www.osh.org.il

מאי 2007

 

הקשר בין עבודה במחשב ותסמונת התעלה הקרפאלית

מאת: ד"ר אשר פרדו*

 

תסמונת התעלה הקרפאלית (Carpal Tunnel Syndrome) נגרמת עקב לחץ או לכידה חזקה של העצב המדיאני העובר בפרק כף היד דרך מעטפת (תעלה) עצמות וגידים ורקמות רכות ומעצבב חלק מהאצבעות וכף היד. ירידה במימדי התעלה או עליה במימדי הגידים והרצועות העוברים בתעלה עקב גירויים והתנפחותם גורמים להיצרות מעבר העצב וללחץ עליו בפרק כף היד. ההתבטאויות הקליניות העיקריות הן כאב, נימול, תחושת "מחטים וסיכות" (paresthesia) ועיקצוץ באגודל, באצבע המורה, באצבע האמה ולעתים בחצי הקמיצה. במקרים חמורים נודד הכאב לאורך האמה והזרוע ועד הכתף והצוואר.

תסמונת התעלה הקרפאלית היא תסמונת ספציפית המשפיעה על פרק כף היד וכף היד, ועלולה להגרם ע"י תנועה חוזרנית בנסיבות מסויימות כמו גם ע"י מצבים רפואיים כגון טראומה פתאומית, נקע של פרק כף היד, פריקה או שבר של עצמות המהוות מעטפת לעצב המדיאני, דלקת פרקים, הזדקנות, סיבות תורשתיות, סכרת, כשל כלייתי, סיבות פסיכולוגיות ולחץ נפשי. למרות עשרות שנות מחקר, סיבות ומקור התסמונת (אטיולוגיה) והפתופיסיולוגיה (שינויי תיפקוד מלווים) שלה אינם מובנים די צרכם על אף שברוב המקרים (למעט מחלות) התסמונת היא תוצאה של העדר איזון שרירים בגפיים העליונות.

מחקר בלגי חדש ניסה להעריך את השכיחות וגורמי הסיכון של ליקויי שלד-שריר בכלל ותסמונת התעלה הקרפאלית בפרט. מחקר זה נוזם עקב שינוי בחוק הבלגי המחייב להעריך את הסיכונים במערכות שלד-שריר בקרב משתמשי מחשב. לצורך זאת, פותח שאלון שעל הרופא התעסוקתי למלא בעת ההערכה. 1087 עובדי מחשב נשאלו על הופעת סימפטומים של שלד-שריר באיברים שונים בגוף: צוואר, כתפיים, אמה ומרפק, כף יד ופרק כף היד, אצבעות. העובדים שהתלוננו נבדקו ע"י רופא לאישוש אפשרות של ליקוי בריאותי בשלד-שריר. שכיחות התופעות והליקויים חושבה ובאמצעות טיפול סטטיסטי נקבעו גורמי הסיכון לליקויים.

הופעת סימפטומים של שלד-שריר (שכיחות) דווחה ב- 31.3% מכלל הנבדקים. פילוח שכיחות הסימפטומים לפי איברים: 21.6% מהנבדקים דווחו על סימפטומים בצוואר, בכתפיים – 12.7% מהנבדקים, במרפקים ובאמות – 4.1%, בכף היד ובפרק כף היד – 7.3%, באצבעות – 5.2%. ליקויי שלד-שריר אובחנו רק ב- 2.85% מהנבדקים. שכיחות תסמונת התעלה הקרפאלית סווגה בין שלוש דרגות על פי קריטריונים איבחוניים. 2.9% מהנבדקים סווגו כ"חשודי תסמונת" על סמך היסטוריה של שחרור תעלת קרפל (התערבות כירורגית) ואנמנזה חיובית, ו- 2.3% מהנבדקים סווגו כ"חשודים בדרגה גבוהה לתסמונת" על סמך היסטוריה של שחרור תעלת קרפל ומבחן חיובי לגירוי הופעת הסימפטומים. רק ב- 1.3% מהנבדקים אושרו הסימפטומים כנובעים מתסמונת קרפל על סמך היסטוריה של שחרור תעלת קרפל ומבחן הולכה עצבית חיובי.

אנליזה סטטיסטית הראתה ש- 6 גורמים היו קשורים להופעת סימפטומים של שלד-שריר, מתוכם רק שני גורמים היו קשורים לעבודה: מספר שעות העבודה היומיות במחשב (סיכון עולה) ושינויים הסתגלותיים בעבודה על סמך המלצת רופא תעסוקתי (סיכון יורד). ארבעת גורמי הסיכון האחרים היו: גיל, מין, מחלת בלוטת התריס ודלקת פרקים שגרונית. רק גיל ומין נמצאו כגורמי סיכון קשורים להופעת תסמונת התעלה הקרפאלית. עקב השכיחות הנמוכה של הופעת התסמונת (1.3% - 2.9%) לא ניתן היה לזהות גורמי סיכון קשורים בעבודה.

עבודת מחקר אחרת שפורסמה בתחילת שנה זו וסקרה את המחקרים הרפואיים והביו-רפואיים העיקריים שפורסמו באופן ממוחשב עד לשנת 2005 לא מצאה קשר משמעותי בין עבודת קלדנות לבין תסמונת התעלה הקרפאלית. מחקר נוסף שנערך במתקן רפואי ופורסם בשנת 2001 הראה ששכיחות התסמונת בקרב משתמשי מחשב דומה לשכיחות באוכלוסיה הכללית.

על אף הנטייה ליצור קשר ישיר בין תסמונת התעלה הקרפאלית לבין הקלדה ממושכת המבוססת על תנועה חוזרנית, היחסים בין הגורמים הסיבתיים השונים הקשורים בעבודת הקלדה לבין ליקויים בגפיים העליונות כתוצאה מעבודה הם מורכבים, והנסיון להציג את התסמונת כמימצא ברור של תגובה להקלדה בעבודה מול צג מחשב הוא בעייתי. למעשה, הקורלציה בין שימוש ממושך במקלדת של צג מחשב לבין תסמונת התעלה הקרפאלית אינה ברורה ומוכחת. תנועה חוזרנית ממושכת מכל סוג, ובייחוד זו הקשורה בתנוחות גוף סטטיות מאולצות, עלולה ליצור את התנאים להתפתחות התסמונת. מחקרים שנערכו ע"י המכון הלאומי האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית הראו קשר בין הארעות התסמונת לבין עובדים בקווי הרכבה, עטיפת בשר, עיבוד מזון ועוד ולא בעבודות משרד.

הקשר הישיר בין עבודת הקלדה במחשב לבין תסמונת התעלה הקרפאלית מהווה עדיין סוגיה פתוחה.

 

 

 

 

ד"ר אשר פרדו, PhD מדעי הרפואה, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות.

 

מקורות: 

1.       http://www.wwcs2007.se/WWCS-Web/22Tu/Tema1/Session1/T1.2.1.1h.pdf

  1. http://www.neurology.org/cgi/content/abstract/56/11/1568
  2. http://occmed.oxfordjournals.org/cgi/content/short/57/1/57