התמודדות עם שינוי רמת החשיפה המרבית המותרת לתחמוצת ברזל

1. כאשר הדגימה מתבצעת לתחמוצת ברזל כחומר טהור, ללא מרכיבים אחרים בתערובת ולא כסגסוגת, תתבצע דגימה של מקטע בר-נשימה.
2. כאשר תחמוצת הברזל נמצאת בתערובת או סגסוגת עם מתכות אחרות ושיפוטו המקצועי של הגהותן במהלך סקר מוקדם מצביע על אפשרות שרמת התחמוצת באוויר עלולה להיות משמעותית ואף גבוהה מהרמה המרבית המשוקללת המותרת לחשיפה, יבצע הגהותן דגימה של תחמוצת ברזל במקביל לדגימה של שאר המתכות כאשר זו של הברזל היא דגימה של מקטע בר- נשימה.
3. כאשר תחמוצת הברזל נמצאת בתערובת או סגסוגת עם מתכות אחרות והגהותן מגיע למסקנה שיש לנטרה, הוא יכול לשקול אם אפשר להקטין את מספר הדגימות האישיות (או השטח) שתוכנן במקור למתכות האחרות ולבצע במקומן מספר קטן של דגימות תחמוצת ברזל כדי להעריך את החשיפה הפוטנציאלית לתחמוצת. אפשרות זו צריכה להבטיח שהקטנת מספר הדגימות מכל סוג עקב חלוקתן בין שני הסוגים לא תביא לחסר בכמות הדגימות של המתכות האחרות הנחוצה לקבלת תמונה מייצגת ואמינה של החשיפה אליהן. ענין זה נתון לשיקול מקצועי.
4. כאשר תחמוצת הברזל נמצאת בתערובת עם מתכות אחרות, אך הגהותן מתרשם במהלך סקר מוקדם שרמות התחמוצת באוויר עשויות להיות נמוכות באופן משמעותי בהשוואה לרמה מרבית מותרת, תשקל אפשרות לוותר על דגימת הברזל באותו שלב. אפשרות הויתור תתבצע רק לאחר שהמסקנה המתקבלת מהשיפוט המקצועי של הגהותן מצביעה בבירור על רמות תחמוצת באוויר נמוכות דיין מכדי לסכן את בריאות העובד.