ארגון האחיות
האמריקני מציג טיוטה של מאת: ד"ר יוהנה גייגר בבתי חולים ובמרכזים
רפואיים בארץ וברחבי העולם, נחשף הצוות הסיעודי לגורמי סיכון מוגברים לפגיעות
שלד שריר, בפרט לפגיעות גב. בארצות הברית, שיעור הפגיעות של עובדי בתי חולים
גבוה פי שניים וחצי משיעור הפגיעות בקרב הסקטור הפרטי (72.9 מקרים ל- 10,000
עובדים, לעומת 27.9 בממוצע). אחיות מדווחות על היארעות שנתית של פגיעות גב של
40% עד 50%, ושיעור הפגיעות במהלך החיים בין 35% ל-80%. פגיעות אלו, בעיקר פגיעות שלד-שריר כגון
תסמונת כאבי גב תחתון, כאבי צוואר וכתפיים, גורמות לתחלואה גבוהה, להיעדרויות
רבות ולהפסדים כספיים ניכרים, הן ברמת הפרט והן ברמת המשק הלאומי, בארץ כמו
בחו"ל. בעקבות ממצאים אלה ובעקבות
הדאגה הגוברת לבריאותם של צוותי עובדי בריאות, הוציא ארגון האחיות האמריקני
באוקטובר השנה טיוטה המציעה סטנדרטים לאומיים לבטיחות בהעברה והזזת
מטופלים. הטיוטה נערכה על ידי צוות
מומחים בין-תחומי, ותוצג להערות הציבור
עד סוף חודש נובמבר. בטיוטה נכללים שמונה
סטנדרטים. בכל נושא, מוגדרים תחומי
באחריות של המעסיקים ושל העובדים. להלן סקירה מתומצתת של
הסטנדרטים המוצעים: 1. יש ליצור תרבות בטיחות במוסדות מערכת
הבריאות. תרבות בטיחות כוללת התחייבות פעילה של
המעסיקים לשמירה על בריאות עובדיהם, על ידי החלת תכניות בטיחות, שיטת תקשורת
פתוחה בין המקצועות השונים, עידוד דיווח על מפגעים או תאונות ללא חשש, והצבת כוח
אדם מספיק לדרישות המוסד. עובדי הבריאות מחויבים לקידום תרבות הבטיחות
על ידי קיום נהלים, השתתפות בהדרכות ודיווח על מפגעים או תאונות. 2. יש להכין תכנית להעברה והזזה בטוחות של
מטופלים (SPHM), ולוודא כי
התכנית מתקיימת לאורך זמן. התכנית כוללת קווים מנחים ונהלים כתובים; הקצבת תקציבים בהתאם,
ותכניות הדרכה ומעקב. האחריות לקיום התכנית חלה הן על המעסיקים והן
על העובדים. 3. מעסיקים ועובדים ישלבו את הבטיחות בעיצוב
סביבת העבודה על מנת להבטיח בטיחות החולה והמטפל. עיצוב למניעה (Prevention through Design) כולל שיקולי
בטיחות בעת בנייה חדשה ומשוב העובדים בנושא עיצוב. 4. יש להקים ולקיים טכנולוגיה מתאימה להעברה
והזזה בטוחות. הסטנדרט המוצע מתייחס
לניתוח צרכים ותכניות רכש, תחזוקה ועדכון של ציוד עיקרי (כגון מנופים להעברת
מטופלים, מנופי הקמה, סדיניות החלקה וכו') וציוד נלווה, כגון מנשאים ורצועות. מוגדר תפקידו של המעסיק ותפקידו של העובד
בניתוח הצרכים, בשימוש נאות בציוד ובקבלת החלטות. 5.
יש להקים מערכת להדרכה,
להכשרה ולהרשאה בשימוש בטכנולוגיות מוכחות. על המעסיק להקציב משאבים
כנדרש, לרבות ציוד וזמן להדרכה, ולהקפיד על תהליך מתועד של הרשאה תקופתית של
עובדים. על העובדים להשתתף בהדרכות, לחדש את הרשאתם כנדרש, ולהדריך מטופלים
בשימוש נאות באמצעים להעברה בטוחה. 6. יש להציב את המטופל ומשפחתו במרכז תכנון
תכנית הטיפול והשימוש בטכנולוגיות השונות.
על המעסיקים לוודא כי ההערכה הראשונית ותכנית הטיפול המתמשך כוללות הערכת צרכי הזזה והעברה. על
העובדים להשתתף בהערכות, לקיים את תכנית הטיפול ולעדכן אותה כנדרש, לשמר את
בטיחות הצוות תוך תקשורת מתמדת עם המטופל, עם משפחתו ועם חברי הצוות. 7. יש לכלול שיקולים של
העברה והזזת מטופלים בטוחות (SPHM)
בהתאמת מקומות עבודה לעובדים, ולהתאמות עבודה לעובדים נפגעים. על
המעסיקים לזהות מטלות בעלות סיכון גבוה ולהפחית את רמת הסיכון על ידי השימוש
בטכנולוגיות מתאימות. על העובד הנפגע למסור למעסיק על מגבלותיו ולהשתתף בתכנית
חזרה מבוקרת לעבודה במידת הצורך. 8. יש להקים מערך כוללני להערכה מתמשכת. על המעסיקים להקים מערכת משוב והערכה לניתוח
תכנית SPHM, על פי איסוף נתונים בשיטה מדעית וניתוח
ראיות מבוסס. העובדים ישתתפו באיסוף
נתונים ובשמירה על כל כללי האתיקה והפרטיות הרלוונטיים. יש לקוות כי אימוץ סטנדרטים חשובים אלה ישפר את תנאי הבטיחות
של עובדי סיעוד ויתרום לבריאותם לטווח
הארוך של עובדי הבריאות בארצות הברית וברחבי העולם.
http://www.nursingworld.org/DocumentVault/NursingPractice/Public-Comment/SPHM-Standards-draft.pdf http://psna.org/2012/11/safe-patient-handling-mobility-national-standards/ |
