מאת: מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:02/11/2026
רקע
עובד שעבד במשך עשרות שנים כאיש אחזקת שטח ומבנים נחשף במסגרת עבודתו לשמש ולחומרים שונים כגון צבעים, מדללים, זפת, אסבסט וחומרים נוספים. כעשרים שנה לאחר פרישתו, הגיש תביעה להכרה במספר מחלות - סרטן עור, נגעי עור, סרטן שלפוחית השתן ומחלת ריאות חסימתית, כפגיעה בעבודה על בסיס עילת המיקרוטראומה. בית הדין האזורי דחה את תביעתו בקובעו כי לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת לחשיפה חוזרת ונשנית לחומרים מזיקים.
הגשת ערעור לבית הדין הארצי
בערעור לבית הדין הארצי טען העובד כי בית הדין האזורי שגה כאשר הסתמך על מכתב של המעסיק שלא הוגש כראיה ושעורכו לא העיד, וכי עדויותיו ועדויות העדים מטעמו דווקא תומכות בתיאור עבודתו בשטח ובחשיפותיו. בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע כי לא ניתן היה לבסס ממצאים על מכתב המעסיק, שהוא עדות שמיעה שאינה קבילה. בנוסף, נקבע כי העדויות שהציג המערער יוצרות תשתית עובדתית כללית לחשיפה לשמש ולחומרים מזיקים, וכי בהתאם להלכת מועדים לשמחה, תשתית כללית שכזו , גם אם אינה כוללת פירוט מדויק של היקף החשיפה , מספיקה כדי למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי.
הכרעת בין הדין ארצי
אף שהמחלות והחשיפות אירעו שנים רבות קודם, בית הדין הארצי הדגיש כי השיהוי הרב בהגשת התביעה אינו מונע בירור לגופו, וכי החסר הראייתי, ככל שקיים, ייבחן במסגרת חוות דעת המומחה. עוד נקבע כי חלק מקביעות בית הדין האזורי נסמכו על הנחות שאינן מבוססות, למשל הטענה שהמערער לא נחשף לאסבסט, בעוד שמכתב של עו"ד בנושא דווקא מאשר כי בתקופת עבודתו היו גגות אסבסט שנדרשו לתחזוקה.
בסיכומו של דבר, בית הדין הארצי קבע כי המערער כן הוכיח תשתית עובדתית מתאימה לעילת המיקרוטראומה, והורה לבית הדין האזורי למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין תנאי עבודתו לבין מחלותיו.

מקור:
עבל (ארצי) 14202-09-19
דף / מידע זה הוכן לפרסום על ידי יפעת זר