www.osh.org.il

אוקטובר 2010

 

חשיפה תעסוקתית לרעש תורמת להתפתחות של מחלות לב

מאת: ד"ר אשר פרדו *

 

חשיפה כרונית לרעש תעסוקתי קשורה בעליה בסיכון למחלת לב כלילית וליתר לחץ דם. למסקנות אלה הגיעו חוקרים במחקר שנערך על מדגם מייצג בארה"ב בו נבדק קשר בין נתוני דיווח עצמי על תחלואת לב של משתתפי המחקר לבין חשיפתם לרעש תעסוקתי.

המחקר נערך כמחקר חתך וכלל 6307 משתתפים מתוך אוכלוסיה שהשתתפה בסקר לאומי על בריאות ותזונה שנערך בארה"ב בין השנים 1999 – 2004. גיל המשתתפים היה 20 שנים ומעלה וכולם היו מועסקים בעת הראיון עימם. עוצמת החשיפה לרעש הושגה כנתון סובייקטיבי של דיווח עצמי ובאופן איכותני על פי קושי שמיעת דיבור בעל עוצמה רגילה בסביבה רועשת.  21% מהמשתתפים דווחו על חשיפה כרונית לרעש מזיק ורובם (83.3%) גברים. גילם הממוצע היה 40. בהשוואה לקבוצת הבקורת התאפיינה קבוצת החשופים לרעש בשכיחות גבוהה יותר של לבנים מעשנים, או חשופים לעשן, בעלי השכלה נמוכה, ממוצע BMI גבוה יותר והרגלי שתייה בולטים יותר.

בהשוואה למשתתפי בקורת שלא נחשפו לרעש, מראים ממצאי המחקר שכיחות גבוהה פי 2-  3 של תעוקת לב, אוטם שריר הלב, מחלות לב כליליות ויתר לחץ דם דיאסטולי (מנבא בלתי תלוי של מחלת לב כלילית) בקרב החשופים לרעש. לאחר תיקנון למספר משתנים המראים ביניהם קורלציה בהשתנות (covariates), היחס הצולב לגבי תעוקת לב, מחלה כלילית ויתר לחץ דם דיאסטולי היה, בהתאמה, 2.91, 2.04 ו- 2.23 ( רווחי בר סמך – 95% היו, בהתאמה, 1.35– 6.26, 1.16– 3.58, 1.21- 4.12). משמעות נתון היחס הצולב היא הבדל מובהק בין שכיחות המחלות שצויינו בקרב חשופים לרעש לבין עובדים בלתי חשופים. הקשרים שנצפו הראו יחסי חשיפה-תגובה ברורים. הקשרים בין חשיפה לרעש לבין תעוקת לב, אוטם שריר הלב ומחלות לב כליליות היו חזקים במיוחד בקרב משתתפים שגילם קטן מ- 50 שנים, גברים ומעשנים נוכחיים. בקרב החשופים לא נצפתה עלייה משמעותית של סמנים ביולוגיים רלוואנטיים כגון שומנים בדם ומתווכי דלקת.

החוקרים משערים שרעש עלול לתרום לסיכון לאוטם שריר הלב עקב היותו גורם לחץ חיצוני עוצמתי בדומה ללחץ רגשי פתאומי או מאמץ פיסי בולט הנחשבים כתורמים למחלה איסכמית בהפעילם את מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת ההפרשה הפנימית. הפעלה זו עלולה להוביל לכיווץ כלי דם כליליים ובעקבות זאת לחסימה מלאה או חלקית של כלי דם אלו אצל אנשים עם או ללא נקודות הסתיידות (שקיעה של גופיפי דם לבנים ושומנים) הקיימות מקודם בכלים הכליליים (plaque). ראוי לציין שהחוקרים לא הכלילו במחקר אנשים שהיו חשופים בעבר ואינם עובדים כרגע  בסביבה רועשת ושקדימות החשיפה להתפתחות המחלה אינה ודאית. אעפ"י כן, המחקר מראה שעודף חשיפה לרעש מזיק הוא סוגיה בריאותית חשובה שיש להתייחס אליה באופן מיוחד.

 

* ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, עפ"י

http://oem.bmj.com/content/early/2010/09/06/oem.2010.055269

http://www.theheart.org/article/1131143.do