www.osh.org.il
29.08.2005


כושר עבודה

סל השירותים שעובד זכאי לקבלם, ואשר נכלל במסגרת בדיקות רפואיות המבוצעות על ידי רופא תעסוקתי, כולל גם החלטות לגבי כושר העבודה של עובדים. רופא תעסוקתי רשאי לקבוע, על פי מצבו הרפואי של עובד, האם אותו אדם יכול להתקבל לעבודה, והאם הוא יכול לחזור לעבודה מסוימת ללא כל מגבלות, או עם מגבלות תעסוקתיות שונות. הרופא התעסוקתי יכול לקבוע כי העובד אינו כשיר לחזור לעבודתו, ולהמליץ למעביד להפנות את העובד לגוף המבטח - אם קיים - כדי שאותו עובד יוכל לממש את זכויותיו לפיצויים בגין אובדן כושר עבודה. בקבלת החלטה על אובדן כושר עבודה - הרופא התעסוקתי צריך לנמק, בתיק הרפואי, את החלטתו על הגבלה תעסוקתית כלשהי.

החלטות הנוגעות לכושר עבודה של עובד במקום עבודה אינן רק עניינו של עובד הפונה למרפאה לרפואה תעסוקתית אלא גם מעניינו של המעסיק. המעסיק אמור לקבל החלטה לגבי קבלת מועמד לעבודה, או המשך העסקתו של עובד, בעקבות החלטה של רופא תעסוקתי. למעסיק יש גם זכות, להפנות עובד או מועמד לעבודה לקביעת כושר העבודה שלו.

בעל עניין נוסף הקשור לקבלת החלטות רפואיות, הנוגעות לכושרו של העובד לעבודה, הוא ועד העובדים, באותם הארגונים שבהם קיים ועד. עפ"י נוהלי עבודה של שירותי בריאות כללית (מיום 1.1.2002), יש לערב את ועד העובדים בתהליך קבלת החלטות הנובעות מקביעת כושר העבודה של עובדים.

עובדים, למרות מגבלה תעסוקתית - זו או אחרת - שנקבעה על ידי רופא תעסוקתי בגין מצב רפואי, זכאים להמשיך בעבודתם. זכות זו מוקנית להם, בין השאר, בתוקף החוק למניעת אפליית אנשים עם מוגבלויות (משנת 1998). יתר על כן - אנשים עם מוגבלויות יכולים להמשיך בעבודתם ולהיות יצרניים.

מול זכותו של העובד להמשיך ולעבוד - עם ולמרות מגבלות תעסוקתיות שנקבעו לו עקב מצבו הרפואי - עומדת זכותו של המעביד לקבוע כי אין בידיו לקיים "חבילת עיסוק" מתאימה למגבלות הללו.

המשך יחסי מעביד-עובד לאחר קבלת החלטה כזאת על ידי המעביד, אינה מענינו של הרופא התעסוקתי, והיא תלויה בדיני העבודה ובמערכת יחסי עבודה, השונים ממקום עבודה אחד למשנהו.

רופא תעסוקתי יכול, במקרה כזה, רק לסייע על ידי הפנייתו של העובד לגוף המבטח למימוש הזכויות.

רופא תעסוקתי יעשה זאת כאשר הוא משוכנע שמקום העבודה המסוים אכן איננו יכול לעשות לשיקומו של העובד בעל המגבלות. חייבים להדגיש כי מאמצי השיקום של המעביד ושל העובד, בעת החזרתו של העובד לעבודה לאחר שחלה או נפצע, חייבים להיות כנים: אופי המאמצים הללו יעמוד, בעת דיון בגוף המבטח, לזכותם של המעביד ו/או העובד בבואם לתבוע פיצוי בגין אובדן כושר העבודה של העובד.

המעבידים והעובדים צריכים לזכור כי הגדרות "אובדן כושר עבודה", שעל פיהן מקבלת המרפאה לרפואה תעסוקתית את ההחלטה לגבי כושרו של עובד לעבודה איננה אותה ההגדרה שעל פיה מתקבלת ההחלטה בנושא כושר עבודה בגוף המבטח (קרן פנסיה, חברת ביטוח, המוסד לביטוח לאומי וכד'

צוות הניהול של 'שירותי בריאות כללית' רואה צורך לציין ש:
  • אחת הבעיות הנוגעות לנושא קביעת כושר עבודה של עובדים היא שימוש שנעשה על ידי עובדים בימי מחלה העומדים לזכותם, שלא לצורך רפואי. מומלץ לכל הנוגעים בנושא לפעול לצמצום התופעה, ובכך להבטיח שכאשר עובד נפגע באופן משמעותי - תעמוד לזכותו מכסה הולמת של ימי מחלה.
  • ההחלטות בנוגע לכושר עבודה, המתקבלות על ידי רופא תעסוקתי, לא תמיד תהיינה לשביעות רצונם של המעביד ו/או של העובד. כדי למזער את חוסר שביעות הרצון - קיימת ב'שירותי בריאות כללית' הנחייה לתת לכל עובד, בעת הבדיקה במרפאה התעסוקתית, הסבר על מהלך הבדיקה ועל המשמעויות האפשריות כתוצאה ממנה. כמו כן, המרפאות נדרשות לקיים ערוץ תקשורת פתוח עם המעסיק, במטרה להסביר למעסיקים את העקרונות של תהליך קבלת ההחלטות בתחום כושר העבודה.
  • המרכז לרפואה תעסוקתית של 'שירותי בריאות כללית (וספק שירותים) ל 'קופת חולים מאוחדת', ממליץ למקומות העבודה למנות איש קשר, ביחידות של משאבי אנוש, שאיתו ניתן יהיה להידבר בנוגע להחלטות בתחום כושר העבודה של עובדי הארגון, ובכך יתאפשר למעסיק לקבל מידע בזמן אמת על החלטות בנושא כושר עבודה הנוגעות לעובדיו, ולקבל הסברים - כאשר ההחלטה לגבי עובד מסוים איננה ברורה לו.

המקור:
המסמך הוכן על סמך דיונים, שנערכו ע"י מנהלי מרפאות לרפואה תעסוקתית של שירותי בריאות כללית, בראשותו של מנהל השירות, פרופ' יהודה לרמן