיחות. בהיבט היישומי, חשוב לדעתי להתמקד בעתיד הקרוב בשלושה תחומים חשובים:
עבודה רבה יש לעשות במישור האקדמי. חשוב מאד כי נשקיע כבר היום בהכשרת דור חוקרי העתיד בתחום ניהול הבטיחות והגיהות, ובהקמת מסלולי לימוד מתאימים לתואר ראשון, שני ואף שלישי.
|
