|
פסק דין
תקדימי: ניתן להכיר ברפואה משלימה כטיפול לנפגע עבודה
מאת: שלום
ויסמן *
התופעה של הזדקקות
הציבור לרפואה המשלימה מתפשטת בקצב מהיר. כיום הביקוש לטיפולי הרפואה המשלימה
הוא כה גדול עד כדי כך שהוא כמעט משתווה לביקוש לשירותים של רפואה
הקונבנציונאלית. לכן לפסק דין העקרוני שניתן בתביעתו של מר אבנר עורקבי נגד המוסד לביטוח לאומי וקופת החולים הכללית יש משנה
תוקף.
הפסיקה התקדימית ניתנה
בבית דין הארצי לעבודה בהרכב של 3 שופטים, בראשותה של השופטת נילי ארד. הפסיקה
ניתנה בעקבות ערעורו של אבנר עורקבי נגד המוסד לביטוח
לאומי וקופת חולים כללית , המערער - נפגע עבודה, הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי
ושירותי בריאות כללית תביעה למימון טיפולים רפואיים מתחום הרפואה המשלימה לשם
ריפויו מהפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מן התאונה.
המערער חזר על טענותיו
בבית הדין האזורי תוך שהוסיף והדגיש, כי המונח "טיפול רפואי" בתקנה 1
לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968 .
אינו רשימה סגורה אלא רשימה פתוחה שניתן לכלול בה ולהוסיף לה שיטות שונות של
טיפול רפואי, ובדומה, אף המונח "ריפוי" בתקנות, הוא מונח כללי;
לטענתו, מקובל לכלול טיפולי רפואה משלימה גם במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית, מה
גם שבפועל "חולים רבים פונים לטיפולים משלימים - אלטרנטיביים שנמצאים
במסגרת קופות החולים" ו"המערכת הרפואית הממסדית - הקונבנציונאלית בעצם
הכירה ושילבה את הרפואה המשלימה כחלק ממנה".
בהיבט העובדתי, טען,
כי הוא מקבל את הטיפולים המשלימים בהמלצת הרופא המטפל בו בהיותם "טיפולים
רפואיים שיקומיים" וכי הוא נדרש "לשאת בסכום ההשתתפות העצמית".
לביסוס טענותיו צירף לערעורו רישומים רפואיים על המלצות לטיפול בשיאצו, דיקור והידרותראפיה. בנסיבות אלה, ולאור פרשנות החוק והתקנות, ביקש
המערער לחייב את המוסד לביטוח לאומי "לשאת בכל ההוצאות הרפואיות
והשיקומיות".
בפסק דינו קבע בית המשפט כי לאור הפרשנות התכליתית ועיקרון ההתאמה לשינוי
העתים (שינויים שחלו עם הזמן) של החוק והתקנות - ניתן להכיר בטיפול מתחומי הרפואה
המשלימה כ"ריפוי" ו"טיפול רפואי" להם זכאי נפגע עבודה על פי
חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
עם זאת חשוב לציין את
הסייגים שסייג השופט סטיבן אדלר לגבי מה שהגדיר כ
"דרך
פעולתו של מנגנון ההכרעה הרפואי בעניינם של נפגעי עבודה וכן קביעת קריטריונים
ברורים".
לגבי סוגי הטיפולים מתחום הרפואה
המשלימה להם זכאי נפגע העבודה להלן ציטוט מדבריו של השופט אדלר:
אחד ההבדלים בין הרפואה ה"רגילה"
לבין הרפואה האלטרנטיבית, הוא קיומה של הוכחה מדעית לגבי טיפולים שמעניקה הרפואה
הקונבנציונלית, החסרה לגבי טיפולים מסוימים מתחום
הרפואה האלטרנטיבית. ביטוי לכך ניתן למצוא בדברים המופיעים באתר של NIH Clinical
Center, בית החולים היוקרתי
בארה"ב:
While
some scientific evidence exists regarding some CAM
therapies, for most here are key questions that are yet to be answered
through well-designed scientific studies-questions such as whether these
therapies are safe and whether they work for the diseases or medical
conditions for which they are used.
The
list of what is considered to be CAM changes
continually, as those therapies that are proven to be safe and effective
become adopted into conventional health care and as new approaches to health
care emerge.
[CAM
= Complimentary and Alternative Medicine - רפואה משלימה ואלטרנטיבית]
לפיכך, ואף שאין לשלול קטגורית הכרה בטיפולים מתחום
הרפואה המשלימה לנפגע עבודה, יש לתחום באמצעות קריטריונים משפטיים את סוגי
הטיפולים מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע עבודה, כפי שמציעה חברתי. המדובר
בקריטריונים המשפטיים הקבועים בחוות דעתה של חברתי סגנית הנשיא ובקריטריונים
נוספים, מעין אלה: ההכרה של הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות בטיפול הרפואי
המבוקש, רישוי הטיפול, הסדרתו בדין, הזיקה בין הטיפול המשלים המבוקש לטיפול
הקונבנציונאלי, זהות הגוף המעניק את הטיפול וכד'".
בסיכומו של דבר פסק
הדין נותן גושפנקא והכרה למצב שמתקיים בפועל הן בארץ והן בעולם שבו ההזדקקות
לרפואה משלימה כחלק מתהליך השיקום והריפוי של הנפגע היא בגדר המקובל. יתרה מזו
בית המשפט נתן פרשנות מרחיבה ודינאמית לחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
בית המשפט לא הסתפק
בכך וקבע גם קריטריונים ברורים הן לגבי דרך פעולתו של מנגנון ההכרעה הרפואי
בעניינם של נפגעי עבודה והן לגבי קביעת קריטריונים ברורים לגבי סוגי הטיפולים
מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע העבודה. משום כך, ניתן לראות בו פסק דין
תקדימי שאין להמעיט בחשיבותו.
שלום ויסמן, מרכז מידע של המוסד
לבטיחות ולגיהות, על-פי:
בית הדין הארצי לעבודה עבל 419/06 אבנר עורקבי נגד
המוסד לביטוח לאומי [פורסם ב: דינים בית הדין הארצי לעבודה 2010 (117) ]1435.
אתר News1,
"ישראל היום", ערוץ
7, ועוד.
|
