סיליקוזיס: המחלה ותכנית עולמית להדברתה מאת: ד"ר אשר פרדו *
סיליקוזיס היא מחלת מקצוע ידועה הנגרמת מסיליקה (צורן דו חמצני) גבישית חופשית ומתבטאת בלייפת (פיברוזה) של רקמת הריאות. יש הסוברים שהיא מחלת המקצוע העתיקה בעולם. לארגון העבודה הבינלאומי (ILO) היסטוריה ארוכה בנקיטת פעילות מדעית למניעת המחלה ובתוכה כנסים בינלאומיים על סיליקוזיס ומחלות ריאה תעסוקתיות, החל מכנס שנערך לפני 75 שנים בנושא סיליקוזיס, שהיתה נפוצה בקרב כורים, וכלה בכנס שנערך בסין בשנת 2005 ועסק במיטב השיטות לבקרה ומניעה של סיכונים בריאותיים תעסוקתיים לדרכי הנשימה במאה ה- 21. על אף המאמצים למנוע את מחלת הסיליקוזיס, שהיא בלתי ניתנת לריפוי, נפוצה המחלה ברחבי העולם ופוגעת בעשרות מיליוני עובדים המעורבים בתעסוקות מעלות אבק במדינות רבות. ב- 1997 הגדירה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) את הסיליקה הגבישית חופשית כגורם מסרטן ודאי לאדם. יכולת מחלת הסיליקוזיס לגרום לנכות פיסית מתקדמת מביאה להיותה אחת המחלות התעסוקתיות החשובות ביותר בעולם. יחד עם אסבסטוזיס ומחלה מגבילה אחרת של כורי פחם, מהווה הסיליקוזיס בהרבה מדינות יעד מועדף לבקרה ומניעה. פעולות הבקרה והמניעה הניבו פירות וצמצמו את היקף התחלואה, אולם ברוב המדינות המתפתחות חשופים עדיין מיליוני עובדים לאבק מזיק ולרמת סיכון בלתי קבילה המביאה להתפתחות המחלה. מחקרים אפידמיולוגיים מראים ש- 30% - 50% מעובדים בתעשיות מובילות ומעובדים במיגזר המכיל תהליכים בסיכון גבוה בארצות מתפתחות יחלו בסיליקוזיס ומחלות ריאה תעסוקתיות אחרות. ראוי לציין כאן, שישנן ראיות מוצקות לעלייה בשיעור ההיארעות של שחפת עם העלייה בחומרת הסיליקוזיס. מספר מקרי המוות בשנה ממחלות ריאה מגבילות (פניאומוקוניוזות), שאליהן שייכת הסיליקוזיס, נאמד ב- 30,000, אך המספר האמיתי, כנראה, גבוה יותר עקב תת-איבחון של המחלה ותת-דיווח עליה. נסיון במדינות, ובתוכן אוסטרליה, קנדה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, שוויצריה, שבדיה, בריטניה וארה"ב, הראה שארגון תכניות אפקטיביות למניעת הסיליקוזיס עשוי לצמצם באופן משמעותי את שיעור היארעות המחלה. יעילות המניעה תלויה בהיקף השימוש באמצעי הגנה על העובדים. ברמה הלאומית, היסודות החיוניים לתשתית מניעה מוצלחת של סיליקוזיס הם: § אכיפת חוקים ותקנות; § קביעת רמות מרביות מותרות לחשיפה וסטנדרטים טכניים; § הקמת שירותי יעוץ ממשלתיים; § מנגנון פיקוח יעיל; § מערכת מאורגנת של דיווח; § תכנית פעולה לאומית המערבת גופים ממשלתיים. ברמת הגופים העסקיים חיוניות הפעולות הבאות: § ישום טכנולוגיות ואמצעים הנדסיים למניעת היווצרות אבק סיליקה ופיזורו; § עמידה בתקני חשיפה ותקנים טכניים; § השגחה על סביבת העבודה ובקרת היעילות של אמצעי הבקרה; § שימוש באמצעי הגנה אישיים (בעדיפות אחרונה ובאופן זמני); § השגחה רפואית על העובדים לגילוי מוקדם של סיליקוזיס; § חינוך לבריאות, קידום בריאות והסברה. לתכנון והפעלת תכניות המניעה ברמות השונות ובאופן יום-יומי יש צורך בידע טכני, מומחיות ומיומנות מקצועית בהפעלת טכנולוגיות ושיטות לבקרת אבק, גישה למידע טכני. אמצעים לצמצום החשיפה לסיליקה כוללים שימוש בתחליפים לסיליקה, בידוד תהליך, איוורור מקומי ומוהל משופר, טכנולוגיות הרטבה, הגנה אישית. אחריות המוסדות הממשלתיים צריכה להתבטא בפיתוח חקיקה ותקנים, בהערכת טכנולוגיות המניעה והבקרה ויעילותן, במתן המלצות לאסטרטגיות בקרה יעילות ונוהל עבודה בטוחה.
תכנית עולמית של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) וארגון הבריאות העולמי (WHO) התכנית העולמית להדברת הסיליקוזיס הוקמה ב- 1995 והוצהרה שוב בשנת 2003 בעקבות פעילות של ועדה משותפת לארגון העבודה הבינלאומי ולארגון הבריאות העולמי. הוועדה הגדירה את הדברת הסיליקוזיס כנושא עדיף בתחום הבריאות התעסוקתית בקנה מידה עולמי, והזמינה מדינות לקבוע נושא זה בעדיפות גבוהה בסדר היום הטכני שלהם. מומחי הוועדה האמינו שהניסיון שנצבר בסיליקה יספק מודל למניעה וניהול סיכונים של מחלות ריאה הנגרמות מחשיפה לאבק ממקור מינרלי. התכנית העולמית מכוונת למדינות שכבר החליטו להעמיד את מניעת הסיליקוזיס בעדיפות לאומית. כיום, ברזיל, סין, הודו, תאילנד, וייטנאם ודרום אפריקה הקימו תכניות לאומיות למניעת סיליקוזיס ונוטלות חלק פעיל בתכנית העולמית של ה- ILO/WHO. עשרים ושתיים מדינות נוספות מביעות ענין גבוה להשתתף בתכנית והן מקיימות 47 פרוייקטים לאומיים במסגרת התכנית העולמית והמרכזים של ארגון הבריאות העולמי. כדוגמה לפעילות כזו ניתן לציין את התכניות הלאומיות בדרום אפריקה. במדינה זו הושקה התכנית בחודש יוני 2004 בהנהגת משרד העבודה ומאגדת משרדים ממשלתיים אחרים כגון משרד הבריאות והמשרד למינרלים ואנרגיה יחד עם ארגון הגג של עובדי המכרות, שלושה ארגונים עקריים של עובדים, המכון הלאומי לבריאות תעסוקתית ומוסדות להשכלה אקדמית ומחקר. לצורך התיאום בין הגופים הוקמה קבוצה יעודית תחת משרד העבודה ויש לה סניפים פעילים ברחבי המדינה. הקמת התכנית העולמית של ה- ILO/WHO לעקירת הסיליקוזיס, הנקראת GPES, סייעה בשיתוף פעולה בינלאומי בין מדינות מתועשות למדינות מתפתחות כאשר החלפת מידע ונסיון הוא אלמנט חיוני ביותר בשיתוף פעולה זה. תכנית הפעולה העולמית בנויה מהמטרות והפעילויות הבאות: א. מטרה מיידית: עידוד הקמת תכנית לאומית שתביא לירידה משמעותית בשיעור ההיארעות של סיליקוזיס עד שנת 2015. ב. מטרה לטווח ארוך: שיתוף פעולה לעקירת הסיליקוזיס כמחלה תעסוקתית עד שנת 2030. ג. הקמת תכנית לאומית לעקירת הסיליקוזיס תוך התחשבות בתנאים מקומיים. על תכנית זו לכלול את המרכיבים הבאים: - היקף הבעיה - פרופיל לאומי של סיליקוזיס - הגדרת אסטרטגיה למניעה - מסגרת מוסדית לפעולה ושותפים ראשיים - תכנית ביצועית - בקרה והערכה של התכנית הלאומית - סטנדרטים לאומיים לתכנית ושת"פ בינלאומי - התייחסות להגנת הסביבה הכללית.
תחזית עתידית אסטרטגיית המניעה של סיליקוזיס צריכה להתבסס על מניעה ראשונית ומניעה שניונית. מניעה ראשונית מטפלת בבקרת מקור החשיפה והסיכון בעיקר ע"י טכנולוגיות ואמצעים הנדסיים. מניעה שניונית עוסקת בהשגחה על סביבת העבודה, בהערכת החשיפה ובהשגחה על בריאות העובד לצורך מניעת התפתחות המחלה או גילוייה המוקדם. בחסות התכנית של ארגון העבודה הבינלאומי וארגון הבריאות העולמי התבססה המניעה השניונית בעיקר על שידרוג הכישורים של רופאים תעסוקתיים במדינות מתפתחות לצורך השגחה רפואית על העובדים תוך שימוש במדריך של ILO משנת 2000 לסיווג רדיוגרפי של פניאומוקוניוזות. פעילויות ליישום מניעה ראשונית, שיטות גהותיות ובקרה הנדסית לצמצום החשיפה נתקלו בקשיים עקב יכולת מקצועית דלה ומיעוט משאבים כספיים ואחרים. כדי לגשר על הפערים האלה פותחה ערכה בינלאומית לניהול סיכונים בנושא. הערכה כוללת דפי הדרכה והנחייה ליישום פתרונות פשוטים ולא יקרים למניעת סיכונים במצבים שונים במקומות עבודה במדינות מתפתחות, בהן רוב כוח העבודה החשוף לסיליקה עובד במקומות בלתי מאורגנים ומפעלים קטנים (ניתן לראות באתר: http://www.ilo.org/public/english/protection/safework/ctrl_banding/index.htm) הצורך לעודד מניעה ראשונית לבקרת החשיפה לסיליקה באמצעות שיתוף פעולה בין-גופי קיבל לאחרונה חיזוק בכנס מדעי בינלאומי שנערך בדרום אפריקה ע"י הארגון הבינלאומי לגהות תעסוקתית (IOHA). על אף מכשולים רבים, הרעיון של הדברה עולמית של מחלת הסיליקוזיס הוא בר-היתכנות. תמיכה לכך מתקבלת מהנסיון שנרכש במדינות רבות והביא לצמצום שיעור היארעות המחלה באמצעות טכנולוגיות מניעה מתאימות. צמצום התחלואה יכול להיות אפקטיבי ובר השגה גם מבחינה כלכלית. בנוסף לתמיכה ולשיתוף הפעולה הבינלאומיים, יצטרכו מדינות להבטיח שכל האמצעים הדרושים למניעת סיליקוזיס ינקטו ברמה הלאומית והעסקית ויתמכו ע"י אנשי מקצוע מתחום הבריאות והבטיחות התעסוקתית, מעסיקים, עובדים ומגזרים כלכליים בעלי ענין. יש להאמין שהשאיפה להדברת הסיליקוזיס כמחלה תעסוקתית היא מציאותית.
|
