www.osh.org.il

דצמבר 2008

 

חשיפה תעסוקתית לפרכלורואתילן: סקירת מצב בעבר ובהווה

מאת: ד"ר אשר פרדו*

 

פרכלורואתילן (טטרהכלורואתילן) הוא אחד מהממיסים האורגניים הכלוריים הנפוצים ביותר במקומות עבודה ובתעשיה. בנוסף להשפעות השליליות שלו על מערכת העצבים והכבד הוא גם מוגדר כחשוד כמסרטן. סקירה שפורסמה החודש בירחון המדעי של "גיהות תעסוקתית וסביבתית" (ארה"ב) מספקת בסיס להערכת חשיפה למטרות מחקר מקרה-בקורת (case-control study), אך גם תמונת מצב על רמות חשיפה בתעסוקות שונות. הסקירה הספרותית במחקר הקיפה ספרות מדעית משנות הארבעים של המאה הקודמת ועד שנת 2002. במחקר סווגו מקומות העבודה בחומר בשלוש קבוצות על פי סוג העיסוק: ניקוי יבש, הסרת שמנים, תעסוקות אחרות.

צריכת הפרכלורואתילן עלתה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת ואחר כך החלה לרדת, כנראה עקב העליה במודעות לסיכון הבריאותי מהחומר והכנסת תחליפים לשימוש. בארה"ב ,לדוגמה, הגיעה הצריכה בתחילת שנות האלפיים לכ- 150,000 טונות בשנה.

בכל עיסוק חושבו הממוצעים האריתמטיים המשוקללים של החשיפה התעסוקתית. ממוצע החשיפה התעסוקתית המשוקללת בדגימות אישיות בתהליך ניקוי יבש של בגדים הגיע ל- 59 חל"מ כאשר הרמה המרבית המשוקללת המותרת לחשיפה היא 25 חל"מ. ראוי לציין שהרמות הקיצוניות שנמדדו בעיסוק זה הגיעו אף ל- 4600 חל"מ. הרמות הגבוהות ביותר בקרב עובדי ניקוי יבש (ממוצע משוקלל של 150 חל"מ) נמצאו אצל עובדים שנשאו (בעבר) בגדים ספוגים בחומר ממכונת הניקוי למכונת הייבוש. החשיפה התעסוקתית הממוצעת ומשוקללת בתהליך הסרת שמנים הגיעה ל- 95 חל"מ, אולם תחום החשיפה היה קטן מזה שנמצא בניקוי יבש והגיע עד 1800 חל"מ. עיסוקים אחרים שנבחנו במסגרת הסקירה היו הסרת כתמים, ניקוי דיו ולוחות דפוס, יצור צבעים, דבקים ולכות, שימוש בציוד כרייה לניקוי אתרי פסולת, בחינת פחם, ניקוי תבניות ליציקת מתכת, פיחלוץ חיות, ניקוי פרוות חיות, שכפול סרטים. בעיסוקים אלה החשיפות הבולטות וגבוהות מהרמה המרבית המותרת ארעו בשימוש בציוד כרייה, בחינת פחם, ניקוי תבניות ליציקת מתכת, ניקוי פרוות ושכפול סרטים. חלק מהנתונים בעיסוקים האחרונים נאספו משנות העבר, מה שמלמד שבעיסוקים אלה צומצם השימוש בפרכלורואתילן והחל שימוש בתחליפים. צמצום השימוש בחומר נבע גם מהגדרת הסיכון הבריאותי בשימוש בו, מהגדרתו כפוגע בשכבת האוזון העל אטמוספירית ומהתייעלות האמצעים הטכנולוגיים, ביחוד בתעשיית הניקוי היבש, שגררה הקטנה בכמות הדרושה לניקוי.

במדינת ישראל נערכו במשך השנים סקרים רבים של ניטור פרכלורואתילן בעיקר בתהליכי הסרת שמנים קרה וחמה. חלק מהתוצאות בניטורים אלה חרגו מהרמה המרבית המשוקללת המותרת לחשיפה.

הירידה בצריכה ושימוש בפרכלורואתילן מעודדת לאור הסיכון הבריאותי הקיים בחשיפה אליו. מחקר מסוג זה המכיל סקירה מקיפה של תוצאות ניטור סביבתי בתעסוקות שונות יכול לשמש כמקור נתונים להערכת חשיפה במחקרים מסוג מקרה-בקורת.

 

 

 

ד"ר אשר פרדו, PhD מדעי הרפואה, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, על-פי

 

http://oeh.informaworld.com/soeh/content~content=a904759653~db=all~jumptype=rss