|
| |||
| ||||
|
1. חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 קובע: "10. העבדה המותרת בשעות נוספות (א) העבדת עובד בשעות נוספות מותרת - (1) כשתאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, ואינה מותרת אלא במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת; (2) כשעובדים במשמרות; ובלבד שלא יעבדו יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה לשבוע; (3) בהכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג; ובלבד שלא יעבדו יותר מארבע שעות נוספות ליום וממאה לשנה. (ב) הועבד עובד שעות נוספות על פי פיסקה (1) של סעיף קטן (א) - תימסר לכל המאוחר למחרת היום הודעה על כך בכתב למפקח עבודה אזורי, ולא ימשיכו בעבודת שעות נוספות, אלא אם נתן המפקח היתר לכך בכתב וקוימו התנאים שבהיתר. " "11. היתר העבדה בשעות נוספות שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות נוספות - (1) בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וכן בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה, או לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל; (2) בשירותים ציבוריים לא תעשייתיים; (3) בשמירה; (4) במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; (5) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים; (6) בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו; (7) בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל." "21. הפסקה בין יום עבודה למשנהו בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של שמונה שעות לפחות" 2. שר העבודה והרווחה פירסם 2 היתרים כלליים להעבדה בשעות נוספות: היתר כללי להעבדת שעות נוספות לכל העובדים (י"פ תשל"ד, 553): מותר להעביד עובד ארבע שעות נוספות ליום ושתים עשרה שעות נוספות לשבוע. היתר כללי להעבדה בשעות נוספות במפעלים שבהם עובדים שבוע עבודה בן חמישה ימים (י"פ תשמ"ט 3349) אני מתיר בזה העבדת עבוד במפעל בשעות נוספות להלן: (1) בכל אחד מחמשת ימי העבודה הרגילים בשבוע בהתאם לנהוג במפעל במספר השווה להפרש שבין יום העבודה לפי סעיפים 2, 4 או 5 לחוק ל-12 שעות עבודה. (2) ביום שאינו נמנה עם ימי העבודה הרגילים בשבוע בהתאם לנהוג במפעל ואינו יום המנוחה השבועית כמשמעותו בחוק - שש שעות. הכל ובלבד שעובד לא יועבד יותר מ-15 שעות נוספות לשבוע. (3) לענין היתר זה, "מפעל" - מקום עבודה שנהוג בו שבוע עבודה בן חמישה ימים. (ישראל שרייבמן , 39355) | ||||
