www.osh.org.il

אפריל 2010

לרגל היום הבינלאומי לבטיחות ולגיהות בתעסוקה 2010 -
בסימן "סיכונים חדשים ודרכים חדשות למניעה בעולם העבודה המשתנה"

 

ננוטכנולוגיה: ישום שיטת "רצועות הבקרה" לבקרת סיכונים מחומרי ננו

מאת: ד"ר אשר פרדו *

 

כמו כל תחום מתפתח אחר, גם גיהות תעסוקתית ניצבת בפני אתגרים מקצועיים. חומרי ננו המהווים חומרי גלם בתהליכי ננוטנולוגיה הם אתגר רציני כיוון שהערכת הסיכון מהם אינה בהכרח מתבססת על מודלים קלסיים, או כאלה המתאימים לחומרים המופיעים כחלקיקים בסקלת הגודל של מיקרו. חסרים תשתית טוקסיקולוגית ואפידמיולוגית, ומידע כימי-פיסיקלי כדי לתמוך בהערכת סיכונים כלשהי בעבודה בחומרי ננו. ערעור תפיסת היסוד של מנה-תגובה (תפיסת יסוד בטוקסיקולוגיה) כשמדובר בחומרי ננו, והעדר תקנים ושיטות מדידה סטנדרטיות, מציבים חסרת אונים את ההערכה הכמותית של חשיפה תעסוקתית (ניטור סביבתי) וסיכון, אחת מגולות הכותרת של מקצוע הגיהות התעסוקתית. דווקא התכונות שעושות את חלקיקי הננו המהונדסים כל כך שימושיים לתעשיה הן אלו שעלולות להיות מסוכנות לאדם ולסביבה. אי הוודאות והעדר הידע בתחום זה מתייחסים לתרומת מבנם הפיסיקלי של החלקיקים לרעילותם, לאופן שקיעתם בריאות ופינויים משם בהשוואה לחומר האם, העדר הסכמה על מדדי חשיפה מייצגים ומחסור במידע רקע על תרחישי חשיפה ואוכלוסיות בסיכון. מדידות כמותיות של חומרי ננו באוויר אפשריות, אך מכשירי השדה מוגבלים, יקרים מאד וקשה להשיג בהם מדידה של חשיפה אישית של עובד. מאידך, קיימת אפשרות ריאלית לחשיפה, כפי שדווח לאחרונה בסין על עובדים שנחשפו לחלקיקי ננו של פוליאקרילט. סקר שנערך לאחרונה בארה"ב מגלה ש- 65% מהחברות העובדות עם חומרי ננו אינן מבצעות כל הערכות סיכון בנדון ומתמקדות בשיטות בקרה גיהותיות מסורתיות בהעדר מידע מסייע. מספר הפרסומים המדעיים על היבטים בריאותיים, בטיחותיים וסביבתיים, בהקשר לחומרי ננו, הוא רב מאד, אך מעטים מאד הפרסומים הנוגעים לשיטות מעשיות לצמצום חשיפה והגנת עובדים. מחקר מתמשך הוא אמנם דרך מבטיחה לאספקת כלים מתאימים להערכת חשיפה וסיכון עבור חומרי ננו בתהליכי עבודה, אולם מה ניתן לעשות בינתיים? האם יש דרך אחרת להתמודד עם סוגיית הבקרה של חשיפה לחומרי ננו?

הדרך המוצעת ע"י מומחים ואנשי מקצוע היא ליישם את מודל "רצועות הבקרה" (control bandibg), שפותח ע"י הרשות הבריטית לבריאות ובטיחות (HSE) כארגז כלים להתאמת אמצעי בקרה לגורמי סיכון. על אף מחלוקות שקיימות לגבי ערכו של המודל עבור הערכת סיכונים, קיימת הסכמה שהוא יכול להיות שימושי במקרים בהם לא נקבעה לחומר רמה מרבית מותרת לחשיפה.

מודל "רצועות הבקרה" הוא מטריצה המצרפת את חומרת הנזק מגורם סיכון נתון יחד עם כמות הגורם הפוטנציאלית לחשיפה ופוטנציאל הפיזור הסביבתי של הגורם, המושפע ממופעו הפיסיקלי באוויר. הגישה תוחמת סיכונים בתחומי בקרה כאשר כל תחום מציג את דרישות הבקרה ההנדסית לסוג הסיכון הנתון מתוך הנחה שעל אף ריבוי גורמי סיכון כימיים הקיימים בסביבת העבודה וריבוי השפעות בריאותיות, יש רק מספר קטן יחסית של רמות בקרה שניתן להפעיל לבקרת חשיפת העובדים אליהם.

קבוצת חוקרים אמריקאים פיתחה וריאציה של רצועות בקרה לעבודה בחומרי ננו. מטריצת הסיכון, בחלוקה טבלאית ל- 4x4 טורים ושורות, שימשה כנקודת מוצא לפיתוח. הציר האופקי במטריצה מורכב מקטיגוריות ניקוד עולה של ההסתברות לחשיפה פוטנציאלית של העובדים לחומרי ננו, כאשר הקטיגוריות הן: לא סביר ביותר, סבירות פחותה, סביר, יתכן מאד.  הציר האנכי במטריצה מייצג דרגות עולות של חומרת הנזק מחשיפה לחומרים, כאשר הקטגוריות הן חומרה גבוהה מאד, חומרה גבוהה, חומרה בינונית וחומרה נמוכה.  ציר זה היה קשה למתן ניקוד כיוון שנדרש לכך ניתוח של חומרי הננו ותכונותיהם הפיסיקו-כימיות, שלעתים קרובות אינן ידועות, הוספת מידע על חומר האם ושקלול מתאים לכל גורם מקבוצת הגורמים שמרכיבים את דרגת החומרה. בכל גורם יש מספר תשובות אפשריות בעלות ניקוד שונה ויש לבחור את התשובה המתאימה. כאשר אחת האפשרויות לתשובה בגורם מסויים בציר חומרת הנזק היא "בלתי ידוע" מקבלת בחירה באפשרות זו ניקוד שערכו 75% מהניקוד הגבוה ביותר שניתן לתשובה באותו גורם. ציר החומרה נבנה מריכוז גורמים הקשורים בתכונות חומרי הננו שהמידע לגביהם קיים בספרות או עדיין לא קיים. המחקר והלוגיקה שהביאו לבחירת הגורמים, אפשרויות התשובה בהם וערך הניקוד שניתן לכל אפשרות תשובה פורסמו בספרות המדעית. גורמים אלה אומדים ומשקפים את יכולתם של חלקיקי ננו לחדור לתוך דרכי הנשימה ולשקוע בהן, לחדור דרך העור ולגרום להשפעה סיסטמית. 70% ממשקלן המצטבר של הנקודות ניתן לחלקיקי ננו של חומר מסויים ו- 30% לחומר האם. הגורמים שנבחרו להרכיב את ציר החומרה בהתייחס לחלקיקי הננו של החומר הם: רמת פעילות השטח של חלקיקי ננו, מורפולוגיית החלקיקים, קוטר החלקיקים, מסיסות, פוטנציאל החלקיקים לגרימת סרטן, מוטציה, נזק לרבייה ולעובר, רעילות לעור, אסתמה. כהשלמה להרכבת ציר החומרה נבחרו גורמים בהתייחס לחומר האם, שאינו בצורת חלקיקי ננו, ולפוטנציאל הנזק כתכונה פנימית שלו: דרגת הרעילות של החומר על פי הרמה המרבית המותרת לחשיפה, שנקבעה לו (אם נקבעה), פוטנציאל לגרימת סרטן, נזק לרבייה ולעובר, מוטציה, רעילות לעור, אסתמה.

ציר ההסתברות לחשיפה במטריצה מסתמך על ידע בגיהות תעסוקתית מסורתית ולכן ניקוד הגורמים המרכיבים אותו קל יותר. ציר זה מורכב מהגורמים הבאים: כמות נאמדת של חומרי ננו בתהליך, פוטנציאל הפיזור באוויר כחלקיקים מוצקים או נוזליים, מספר עובדים בעלי חשיפה דומה, תדירות ומשך התהליך.

הניקוד הכולל בכל ציר הוא סכום הנקודות מכל הגורמים שמרכיבים את הציר. סך הנקודות קובע לאיזה קטיגוריה לשייך את המצב שנבדק. בין שני הצירים של ההסתברות לחשיפה ושל חומרת הנזק פרושות רצועות אמצעי הבקרה כפי שהן מופיעות באופן מקורי במודל "רצועות הבקרה". הצלבה בין ציר ההסתברות לחשיפה לבין ציר חומרת הנזק מספקת את רצועת הבקרה הדרושה בהתאם לרמת הסיכון המתקבלת, לדוגמה: רמת סיכון נמוכה (RL-1)– ישום פרקטיקה גיהותית טובה ושימוש באוורור מוהל; רמת סיכון בינונית (RL-2) – טכניקות שונות של בקרת איוורור מקומי;  רמת סיכון גבוהה (RL-3) - בידוד התהליך או הכלתו (containment); רמת סיכון גבוהה מאד (BL-4) –  פתרון ספציפי בעל צורך בייעוץ מקצועי.

שימוש ברצועות בקרה לעבודה בחומרי ננו מומלץ בזמן זה ע"י מדינות שונות, בנוסף לבריטניה, ובהן קנדה, אוסטרליה, הולנד וקוריאה הדרומית. בישראל טרם הגיע המודל ליישום הן לגבי חומרים רגילים והן לחומרי ננו.

 

* ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, עפ"י

http://www.aihasynergist-digital.org/aihasynergist/201003?pg=27#pg29