הארעות סרטן תעסוקתי בקרב עובדי המעבדות הביורפואיות, המחקר והתעשייתיות בישראל דר' יהודית שחם, רחל גורביץ, יעל קנשט המחלקה לסרטן תעסוקתי המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית רקע עובדי המעבדות הביורפואיות, המחקר והתעשייתיות נחשפים תערובת של גורמים המוכרים או החשודים כמסרטנים מוטגנים וטרטוגנים. סביבת העבודה במעבדות המחקר מאופיינת ע"י שינויים מהירים בשיטות העבודה. כתוצאה מכך חלים שינויים בחומרים שבשימוש, כשלעיתים הידע על ההשפעות הטוקסיות מוגבל. ברב המעבדות רמות החשיפה משתנות בגלל חוסר המצאות שיטות מדידה מתאימות, לא ניתן להעריך כמותית את החשיפות וכן קשה לרב לבודד את הגורם ו/או הגורמים האחראיים להתפתחות המחלה. השימוש במינדפים ובמכשור אוטומטי החל להיות נפוץ רק בעשור האחרון ויש להדגיש כי לגבי אותם עובדים ותיקים שעבדו בתנאים שלא סיפקו הגנה נאותה תקופת החביון להתפתחות מחלות ממאירות רלבנטיות במיוחד עתה. מטרות מחקר קוהורט רטרוספקטיבי ומחקר מקרה בקורת מקונן בדקו את התחלואה בסרטן במעבדות הביורפואיות, המחקר והתעשייתיות באופן כללי ובהקשר לעיסוק ספציפי, סוג מעבדה וחשיפות. שיטות - אוכלוסיית המחקר עוקבת עובדי המעבדות (פעילים וגמלאים) כלל 4,300 עובדי מעבדה מתוכם (76%) 272, 3 נשים ו-(23.9%) 1,028 גברים. תקופת המעקב 1960-1997. מתוך 4,300 העובדים, 1,810 היו עובדי מעבדות של בתי חולים של קופ"ח כללית, 1,139 עובדי מעבדות של קופ"ח כללית לאומית ומאוחדת, 731 עובדי מעבדות מחקר, ו- 620 עובדי מעבדות תעשייתיות בנושא מחקר ופיתוח. מחקר מקרה בקורת מקונן כלל אוכלוסיית חולי סרטן מהמעבדות ושתי אוכלוסיות בקורת מתואמות: 311 עובדי מעבדה בריאים ו- 448 עובדים מהאוכלוסייה הכללית. בניית עוקבת עובדי המעבדה התבצעה ע"י קבלת רשימות העובדים ממחלקות כוח אדם כולל פרטים דמוגרפיים, עיסוק, תפקיד, סוג מעבדה ותקופות עבודה. ברב המעבדות נערך מיסרק סיכונים ונאספו נתונים על חשיפות, נוהלי עבודה ועוד. בנוסף, כל אוכלוסיית המחקר שנכללה במחקר מקרה בקורת מקונן רואיינה בעזרת שאלונים שכללו פרטים על היסטוריה תעסוקתית, תקופת עבודה, חשיפות, היסטוריה מיילדותית והרגלי חיים (עישון, שתיית אלכוהול, לקיחת תרופות) ותחביבים. העובדים חולקו ל- 4 קבוצות עיקריות ביחס לעיסוקם: א. עובדי רוטינה: סה"כ 3,313 עובדים כולל: עוזרי מחקר, טכנאי מעבדה, עובדי מעבדה בכירים, טכנאים ותפקידים דומים. ב. חוקרים: סה"כ 682 עובדים כולל: עוזרי מחקר, חוקרים, כימאים, ביולוגים, רוקחים ותפקידים דומים. ג. תחזוקה: סה"כ 116 עובדים כולל: עובדי תחזוקה ומשק, מנקים, סניטרים ותפקידים דומים. ד. מנהלה: סה"כ 189 עובדים כולל: מנהלים שהיו בעבר עובדי מעבדה, מזכירות ותפקידים דומים. סוגי המעבדות חולקו ל- 7 סוגים עיקריים: סוג מעבדה 1: סה"כ 884 עובדים כולל: מחקר, מו"פ, רוקחות ביולוגיה מולקולרית, פיסיולוגיה, ביוטכנולוגיה, בקרת איכות ופוריות. סוג מעבדה 2: סה"כ 1,764 עובדים כולל: בקטריולוגיה, וירולוגיה, חיות, פרזיטולוגיה וצמחים. סוג מעבדה 3: סה"כ 1,764 עובדים כולל מעבדות שתנים, אנדוקרינית, המטולוגיה ואימונולוגיה. סוג מעבדה 4: סה"כ 227 עובדים כולל: פתולוגיה ומיקרוסקופ אלקטרוני. סוג מעבדה 5: סה"כ 39 עובדים כולל משק ותחזוקה. סוג מעבדה 6: סה"כ 108 עובדים כולל מינהלת המעבדות. סוג מעבדה 7: סה"כ 21 עובדים כולל מעבדות לאיזוטופים. תוצאות סה"כ אותרו 230 מקרי סרטן בעוקבת עובדי המעבדות תקופת החביון הממוצעת 23.1 שנים סטיית תקן 11.5 שנים. סה"כ שכיחות התחלואה המתוקננת (SIR) היתה (1.18-0.91) 1.040. שכיחות התחלואה עלתה משמעותית לאחר 20 שנות חביון בסה"כ הקוהורט (1.61-1.31)1.35 = SIR בקרב עובדי רוטינה, חוקרים, מנהלה ובקרב נשים. בקרב נשים: נמצאה עלייה משמעותית בתחלואה בסרטן שד לאחר תקופת חביון של 20 שנה, בסה"כ הנשים ובעובדות הרוטינה, סוג מעבדות 3, 1 וב- 7. מתוך חולות סרטן השד 75% נחשפו אי פעם לפחות למסרטן וודאי אחד לאדם, 33% לקרינה מייננת ו- 56.5% לממיסים המוכרים כמסרטנים וודאיים לאדם. עלייה משמעותית בסרטן בלוטת המגן נמצאה בסה"כ הנשים שעבדו אי פעם בסוג מעבדה סוג 3, 87.5% מחולות סרטן התירואיד נחשפו לפחות לחומר מסרטן וודאי אחד לאדם, ואחוז דומה לקרינה מייננת ולממיסים המוכרים כמסרטנים וודאיים לאדם. עלייה משמעותית בתחלואה בסרטן השחלה נמצאה בסה"כ הנשים שעבדו אי פעם בסוג מעבדה 2 לאחר תקופת חביון של 20 שנה, 60% מחולות אלו נחשפו אי פעם לחומר מסרטן וודאי אחד לפחות. השוואת גורמי הסיכון לסרטן בכלל ולסרטן שד בפרט בין חולות סרטן השד במעבדות והביקורות מקרב עובדות בריאות של המעבדות ועובדות בריאות מהאוכלוסייה הכללית, לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטיים שהם גם בעלי משמעות ביולוגית היכולים להסביר את תוספת הסיכון לחלות בסרטן שד שמצאנו בעובדות המעבדה. בקרב גברים: עלייה משמעותית בתחלואה בסרטן הערמונית נמצאה בסה"כ העובדים ועובדי הרוטינה. עלייה משמעותית בתחלואה מלוקמיה נמצאה בסה"כ העובדים. כמו כן, לאחר תקופת חביון של 20 שנה נמצאה עלייה משמעותית בתחלואה במלנומה. סה"כ הקוהורט: עליה משמעותית נמצאה בשכיחות התחלואה במלנומה בסה"כ הקוהורט ובעובדי המחקר לאחר תקופת חביון של 20 שנה. בניתוח רב משתני במחקר מקרה בקורת מקונן (נלקחו בחשבון המשתנים הבאים: גורמי סיכון (עישון), סרטן במשפחה, מספר לידות, גיל בלידה ראשונה וגיל בתחילת ווסת ושנות ביוץ) הראה שעבודה במעבדות מחקר מעלה באופן משמעותי בקרב נשים את הסיכון לחלות בסרטן באופן כללי (4.3-1.4) 2.2 R.Ratio ובסרטן שד בפרט (4.7-1.1) 2.3 R.Ratio. מסקנות תוצאות המחקר תומכות במחקרים אחרים בהם נמצא עודף תחלואה בסרטן בקרב עובדי מעבדות. תוצאות המחקר שוללות את האפשרות שעודף התחלואה בסרטן שנמצא קשור לגורמי סיכון אלא יכל להיות מוסבר ע"י החשיפות בעבודה. אנו מקווים שמחקר זה יעודד יישום תכנית למעקב בטיחותי, גיהותי ורפואי. המחקר בוצע במימון הפעולה המונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה משרד תמ"ת.