מאת: מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:04/09/2025
סף החשיפה לאבק עץ בבריטניה
בינואר 2020, ירד סף החשיפה המרבי המותר במקום העבודה (WEL) לאבק עץ רך (לבוד) וקשה, בהתבסס על TWA של 8 שעות (ממוצע משוקלל בזמן) בבריטניה, מ -5 מ"ג/מ"ק ל-3 מ"ג/מ"ק.
הפעולות הגורמות לפיזור אבק עץ
הפעולות העיקריות בעבודה עם עץ הגורמות לפיזור רב של אבק עץ הן עבודה עם כלים ידניים, כגון כלי ניסור (למשל, מסור שולחני), הקצעה, שיוף/ליטוש וחריטה וכן פעולות של ניקיון ותחזוקה (טאטוא או שאיבת אבק והזרמת אויר דחוס בלחץ) המבוצעות בבתי מלאכה לעיבוד עץ, כגון נגריות ומנסרות - בהתאם ליעילות יישום שיטות ואמצעים לבקרה ולמניעת פיזור האבק.
הסיכונים הבריאותיים בחשיפה
חשיפה לרמות גבוהות של אבק עץ קשורה בסיכון מוגבר לגידולים ממאירים במחיצות האף ולסרטן הריאה. השפעות בלתי מסרטנות של אבק עץ, ברמות חשיפה נמוכות יותר, כוללות דלקות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, ליקוי בתפקודי ריאות, רגישות גבוהה בסמפונות ואסתמה תעסוקתית.
מחקר HSE
מינהל הבריאות התעסוקתית והבטיחות בבריטניה (HSE) ערך מחקר להערכת החשיפה לאבק עץ ולאיתור השיטות היעילות לבקרת החשיפה ולמניעתה ב – 22 מפעלים ובתי מלאכה קטנים - בינוניים (סה"כ 250 עובדים) לייצור רהיטים וסירות, מנסרות, נגריית וכדומה, בין השנים 2014 – 2017 .
המינהל ערך ניטור סביבתי- תעסוקתי במקטע בר-שאיפה באזור הנשימה של עובדים (דגימות אישיות) בכל אתרי העבודה, וכן ראיונות טלפונים עם מנהלי ומפקחי עבודה של 15 מהחברות שהשתתפו במחקר.
ממצאים ומסקנות המחקר:
- 6% מתוצאות הניטור (15 מתוך 252 עובדים) היו מעל 5 מ"ג/מ"ק ו -17.6% מהן (38 מתוך 216 עובדים) היו מעל 3 מ"ג/מ"ק.
- פיזור האבק באוויר והחשיפה אליו היו גבוהים במיוחד באזורים בהם התבצעו פעולות של שיוף/ליטוש, ניקיון ותחזוקה.
- בקרת החשיפה באמצעות מערכות יניקה מקומיות (LEV ) בעבודה עם מכונות קבועות הייתה די יעילה, אך מעט מערכות ניידות ליניקה מקומית פעלו בעת עבודה עם כלים ידניים חשמליים, כמו מלטשת, בשל סרבול העבודה, חוסר תקינות ואי התאמה (מבנית ופונקציונלית) של המערכות.
- האספקה של ציוד מתאים ותקין להגנת הנשימה, בחירתו ואופן השימוש בו (למשל, בדיקת התאמת הציוד לעובד), אם נעשה שימוש, היו לקויים.
- ניקוי באמצעות טאטוא עדיין נפוץ, אם כי, רבים נוהגים לשלב גם שואבי אבק ביתיים ותעשייתיים - הפחות מתאימים לשאיבת אבק מזיק (שאינם class M). 9 אתרים השתמשו באוויר דחוס למטרת ניקוי, ברוב המקרים, שלא לצורך.
- מעט אתרים סיפקו אוורור כללי לאזורי העבודה. בשניים מהאתרים היה אוורור מכני מאולץ (מאווררי קיר או תקרה) ובאתר אחד היה פתח אוורור טבעי בתקרה.
- ב – 13 אתרים (59%) ביצעו מעקב רפואי אחר מערכת הנשימה של העובדים, כאשר ב- 3 אתרים (14%) השתמשו בשאלון בלבד, כלומר מעקב בריאותי ברמה נמוכה. שבעה אתרים (32%) ביצעו סוג כלשהו של מעקב אחר בריאות העור של העובדים לאיתור סימנים של דרמטיטיס.
- כל המנהלים והמפקחים היו מודעים לפוטנציאל הסיכונים הבריאותיים החמורים שיש בחשיפה לאבק עץ, הכירו בכך שיישום אמצעי בקרה הוא קריטי להגנה על בריאות העובדים, נקטו שיטות לפיקוח ולהעברת מידע וקידמו שיטות לעבודה בטיחותית.
- אילוצים פיננסיים, בייחוד בחברות קטנות, אתגרו את המנהלים בהפחתת החשיפה לאבק, למשל בהקצאת משאבים לרכישת מערכות יעילות להפחתת החשיפה (LEV ).
- הרגלי עבודה לקויים, בייחוד בקרב עובדים ותיקים, ועמדות עובדים לגבי אמצעי הבקרה, למשל התפיסה שהאמצעים הללו אינם קלים לשימוש ומעכבים את השלמת מטלות העבודה, הפחיתו את יעילות הבקרה ומניעת החשיפה.
- נמצא כי נחוץ שינוי תרבותי והתנהגותי של עובדים. תקשורת סיכונים להעברת מסרים, למשל, באמצעות מקורות אמינים, כמו עמיתים לעבודה, יכולה להועיל להגברת מודעות העובדים לסיכוני הבריאות ולחשיבות אמצעי הבקרה והמניעה.
- יתרונות נתפסים הקשורים לבקרת פיזור אבק עץ, כגון שיפור הפרודוקטיביות ושיפור איכות המוצר, עשויים לשמש כאמצעים לקידום שיטות עבודה בטיחותיות בענף עיבוד העץ.
דף / מידע זה הוכן לפרסום על יפעת זר