מדריך לנפגע בתאונת עבודה מאת: עו"ד אלי דורון *
תאונת עבודה היא תאונה שקרתה בזמן העבודה ועקב תנאי העבודה. אם תעברו תאונת עבודה (חס וחלילה), מה בדיוק יהיה עליכם לעשות? אם יגיע לכם פיצוי, כיצד הוא יחושב? ואיך נקבעים אחוזי הנכות? מדריך.
לא אחת אנו נתקלים בכתבות בעיתונים היומיים המדווחות לנו על תאונת עבודה, כגון עובד שנחתך בעבודתו ונקטעה לו היד, עובד שנפל מפיגומים ונהרג וכיו"ב. מדובר בדיווחים מצמררים הנובעים לעיתים מרשלנות המעביד, מחוסר זהירות של העובד או לעיתים מחוסר זהירות של שניהם יחד.
תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי נוסח משולב התשנ"ה-1995. החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו של הנפגע ועקב עבודתו. היינו, כדי שתאונה תכנס להגדרת "תאונת עבודה", צריכים להתקיים שני תנאים:
1. שהתאונה קרתה במהלך שעות עבודת הנפגע.
2. שהתאונה קרתה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.
החוק מוסיף כי לעניין זה, שעובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו. לכן, גם תאונות שקרו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי על נזקיהן מהמוסד לביטוח לאומי.
היה ונקלעתם לסיטואציה בה נפגעתם בתאונת עבודה, עליכם לפעול כדלקמן:
1. ליידע את המעביד. עליכם ליידע את המעביד על התאונה ולקבל דו"ח "הודעה על תאונה". דו"ח זה קרוי בעגה המקצועית "טופס ב.ל. 250". בטופס זה המעביד מציין את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו על ידי הנפגע ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך.
2. עדים. יש לרשום את פרטי העדים לתאונה.
3. תיעוד הפרטים. עליכם לרשום את הנסיבות המדויקות של התאונה ובהזדמנות הראשונה רצוי גם לצלם את מקום וגורם לתאונה. חשוב לספק תיאור של התאונה והשתלשלות מסכת האירועים. כמו כן יש צורך לוודא שאכן כל הפרטים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים.
4. בדיקות רפואיות. יש לעבור בדיקות רפואיות מקיפות בהזדמנות הראשונה כדי לאבחן פגיעות וחבלות שעלולות להיגרם כתוצאה מהתאונה. מומלץ לפנות לחדר המיון בבית החולים הקרוב למקום התאונה או לקופת חולים, ולציין כי הפגיעה נגרמה בשל תאונת עבודה.
5. טיפולים רפואיים שונים. היה וחלילה הנפגע מרגיש לא טוב לאחר שחרורו מהמוסד הרפואי, עליו לפנות שוב לקבלת טיפול רפואי. רבות הן הפגיעות והפציעות (בעיקר כשמדובר באיברים פנימיים) שיכולות לתת אותות מצוקה לאחר פרק זמן מסוים של יום, יומיים, שבוע וכד´. חשוב לקבל העתק מהמסמכים הרפואיים שנכתבים בעקבות הפניות השונות לקבלת טיפולים רפואיים לאחר תאונת העבודה.
6. שמירה על כל המסמכים. איסוף האישורים הרפואיים, המרשמים, ההפניות, תוצאות הבדיקות, הקבלות ו/או החשבוניות על כל ההוצאות הנוגעות לתאונה, לרבות קבלות על תרופות ונסיעות. חשוב מאד לדאוג לקבל עותק מכל תוצאות הבדיקות שנערכות לנפגע עקב תאונת העבודה, ואשר לרוב כוללות צילומי רנטגן,CT וכד'. 7. עורך דין. פניה לעורך דין שמכיר את התחום ובעל ניסיון בו ובניהול משא ומתן עם חברות הביטוח. לעו"ד הבקיא בחומר יש יכולת להשיג עבור הלקוח את הפיצוי הטוב ביותר בנסיבות העניין.
המוסד לביטוח לאומי מעמיד את הנפגע בפני ועדה רפואית וקובע את נכותו הזמנית והצמיתה )קבועה), אם וככל שקיימת. למעשה, התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:
1. התביעה לקבלת דמי פגיעה, או תשלום עבור הימים בהם היה הנפגע באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ("תעודות רפואיות לנפגע בעבודה").
2. התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וקבלת מענק הנכות או קצבת הנכות המתאימה.
את שתי התביעות הללו ניתן להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.
1. בגין נכות צמיתה הפחותה מ- 5% המוסד לביטוח לאומי לא מעניק פיצוי.
2. בגין נכות של 5% ועד 19% מעניק המוסד לביטוח לאומי מענק נכות חד פעמי.
3. בגין נכות העולה על 20% משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות חודשית.
בנקודה זו ראוי לציין כי את קצבת הנכות יקבל הנפגע כל חודש לאורך חייו, ולאחר שהגיע לגיל 65, תקוזז ממנה קצבת זקנה המגיעה לו בכל מקרה.
בנוסף להגשת התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, אם קמה עילת תביעה לנפגע ניתן לתבוע את המעביד. בתביעה זו יש להוכיח כי התאונה ארעה עקב רשלנות המעביד. הפיצוי בגין פגיעה בתאונת עבודה דומה ברכיביו לפיצוי הנפסק בתביעות שעילתן תאונת דרכים, כגון: כאב וסבל, הזדקקות לעזרה מקצועית חיצונית, החזר הוצאות עקב הפגיעה והפסדי שכר.
במידה והנפגע מעריך כי נוכח תאונת העבודה הוא יישאר עם נכות כלשהיא, עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. זאת, לאחר תום תקופת אי-הכושר המוחלט, שיכולה להגיע למקסימום שלושה חודשים. במקרים מסוימים יכולה להיות תקופת אי כושר ארוכה יותר, אך כדי לקבל תשלום דמי פגיעה עבור תקופה ארוכה משלושה חודשים יש לקבל אישור לכך מהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
לטופס צריך לצרף את כל המסמכים הרפואיים שלא הועברו לביטוח הלאומי, חוות דעת רפואיות, אישורים בדבר פסילת מקצוע נוכח המצב הבריאותי הנובע מהתאונה או כל אישור אחר מרופא תעסוקתי בדבר הגבלות שונות במקום העבודה וכדומה. הטופס החתום והמסמכים הנ"ל יועברו לסניף ביטוח לאומי שאליו הועברה הודעה על פגיעה בעבודה. גם לאחר הגשת הטופס, ניתן להמשיך ולהגיש לביטוח הלאומי מסמכים רפואיים ואחרים, כשאלו יגיעו לידיו של הנפגע.
לסיכום, רצוי כי תביעות מול חברות ביטוח שונות יבוצעו בליווי עורך דין המומחה בתחום ייצוג נפגעי תאונות, היות וברוב המקרים מדובר בהליכים המערבים פיצויים בסכומי כסף גדולים. יתרה מכך, חברות הביטוח מקפידות לנהל את התביעה שלהן בעזרת עורכי דין בעלי ניסיון. לכן ברור, כי אם יעמוד עו"ד של נפגע תאונת עבודה שאין לו ניסיון מעשי ופרקטי מול אותן חברות ביטוח, יהיה קשה מאד לקבל את הפיצוי הכספי האמיתי, המגיע לו על פי דין.
|
