|
| ||||
| |||||
|
תקן ישראלי 2302 "סיווג, אריזה, תיווי וסימון של חומרים מסוכנים" פורסם לראשונה ב- 1998. תקן זה התייחס לשיווק, אריזה וסימון אריזות המיועדות לשימוש ביתי, לאריזות לשימוש שאינו ביתי ואלה שמיועדות להובלה ביבשה, ים ואוויר. כמו כן, התקן התייחס לשיטות בדיקת האריזות ודרישותיהן. בנוסף, התקן הכיל נספח א' עם רשימת הסיכונים המיוחסים לחומרים מסוכנים (R), נספח ב' הכולל רשימת הוראות בטיחות (R) וסמלי קבוצות הסיכון לפי "ספר המלצות האו"מ בנושא שינוע חומרים מסוכנים - "הספר הכתום". פרט לרשימת חומרים מסוימים שקבלו פטור (כגון, תמרוקים, תכשירי הדברה וכו') התקן, למעשה, חל על שימוש בחומרים מסוכנים בבית ועל שימוש שאינו שימוש ביתי. פרקים וסעיפים מסוימים של התקן, כגון הגדרות של הספר הכתום וסיווג של חומרים, דרישות לאריזות ולסימון, שיטות הבדיקה של האריזות לחומרים מסוכנים והנספחים לתקן, אומצו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון הבטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות), התשנ"ח - 1998 של משרדי לאיכות הסביבה ועבודה. כך למעשה הפך חלק מדרישות התקן לחובה חוקית. עם זאת, למרות שהתקן התייחס לסיווג, סימון ואיכות האריזות בתחומים שונים ומגוונים הקשורים בטיפול בחומרים מסוכנים - לא רק בתחום ההובלה, הקריטריונים שנבחרו לסיווג ולסימון של חומ"ס בכל התחומים היו, למעשה, זהים. אלה היו קריטריונים של ספר המלצות האו"מ בנושא שינוע חומרים מסוכנים. דבר זה יצר בעיה מהותית. ספר המלצות האו"מ ("הספר הכתום") מתייחס לשינוע של חומרים מסוכנים ובעקבות כך מגדיר קריטריונים רק עבור סיכונים הרלוונטיים לשינוע: בעיקר סיכונים פיזיקליים (פיצוץ, דליקה, תרומה לדליקה) ובריאותיים אקוטיים (קרינה מייננת, קורוזיביות ורעילות אקוטיות). היות וספר הכתום הוגדר כמקור המוסמך גם לסיווג של חומרים מסוכנים בשימוש, סיכונים רבים אשר אינם בדרך כלל רלוונטיים להובלה אך מאוד חשובים בעבודה, שימוש וייצור של חומרים מסוכנים נותרו ללא הגדרה בתקן. ביניהם סיכונים בריאותיים כרוניים (רעילות וקורוזיביות מצטברות, קנצרוגניות, פגיעה אפשרית בפוריות ובעובר, קריטריונים ברורים לחומרים הפוגעים בסביבה). בעקבות כך, במשך מספר שנים הוועדה הטכנית של מכון התקנים שעסקה בתקן זה בדקה שיטות אלטרנטיביות לסיווג ,סימון ואריזה של חומרים המסוכנים בשימוש. ביוני 2004 פורסם עדכון התקן 2302 , וב - 27 ליוני 2005 שני חלקיו של התקן נכנסו לתוקף כתקן רשמי. התקן החדש מכיל 2 חלקים: חלק 1 בנוי מ - 4 פרקים ותוספות. פרק א' מתייחס למספר נושאים, כולל סיווג, הגדרות וכו'. פרק ב' קובע דרישות לחומרים מסוכנים לשימוש ביתי. פרק ג' קובע דרישות לחומרים מסוכנים שאינם לשימוש ביתי. פרק ד' מתאר בדיקות של האריזות. חלק 1 מתייחס לחומרים מסוכנים לשימוש ביתי ושאינו ביתי ולהובלה ושינוע פנים-מפעלים של חומ"ס. היות והתקן לא מגביל את עצמו לשימוש בתחום מוגדר כל שהוא, ניתן להבין שבשימוש שאינו ביתי הוא חל על כל תחומי טיפול בחומרים מסוכנים בתעשייה ובמסחר, כגון יבוא, ייצור, טיפול, שיווק, אחסנה וכו'. חלק זה עבר שינויים מהותיים ביותר בדרישות לסיווג וסימון של החומרים המסוכנים. בוטלה לגמרי הזיקה לספר הכתום ולתבחינים שלה אשר לקו בחסר מבחינת העדר התייחסות לסיכונים לא רלוונטיים בהובלה. במקום הספר הכתום התבסס חלק 1 של התקן בעקר על הדירקטיבות האירופיות :
כפי שנאמר לעיל, חלק זה של התקן מציב דרישות וקריטריונים לסיווג וסימון של חומרים מסוכנים לשימוש, אך אינו כולל אותם בגוף התקן בתרגום לעברית. לצורך סיווג של החומרים וסימון האריזות הוא מפנה את הקורא לדירקטיבות הרלוונטיות. נכון להיום, הדירקטיבה 67/548/EEC עברה מספר רב של שינויים והנוסח המשולב של הדירקטיבה ונספחיה (למעט נספח I) ניתן למצוא באתר האינטרנט: נתונים רבים לגבי סיווג וסימון של חומרים ספציפיים ע"פ קריטריונים של דירקטיבה 67/548/EEC ותקן ישראל 2302 ניתן למצוא באתר אינטרנט ששייך לארגון European Chemicals Bureau:
חלק זה של התקן מציב דרישות לא רק לסיווג וסימון של החומרים המסוכנים לשימוש, בסעיפים 2.1 ו - 3.1 הוא גם קובע כי לפני שיווק יועבר מידע מוגדר לגבי חומר מסוכן למרכז המבצעים של משרד לאיכות הסביבה. חלק 2: חומרים ותכשירים מסוכנים: הובלה - סיווג, אריזה, תיווי וסימון. חלק זה מתייחס להובלת חומרים מסוכנים, ומאמץ, בגדול, את הדרישות של הסכמים בינלאומיים רלוונטיים להובלת חומ"ס בים, אוויר ויבשה. יתכן מצב שחומר כל שהוא יוגדר כמסוכן לשימוש ויסומן בהתאם לחלק 1 של התקן בהתבסס על הדירקטיבות האירופיות, אך לא יוגדר כמסוכן להובלה על פי חלק 2 של התקן המבוסס על ספר הכתום והחקיקה הבינלאומית בנושא שינוע חומ"ס. חומר זה לא יובל כחומר מסוכן. יתכן גם מצב הפוך. במקרים רבים חומר כל שהוא יסווג ויסומן כמסוכן לשימוש ע"פ חלק 1 של התקן, ובו-זמנית יסווג ויסומן כמסוכן להובלה בהתאם לחלק 2 של התקן לצורכי הובלה. יש לציין כי שני סוגי הסימון של החומר על האריזה הנם שונים אך אינם פוסלים אחד את השני. זאת בתנאי שבכל שלב הרלוונטי של טיפול בחומר ספציפי (שימוש או הובלה) יופיע סימון נכון. הספר הכתום אינו פוסל המצאות על האריזה במהלך ההובלה של סימון הנדרש ע"פ חקיקה אחרת, בתנאי שלא יפריעו אחד לשני. כך צוין בחלק 5 של הספר הכתום, מהדורה 13:
All package markings required by 5.2.1.1.........shall not be located with other package markings that could substantially reduce their effectiveness.
...Each label ...be so placed on the packaging that they are not covered or obscured by any part or attachment to the packaging or any other label or marking. להלן, מספרי טלפון ודוא"ל שימושיים: מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות: 03-5266455 מרכז המבצעים של המשרד לאיכות הסביבה: 08-9253321 מכון התקנים, ענף כימיה: braun@sii.org.il (ליבי קוסקס, 33780) | |||||
