1. טעינת מצברים תבוצע באמצעות מטען תיקני המתאים לסוג המצבר הנטען ובהתאם להוראות היצרן.

2. מדובר בשני מינים של מצברי עופרת-חומצה המשמשים מקור אנרגיה חשמלית להנעה ראשית:
א. מצברים אטומיםללא תחזוקה עם שסתום לבקרת לחץ גזים בתא אלקטרוליטי Maintenance Free Lead Acid Battery- VLRA)(Sealed.
ב. מצברים מאווררים (VLA-flooded wet cell)

3. סיכונים בטעינת מצברי חומצה-עופרת
הסיכונים העיקריים בטעינת מצברים הם:
- סיכונים פיסיקליים;
- סיכונים כימיים (הנובעים מחומצה גפרתית);
- סיכוני חשמל;

- סיכונים פיסיקליים:
הסיכון הפיסיקלי העיקרי בעבודה עם מצברי עופרת- חומצה נטענים הוא סיכון התפוצצות הנובע מתערובת של גז המימן באוויר הנוצרת בתאי המצבר. תערובת זו בעלת ריכוזים מסוכנים של המימן (4-74%) עלולה להתפוצץ ממקור ההצתה או מעצמה (autoignition) בעקבות התחממות. גז המימן נפלט מתאי המצבר בתהליך טעינתו (בעיקר בשלבים אחרונים של הטעינה ובטעינת יתר).
יש תמיד לזכור שבמקום טעינת מצברים מכל המינים (אטומים וליו), במיוחד בקרבת מפלס עליון של התאים קיימת תערובת מימן-אוויר שעלולה להיות נפיצה. לכן יש לדאוג לאוורר נאות של מקום הטעינה כדי למהול את המימן באוויר כך שריכוזו לא יעלה 1% (0.25% מגבול נפיצות תחתון), ולמנוע מקורות הצתה, אש גלויה והתחממות כללית.

- סיכונים כימיים:
מפגיעה של חומצה בעיניים ובעור (במצברים אטומים- רק בעת שפיכת או פיזור של אלקטרוליט כתוצאה מזעזוע מכני, כגון שבר או התפוצצות התיבה);
ממגע בחומרים מוצקים (עופרת) שבתאי המצבר (בעת התפרקותו כתוצאה מזעזוע מכני או בעת טיפול בפסולת מצברים).

- סיכוני חשמל
המצבר מוגדר בחוק החשמל הישראלי כמיתקן חשמלי ולכן חלים עליו כל תקנותיו של החוק. מתח המצבר מוגדר כמתח שבין קטביו או מתח שבין אדמה ולאחד מקטבים סופיים בסוללות המצברים.
שיעור של מתח חשמלי שאינו עולה על 60/120 וולט בזרם ישר (DC) מוגדר בתקנות החשמל כמתח נמוך מאוד. למרות שמתח חשמלי בשיעור הנ"ל אינו גורם לחישמול, קיים סיכון של קצר חשמלי בין קטביו שעלול לגרום ליצירת קשת חשמלית וניצוץ וכתוצאה מכך לפיצוץ במקרה של נוכחות מימן בריכוזים נפיצים.
מגע מקרי בחלקים חיים של מצברים ומערכת חשמל עלול לגרום להיווצרות ניצוצות וקשתות חשמל. כדי למנוען יש לנקוט בעבודה עם מצברים בצעדי זהירות הבאים:
- על העובד להסיר מגופו אבזרי מתכת כגון צמידים, טבעות, עגילים וכדומה.
- אסור להניח על המצברים ועל מלגזה כלים, מכשירים או ציוד אחר.
- אסור להכניס לאיזור טעינת מצברים גופים מתחתיים כמו צינורות, מוטות מתכת

4. עבודות עם מצברים, כולל טעינתם, תבוצענה בהתאם לחוק החשמל, פקודת הבטיחותבעבודה, חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנותיהם.

5. בחקיקה הישראלית לא קיימות תקנות ספציפיות ביחס לטעינת המצברים. אולם בארצות שונות הן קיימות ומחייבות לעבוד על פיהן. להלן התייחסויות לטעינת מצברים המותקנים במלגזות במספר תקנות ותקנים הזרים. להלן תקנות ותקנים המתייחסים לטעינת מצברי המלגזות:

- תקנותCFR-1926.178 Powered Industrial Truck , סעיפים g)1-(g)12 )שפורסמו ע" משרד העבודה האמריקאי, המינהל לבטיחות וגיהות תעסוקתית (OSHA).(CFR - The Code of Federal Regulations of the United States Government).

- תקן אמריקאי

NFPA 505 Fire Safety Standard for Powered Industrial Trucks Including Type Designations, Areas of Use, Conversions, Maintenance, and Operation, 1999Edition.

להלן תרגום מתוך פרק 5- 3.2 של התקן הנ"ל , וחלק מהסעיפים של התקנות הנ"ל בהם קיימת התייחסות לדרישות למקומות טעינת מצברים המותקנים במלגזות (כאשר טעינה מבוצעת ללא פירוקם ממלגזה):
א. יש לבצע טעינה במקום המיועד לכך. במקום הטעינה לא יימצאו חומרים דליקים.
ב. בבחירת מקום הטעינה יש לקחת בחשבון דרישות המטען למערכת החשמל וציוד כיבוי מתאים. יש להשתמש במטען תיקני מתאים לסוג מצמרים לפי הוראות היצרן. מטענים יוגנו בפני נזק ממלגזות. מפסק המטען יהיה במצב סגור (off) בעת חיבור וניתוק של מחברי הכבלים לקוטבי מצברים.
ג. יש לאוורר נאות מקום הטעינה כדי להקטין ריכוז המימן מתחת ל-1% באוויר (0.25 מגבול נפיצות תחתון של המימן 4%).
במידה וניתן, עדיף להשתמש באוורור טבעי של מקום הטעינה ולבצע טעינת המצברים במקום פתוח מסוכך שמחוץ למבנה. אם אין אפשרות לבצע טעינה הנ"ל בחוץ, יש לדאוג לאוורור נאות של מקום הטעינה כאמור. המימן הוא גז קל מאוד (כפ-15 מאוויר), הוא מתערבב עם אוויר, עולה למעלה וריכוזו באוויר הולך וקטן. במקרים שאוורור טבעי בחדר בלתי מספיק, יש להשתמש באוורור מאולץ (מכני). ספיקת אוויר נקי בחדר יהיה מספקת כדי למהול את הצטברות גז המימן בריכוז שעולה על 1%. מספיק, בדרך כלל, פתח במפלס הגבוה ביותר בחדר - בתקרה/גג כדי להקטין ריכוזי המימן מתחת לנדרש. בנוסף לכך יש לדאוג שבמבנה שבו מבוצעת טעינת מצברים, במיוחד בתקרה, לא ייווצרו "כיסים" של מימן לכוד או חללים עיוורים בהם ממימן עלול להצטבר בריכוזים מסוכנים. תערובת אוויר-מימן תיפלט מחדר הטעינה מחוץ לבניין.
ד. המלגזה תוצב באופן יציב, כאשר בולמי חניה מופעלים.
ה. בעת טעינת מצברים מאווררים פקקים שבפתחי המילוי יהיו מורכבים ומהודקים במקומותיהם כדי למנוע פליטת אדים וערפלים של האלקטרוליט. פקקים אלה יהיו במצב תקין ונקבי האוורור שבהם יהיו פתוחים.
ו. אם מפרקים ומרכיבים מצברים במלגזה יש להשתמש במסועים, מתקני הרמה, או ציוד דומה אחר לצורכי העברת המצברים. יש לקבע היטב את המצברים הנטענים במקומותיהם בעת התקנתם החוזרת במלגזה.
ז. מכסה של תא מצברים במלגזה יהיה פתוח בשעת הטעינה כדי לפזר את החום ולאווררו מגזים.
ח. אמצעי זהירות יינקטו כדי למנוע אש גלויה, ניצוצות, או קשתות חשמל במקומות טעינת המצברים. אין להשתמש באש גלויה לבדיקה ויזואלית של מפלס האלקטרוליט.
ט. יש להרחיק כלים וחפצים מתכתיים אחרים ממפלס עליון של מצברים בלתי מכוסים.
העובדים במצברים ינקטו צעדי זהירות למניעת סיכונים חשמל (ראה סיכוני חשמל - סעיף 3).

6. ציוד מגן אישי
עובדים בטיפול ותחזוקה של מצברים מאווררים חייבים להשתמש בציוד מגן אישי כנדרש בתקנות הקיימות. עובדים בעבודות בדיקת מפלס אלקטרוליט במצברים והוספתו ישתמשו בכפופות מגן ומשקפי מגן עמידות בפני חומצה לפחות.
- בחירת החומר ממנו עשויות כפפות מגן - ראה טבלה "בחירת כפפות לעבודה בחומרים כימיים" (חומצה גפרתית (אלקטרוליט) בחוברת "ביגוד וציוד מגן אישי"(קוד ח -074) בהוצאת מוסדנו.
את החוברת ניתן להשיג ביחידת הפצה, רח' הים 2, בת ים, טל' 03-56575147.
קיימת סדרת תקנים לכפפות מגן ת"י 1284, חלקים 4.5.6.
- בחירת משקפי מגן התואמים ת"י 4141:
משקפי מגן יהיו מסוג איטום (האוטמים חלל מסביב העין) ועשויות מחומרים עמידים בפני חומצה.

7. שילוט במקום טעינת המצברים
יש להציב את השלטים הבאים במקום טעינת מצברים:
- סכנת התפוצצות מימן מאש גלויה ומעישון;
- איסור עישון;
- אזהרה בפני אש גלויה;
- חובה להשתמש בציוד מגן.

8. מניעת דליקות והתפוצצות

סיכוני אש:
מצברי עופרת-חומצה הם בלתי דליקים, מרכיביו אינם בוערים אך בעקבות התחממות יכולים להתפרק לחומרים קורוזיביים ורעילים. תקן NFPA 13מסווג דליקות מצברי עופרת-חומצה לשימוש ברכב (כוללים אלקטרוליט) - 1Class
סיכוני אש בעבודה עם מצברים נוצרים מסיבות שונות:
- חימום יתר כתוצאה מחשיפתם לאש גלויה. חימום זה עלול לגרום להתפרקות תיבת המצבר שפיכת אלקטרוליט החוצה. מגע של חומצה גפרתית עם מתכות גורמת לשחרור גז מימן הנפיץ.
- התפוצצות כתוצאה מהצתת תערובת נפיצה מימן- אוויר.

אמצעים למניעת דליקה והתפוצצות:
על מנת למנוע סכנת התפוצצות בסביבת המצברים יש לנקוט בצעדים הבאים:
- יש לדאוג לאוורור נאות כדי למנוע הצטברות גז מימן בריכוז מסוכן. (ראה סעיף 3ג')
- יש למנוע היווצרות או נוכחות של כל מקור הצתה או אש גלויה במקום טעינת מצברים.
- אמצעי הכבוי באיזורי התקנת המצברים יתאימו לכיבוי בנוכחות מצברים, לדוגמא: CO₂, קצף או אבקה יבשה. ציוד כבוי יתאים למטען האש וייקבע לפי התקנות שרותי הכבאות הקיימות בשיתוף עם רשות הכבאות המקומית, מדור מניעת דליקות.

9. מידע נוסף קיים בפרסום "Batteries" הכולל תשובות לשאלות הנוגעות לטעינת מצברים במלגזות. ניתן להורידו מאתר האינטרנט של CCOHS (מרכז בטיחות וגיהות קנדי), שכתובתו: http://www.ccohs.ca/oshanswers/safety_haz/forklift/batteries.html .

הערה: מידע בטיחותי רב ומגוון על מצברים והאלקטרוליט (חומצה גפרתית) מצוי בגיליון בטיחות (MSDS) שיש להשיג מספק המצבר/החומצה ולהחזיק במקום השימוש בהם.