|
| |||
| ||||
|
1. לפי "תקנות הבטיחות בעבודה (גליון בטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998": "חומר מסוכן" - רעל כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים; 7. (א) תקנות אלה לא יחולו על - (1) חומר מסוכן בכמויות או בריכוזים הפטורים כאמור בתקנה 2 לתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו-1996; (2) מזון כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; (3) "סמי מרפא" ו"רעל רפואי" כהגדרתם בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן - פקודת הרוקחים); (4) מוצרים כהגדרתם בפרק ז1 לפקודת הרוקחים, המכילים חומרים מסוכנים כאמור באותו פרק, הנמכרים לציבור לשימוש ביתי והמסומנים באופן המאפשר למשתמש בהם לנקוט אמצעי הזהירות מפני הסיכונים הטמונים בהם. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - (1) יצרן, סוכן, יבואן או משווק, ימציא גליון בטיחות למקבל חומר מסוכן מהמפורטים בפסקאות (1), (2) או (4) בתקנות משנה (א), לפי דרישתו; (2) מפקח העבודה הראשי רשאי לדרוש בכתב מאת יצרן, סוכן, יבואן או משווק לספק גליון בטיחות למקבל חומר מסוכן שנתברר כי הוא גורם לסיכון מיוחד. מכאן נובע שאין בתקנות הנ"ל דרישה לגליון הבטיחות לגבי החומרים שאינם מוגדרים כמסוכנים או שאין לגביהם דרישות ספציפיות ראה תקנה 7(ב). 2. יחד עם זאת יש צורך להדריך את העובדים ולמסור להם מידע והנחיות עבודה גם על החומרים שאינם מוגדרים כמסוכנים לפי "חוק החומרים המסוכנים", אך עלולים לפגוע בעובד. לדוגמא - מלח בישול ותמיסתו אינם מוגדרים כחומרים מסוכנים. אבל, בעבודה עם החומר יש צורך להגן על העור, על העיניים, להרחיק את החומר מחומצה גופרתית מרוכזת (יש סכנה לתגובה מסוכנת שכתוצאה ממנה נוצר מימן כלורי) וכו'. לכן לפי "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשנ"ט 1999, יש למסור לעובדים הוראות עבודה עם חומר כימי שאינו מוגדר כחומר מסוכן לפי החוק, במידה וקיים פוטנציאל לפגיעה בעובד (בתנאים מסויימים). במקרה כזה אין צורך בגליון הבטיחות הערוך לפי התקנות (ראה סעיף 1), אלה בהוראות לעבודה בטיחותית. (יטה סקונדו , 29680) | ||||
