נזקים
בריאותיים בקרב צוותים המטפלים בחולים בתרופות אנטי - סרטניות מאת: ד"ר אשר פארדו * תופעות לואי של טיפול כימותרפי בחולי
סרטן ידועות וכוללות בחילה, תפרחות עוריות, איבוד שיער, פגיעה בכבד ובכליות,
איבוד שמיעה, פגיעה בלב ובמערכת יצור הדם ועוד. אולם תופעות אלה תועדו גם
בצוותים רפואיים המטפלים בחולי הסרטן במסגרת אישפוז יום או אישפוז ממושך. חשיפה
של אחיות ואנשי צוותים רפואיים אחרים לחומרים אנטי ניאופלסטים מתועדת במחקרים
המראים שכיחות גבוהה יותר של אפקטים אלה בקרב אלו הבאים במגע עם חומרי הטיפול
בהשוואה לאוכלוסיית בקורת. במחקר חדש שנעשה בארה"ב בשיתוף
עם המכון הלאומי האמריקאי לבריאות ובטיחות תעסוקתית (NIOSH) נבדק הקשר בין חשיפת אחיות לתרופות אנטי-סרטניות, איתן הן
באות במגע, לגזי עיקור וקרינת X לבין
הארעות הפלות ספונטניות. מספר האחיות במחקר זה, שמהן היה ניתן להשיג נתונים
באמצעות דיווח עצמי הגיע ל – 7482. גורמי הסיכון שנבדקו הם: תרופות לטיפול בסרטן
(ציטוטוקסיות), תרופות אנטי-ויראליות, גזי הרדמה, חומרים מעקרים וקרינת X שמקורה יכול להיות גם
בצילומי רנטגן. כלל המשתתפות דיווח על 6707 לידות של תינוקות חיים ו- 775 (10%) הפלות ספונטניות שארעו לפני השבוע
ה- 20 להריון. לאחר תיקנון לגיל, מספר
לידות, עבודה במשמרות ומספר שעות עבודה ביום התקבל שחשיפה לתרופות אנטי ניאופלסטיות הכפילה את
הסיכון להפלה ספונטנית בעיקר לפני השבוע ה- 12 להריון בעוד שאצל נשים שסבלו מעקרות
הסיכון גדל פי 3-5. חשיפה לחומר המעקר העלתה את הסיכון להפלה ספונטנית פי שתיים
בעיקר בשבועות הריון לא מוקדמים – בין השבוע ה-12 לשבוע ה-20. מחקר נוסף מראה פגיעות בכרומוזומים 5,
7 ו- 11 בצוותי טיפול אונקולוגי הבאים במגע עם תרופות אנטי ניאופלסטיות. במחקר
זה, שהתבסס על בדיקות דם פריפריאלי, נמצא יחס עודף מובהק של פגמים מבניים
בכרומוזומים של צוותי הטיפול בהשוואה לקבוצת בקורת. יחס זה עלה לפי 2-4 כאשר
מדובר בחומרי תרופה גורמי אלקילציה (תגובה עם החומר התורשתי בגרעין התא). בשנת 2010 סיכם NIOSH
עבודה גדולה בנושא בה נלקחו
דגימות תרופות ממשטחי עבודה ומיומני רישום טיפולים באזורי הכנה וטיפול בתרופות
ציטוטוקסיות ואחרות בבתי חולים וכן דגימות דם ושתן מהמטפלים. קורלציה הפוכה
נמצאה בין גודל האתר להכנת הטיפול לבין מימדי זיהום משטחי עבודה, כלומר, ככל
ששטח הכנת החומר למטופל ע"י אחיות ורופאים היה קטן יותר כך היה הזיהום
המשטחי גדול יותר. בבתי המרקחת שבהם הכינו את המנות נמצא זיהום משטחי ב- 75%
מהדגימות שנלקחו לצורך קביעת הזיהום. בעת טיפול בתרופות הניתנות דרך הזרקה
ובתרופות אבקתיות בבקבוקונים עלול הצוות הרפואי להחשף לאבק ולאווירוסול טיפתי.
מחקרים הראו שבעת עבודה מסוג זה נגרם פיזור חלקיקים וטיפות לאוויר ומזדהמים
משטחי עבודה וחלוקים. מגע הצוות במשטחים אלה עלול לגרום לקליטת התרופה בעיקר דרך
הבליעה. כמו כן נמצא שבקבוקונים הבאים מהיצרן עלולים להכיל זיהום תרופתי על
הדופן החיצונית שלהם. קליטת תרופה ע"י הצוות הרפואי עלולה להתרחש דרך
הבליעה אם הצוות אוכל או שותה באופן לא ראוי בשטחי הטיפול בתרופות. מקורות: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22304790 http://www.clinicaloncology.com/download/Safe_handling_con0511_WM.pdf ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות. |
