תשובת השבוע  ממרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות – 24.06.01

 

 

 

בתשובה לפנייתך מצ"ב כנספח סקירה הנוגעת ל"אחריות המפעל/התופש על עובדי קבלן חוץ".

 

עבודה עם קבלנים קבלני משנה בקיבוץ:

יש להבהיר ש"פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל 1970 קובעת ש:

מכאן האחריות לבטיחות בעת העסקת קבלני משנה בחקלאות חלה על הקיבוץ שלכם ועל המנהל מטעמכם כתופש המקום.

במקרה זה של עבודת קבלן בשטח הקיבוץ שלכם יש לנקוט בדרכים הבאות:

-    הכנת תוכנית עבודה מפורטת כולל תכנון ארגון בטיחותי וגיהותי של האתר. בתוכנית יצויינו בין היתר הפעילויות שיבוצעו, אמצעים בהם ישתמש הקבלן, מערכות חשמל, שינוע, ציוד הרמה, ציוד לעבודה בגובה, מיכון וכו'.

-    התוכנית תבדק ע"י ממונה הבטיחות בקיבוץ שלכם והוא יוודא מענה מתאים לסיכונים האפשריים.

-    ימונה מנהל עבודה / ראש צוות שינחו העובדים מבחינה מקצועית ובטיחות. בתיאום עם הממונה על הבטיחות.

-    תבוצע הדרכה לעובדים על הסיכונים הנוגעים משיטות העבודה שימוש בציוד וכו' וכמו כן יפורטו האמצעים שעל העובדים לנקוט כדי למזער סיכונים.

-    תבוצע ביקורת ישירה על אופן ביצוע העבודה בהיבט הבטיחות על ידי ממונה הבטיחות מטעם הקיבוץ שלכם.

 

מובהר בזאת שכל החתמה על טפסים כאלה ואחרים אינה מעבירה את האחריות על בטיחות על קבלן המשנה.

 

בהתייחס לנושא הספציפי שבשאלתכם - השכרת מדגה לקיבוץ אחר (ב'):

ניתן לראות את בריכת הדגים שהאחריות לגביה הועברה לקיבוץ ב' כבית מלאכה השייך לקבלן בשטח המפעל (כמתואר בנספח) כאשר יתקיימו:

-    יש הפרדה פיזית מוחלטת בין הבריכה לבין הקיבוץ שלכם.

-    אין לעובדים בקיבוץ שלכם גישה לבריכה.

-    אין לעובדי קיבוץ ב' גישה לקיבוץ שלכם. (דרך מיוחדת מביאה אותם לבריכה).

-    קיבוץ ב' אינו משתמש בציוד/מתקנים ואמצעים השייכים לקיבוץ שלכם.

במקרה זה יוכל קיבוץ ב' לקחת על עצמו את האחריות לבטיחות ויעגן את פעילויותיו בנושא במסגרת החוזה מחד ויכניס את האתר שעבר לאחריותו לתוכנית הבטיחות שלו.

במידה וקיבוץ ב' משתמש במתקנים של הקיבוץ שלכם או בעובדים מאצלכם וכד' אזי האחריות חלה עליכם כאמור בסעיף 4 לפקודת הבטיחות בעבודה.

כנ"ל במידה ועובדים מהקיבוץ שלכם נכנסים לאזור המשאבות ועוברים דרך השטח שהושכר לקיבוץ ב'. (המשמעות שאין הפרדה פיזית מוחלטת).

 

(22276)

 

- נספח -

 

אחריות המפעל/התופש על עובדי קבלן חוץ

                              

פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל 1970 קובעת:

 

סעיף 4."כשאין העוסקים עובדי התופש

        (א)  במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של  התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.

       (ב)    "תופש המקום", לענין סעיף זה-לרבות בעל המקום."

 

2.     פרוש הסעיף הנ"ל הוא שאם העובד קבלן חוץ או אחד העובדים שלו שעובד באחת המחלקות של המפעל, האחריות על בטיחותו חלה על תופש המפעל.

 

3.     במקרה שלקבלן יש בית מלאכה השייך לו בשטח המפעל ויש הפרדה פיזית בין בית המלאכה ובין המפעל, ואין לעובדי המפעל גישה למקום זה, הקבלן יכול לקחת על עצמו את מלוא האחריות. כל זה, בתנאי שעובדי הקבלן אינם מבצעים עבודות במחלקות השונות של המפעל. במקרה זה האחריות היא של מנהל המפעל בהתאם לקביעת הפקודה.

 

4.     בקשר לעבודות הבניה כאשר המפעל (במקרה זה המזמין) מוסר ביצוע העבודה לקבלן קיימים שני מצבים:

        א)     עבודת הבניה מתבצעת בשטח שבמפעל ובאותו זמן עובדים או עוברים במקום גם עובדי המפעל.

        ב)     עבודת הבניה מתבצעת במקום שאפשר להפרידו, הפרדה מוחלטת,

        ולעובדי המפעל אין גישה.

               במקרה הראשון האחריות על בטיחותם של כל העובדים (עובדי המפעל ועובדי הקבלן) היא על מנהל המפעל אשר חייב לדאוג לנקיטת כל האמצעים הבטיחותיים הנדרשים לפי פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה, ולשם כך הוא נעזר בממונה על הבטיחות ולפי הצורך ימנה מנהל עבודה לעבודות הבניה (ראה תקנות הבטיחות בעבודה - (עבודות בניה - 1988).

 

        במקרה השני,מנהל המפעל (המזמין) קובע גבולות ברורים לאתר הבניה, ומפריד אותו משאר שטחי המפעל על ידי גדר ומחסומים שמונעים גישה אפילו מקרית, או ללא רשות, של עובדי המפעל. במקרה כזה המזמין יכול להתקשר עם קבלן אשר יקח על עצמו את מלוא האחריות והוא יהיה הקבלן הראשי, דבר שיצויין בחוזה בין המפעל ובין הקבלן.

 

4.1   הדרכים שיש לנקוט בהן מבחינה בטיחותית בזמן העסקת עובד - קבלן בשטח המפעל:

        א. הכנת תכנית מפורטת על עבודות הבניה כולל תכנית ארגון בטיחותי וגיהותי של האתר. בתכנית יצויינו בין היתר פרטים על הפיגומים, מערכות חשמל, ציוד הרמה, הריסות, עבודות גג וכו'.

        ב. בדיקת התכנית על ידי ממונה בטיחות של המפעל.

        ג. מינוי מנהל עבודה אשר יהיה אחראי לכך שהעבודה באתר תתבצע על פי התכנית הנ"ל, ובהתאם לתקנות הבטיחות בעבודות בניה.

        ד. הדרכת העובדים (עובדי המפעל ועובדי הקבלן) על הסיכונים במקום בו מתבצעת עבודת הבניה על שיטות העבודה ועל האמצעים בהם יש להשתמש לשם ביצוע העבודה בבטיחות.

        ה. ביקורת על העבודה על ידי הממונה על הבטיחות.

4.2   במקרה של תאונת עבודה, הנפגע יכול לתבוע את המפעל ואת הקבלן  כאשר אין קבלן ראשי.

        במקום בו יש קבלן ראשי והשטח בו מתבצעת עבודת הבניה הוא נפרד משטחי המפעל, הנפגע יכול לתבוע את הקבלן הראשי או את מנהל העבודה שלו.

4.3   המפעל קובע בחוזה עם הקבלן, שעליו לנקוט בכל האמצעים הבטיחותיים הנדרשים בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל 1970 ובהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח1988-.

5.     על תופש המפעל, בעזרת הממונה על הבטיחות, לבדוק את תנאי העובדים,

        תהליכי העבודה, ותקינות הכלים בהם משתמשים עובדי הקבלן.

6.     פקודת תאונות ומחלות משלוח היד (הודעה) 1945 קובעת:

 

        סעיף 3. הודעת תאונות

        (1) מקום שאירעה תאונה כל-שהיא שמקורה בעבודתו של עובד  כל-שהוא, ובמשך אותה עבודה, והיא -

                   (א) גורמת למותו של אותו עובד; או

                   (ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת - במשך יותר משלושה ימים -

               מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועבד בשעת אותה התאונה, או- אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועבד על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית - עושה אותו עובד לנטול-יכולת, במשך יותר משלושה ימים מלבצע את המלאכה שבה היה מועבד בשעת אותה התאונה.

        ישלח המעביד מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה - הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה.

        (2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר  עבודתו, ישלח המעביד הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעביד.

        (3) כל מעביד החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו.

        (4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעביר לאדם אחר, יאשם אותו אדם בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעביד את דבר התאונה."

 

7.     בקשר לחובתו של המפעל או חובתו של הקבלן להודיע למפקח עבודה אזורי על תאונה שנגרמה לעובד קבלן בתוך המפעל, העניין נדון במספר משפטים ונתנו פסקי דין שונים. בפסק דין אחד השופט קבע שהקבלן שהוא למעשה המעביד של העובד היה צריך להודיע ובפסק דין אחר השופט קבע שהמעביד שבמפעלו קרתה התאונה היה חייב להודיע.