|
| תשובת השבוע ממרכז המידע
|
31.08.08
|
|
|
|
|
|
| השאלה:
|
|
האם מחלת השחפת מועברת דרך בעלי חיים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מחלת השחפת הינה מחלה זואונוטית, כלומר יכולה להיות מועברת לבני אדם דרך בעלי חיים. להלן מספר הסברים על מחלות זואונוטיות הנגרמות ע"י חיידקים, מתוך פרק הלימוד "עולם החיידקים" של האוניברסיטה הפתוחה:
אופן ההדבקה במחלות זואונוטיות
באמצעות: צואה, שתן, רוק, דם, חלב, חלקיקי אוויר, מגע עם מצע של בעלי חיים, מעבר דרך השליה ועוד.
הסתברות העברת המחלה מחיות לבני אדם מושפעת מכמה גורמים:
|
- אורך הזמן שבו בעל החיים מדבק.
- אורך זמן הדגירה בבעל החיים. דבר זה חשוב במחלות עם תקופת דגירה ארוכה, משום שאפשר להרדים חיות לפני שהן הופכות למדבקות לבני אדם.
- יציבות הגורם למחלה. דבר זה חשוב מאוד בהעברה ישירה, שבה גורם המחלה חשוף לשינויים סביבתיים.
- צפיפות האוכלוסין של בעלי חיים המוחזקים במושבה.
- ניהול המקום - שמירה על ניקיון וכו'.
- תהליכי ניטור ושליטה במכרסמים ובחרקים בטבע.
- רמת האלימות של גורם המחלה.
- אופן העברת המחלה.
לגבי מחלת השחפת (טוברקולוזיס, Tuberculosis) כמחלה זואונוטית:
גורם המחלה: המתגים Mycobacterium tuberculosis ו-Mycobacterium bovis. יש זנים נפוצים של המחלה, הגורמים למחלת ריאות שהיא חסינה בפני טיפול באדם, ומופיעה בדרך כלל באנשים עם כשל של המערכת החיסונית. שחפת עדיין נחשבת לגורם חשוב למחלות ולמוות בעולם. כמיליארד בני אדם מודבקים במחלה ובכל שנה יש כשמונה מיליון מקרים חדשים וכשלושה מיליון מקרי תמותה. המחלה נפוצה בעיקר בשכונות עוני, בין מכורים לסמים ובין חולי אידס.
אופן ההדבקה: מבעלי חיים נגועים או מרקמות נגועות; אבק, שיעול וגורמים אחרים המועברים דרך האוויר.
התבטאות המחלה בבעלי חיים:
|
- בקופים מופיעה המחלה באיטיות ובתחילה נראים שינויים התנהגותיים בלבד, שלאחריהם חוסר תיאבון וחולשה. יש גם מקרים של מוות פתאומי, שלשול, בלוטות לימפה מודלקות וכיבים בעור. במקרים נדירים יש גם שיתוק של גפיים אחוריות.
- בדגים בדרך כלל נראים פצעים על העור.
התבטאות המחלה באדם: שחפת עלולה להשפיע על מערכות גוף שונות וסימניה בהתאם למערכת הגוף הנגועה. הסימנים הנפוצים ביותר הם של מערכת הנשימה - שיעול וליחה עם דם. סימנים כלליים של המחלה יכולים להיות חוסר תיאבון, אובדן משקל, עייפות, חום ורעידות. עלולים להופיע פצעים על העור.
אבחון:
|
- טוברקולין - מבחן אינטרדרמלי.
- צילום רנטגן.
- צביעת ליחה.
- בדיקה מיקרוסקופית פתולוגית של הרקמות, תרבית.
טיפול: אנטיביוטי.
מניעה: היגיינה בטיפול בקופים - כולל בידוד חיות החשודות כנגועות. חיסון של אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה.
ראוי לציין כי העברת השחפת לבני אדם אפשרית מחיות גדולות (פילים, חזירים, קופים, פרות וגם מחיות מחמד וחיות משק ולפיכך עיסוק באותן חיות נגועות במחלה מהווה סיכון תעסוקתי.
| | |
