בקרת סיכונים בעזרת גישת "רצועות הבקרה" מאת: ד"ר אשר פרדו*
אסטרטגיית "רצועות הבקרה" (control banding) התפתחה כתפיסה חדשה של ניהול סיכונים והגנה על העובד, ועובדה למודל ישומי המתבסס על תהליך הערכה איכותנית של רמת הסיכון מגורם כימי נתון והתאמת אמצעי הגנה הנדסיים לבקרה הולמת של גורם סיכון זה. ישום האסטרטגיה ידידותי למשתמש ומנצל מידע זמין על גורם הסיכון ועל החשיפה אליו. האסטרטגיה מיועדת בעיקר למקומות עבודה קטנים ובינוניים, אך יכולה להיות בשימוש גם במקומות עבודה גדולים. המודל היישומי מאפשר למעסיק ולצוותי בטיחות במפעל להבין בעצמם את רמות הבקרה הדרושות למקור סיכון נתון ולתכנן את הבקרה בהתאם לכך. גישת "רצועות הבקרה" (Control Banding), פותחה ע"י הרשות הבריטית לבריאות ובטיחות (HSE). הגישה של רצועות הבקרה מניחה שאפשר לקבץ יחד גורמי סיכון כימיים בעלי רעילות דומה או מנגנון טוקסי דומה ולבקר אותם באופן משביע רצון עם משאבים כספיים מוגבלים. הגישה תוחמת סיכונים בתחומי בקרה כאשר כל תחום מציג את דרישות הבקרה ההנדסית לסוג הסיכון הנתון מתוך הנחה שעל אף ריבוי גורמי סיכון כימיים הקיימים בסביבת העבודה וריבוי השפעות בריאותיות, יש רק מספר קטן יחסית של רמות בקרה שניתן להפעיל לבקרת חשיפת העובדים אליהם. הגישה מתבססת על הערכת סיכונים איכותית ומתאימה גם להערכת סיכון מחומרים שלא נקבעה להם עדיין רמה מרבית מותרת לחשיפה. הגישה משתמשת במשפטי סיכון (Risk Phrases ) כבסיס טוקסיקולוגי לסיווג חומרים כימיים בהתאם לסכנה שהם מהווים לבריאות העובדים. כמדדים של סבירות לרמות חשיפה גבוהות משתמשים בפרמטרים המצביעים על אפשרות פיזור החומר בסביבה – מצב הצבירה, תאור של תהליך העבודה בו החומר מעורב, כמות החומר בתהליך וכדו'. על בסיס הנתונים הנ"ל מזהים את "רצועת הבקרה" המתאימה לסוג העבודה, והאמצעי ההנדסי הנדרש לבקרת הסיכון, לדוגמה: רצועה A – ישום פרקטיקה גיהותית טובה ושימוש באוורור כללי; רצועה B– שימוש בטכניקות אוורור מקומי; רצועה C – בידוד התהליך או הכלתו (containment); רצועה D – פתרון ספציפי בעל צורך בייעוץ מקצועי. המכון הלאומי האמריקאי לבריאות ובטיחות (NIOSH) בחן לאחרונה את אפשרות היישום של הגישה בארה"ב. סדרת נושאים שנבחנו על ידו ונבחנו גם בוועידות וכנסים שנערכו לאחרונה בהקשר לגישת רצועות הבקרה היו: - גורמים המשפיעים על איפיון איכותי של סיכון וניהול סיכונים על פי הגישה הזו. - אסטרטגיות פרקטיות ליישום הגישה. - ישימות ומגבלות של פרקטיקת הגישה. - צרכי מחקר, הערכה ותיקוף עתידיים. סוגיות הבחינה הנ"ל מתבססות על מחקרים והבנה עכשווית של הנושא. מתן רקע ומידע ספרותי מתאימים עשויים לסייע למעסיקים ועובדים להבין את התפיסה של "רצועות בקרה" ואת התועלת ביישומה. שימוש במשפטי סיכון (R-Phrases) המופיעים בגליונות סיכונים ובאלו שיופיעו במערכת הסיווג והתיווי הבינלאומית (GHS) להגדרת רמת הסיכון הוא תועלתי, אך אינו מיועד להחליף הערכת סיכונים כמותית או רמות מירביות מותרות לחשיפה. על פי NIOSH יש צורך בבדיקת התאמתו של המודל לשימוש ותיקופו בכל מדינה על פי תשתיתה התעשייתית, החברתית והתחיקתית. באשר לאפשרות היישום בארה"ב ממליץ NIOSH שיתמלאו התנאים הבאים:
עבודת NIOSH שולחת מספר מסרים בטרם מתן רשמיות סופית לגישת "רצועות הבקרה" בארה"ב. תוכן המסרים הוא שהגישה מהווה מכשיר פוטנציאלי בעל ערך לניהול סיכונים של גורמי סיכון כימיים וגם אחרים. על אף מגבלות מסויימות של הגישה, במקרים של העדר רמות חשיפה מירביות יכולה הגישה להוות אסטרטגיה טובה להערכה ובקרה של סיכונים כחלק ממערכת מקיפה של השגחה בריאותית על העובד. שימוש בגישה אינו מהווה תחליף לניטור סביבתי תעסוקתי או לרמות מרביות מותרות לחשיפה שנקבעו לחומרים. מפעלים גדולים יכולים להעזר ביישום הגישה כדי לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול בסיכונים ולצורך תקשורת סיכונים. מפעלים בינוניים וקטנים יכולים לנצל את הגישה לבקרה מעשית של הסיכונים הקיימים אצלם. NIOSH קובע שלצורך ישום הגישה בארה"ב נחוצים עדיין הכנה נוספת של תשתית ומידע והערכה נוספת של הגישה, ויחד עם זאת ממליץ לקדם מחקר ופיתוח בהקשר לגישה ובמעורבות של גורמים מקצועיים וממשלתיים.
|
