|
| |||
| ||||
|
א. "ריח הוא תגובה חושית של הגוף, ע"י רצפטורים (קולטנים) הנמצאים באף, לנוכחותם של אדי חומר כלשהו באוויר. חוש הריח מושפע מדרגת הנדיפות של כל חומר וממידת מסיסותו בשכבה הרירית של קרום החיפוי. גורמים נוספים המשפיעים על חוש הריח הם טמפרטורה ולחות יחסית. קיימים בנושא דפי מידע מס' 641 ו-643 של מחלקת הגיהות. בדף מידע 643 נמצאים הסברים למושגים כגון היפוסומיה ואנוסומיה ומידע נוסף, הקשור לנושא חוש הריח וחשיפה תעסוקתית. ב. בגליונות הבטיחות של מספר חומרים ארומטיים שנבדקו (בנזן, קסילן, נפתלין, אנטרצן,פירידין) צויין כי הם עלולים לגרות את מערכת הנשימה ולגבי רובם מצויין שהם בעלי ריח כלשהו. ג. ציוד מגן בעיון בגליונות הבטיחות של חומרים ארומטיים שונים צויין כי יש לעבוד עם חומרים אלו באיזור מאוורר היטב ושיניקה מקומית עשויה להיות נדרשת על מנת לעבוד עמם בבטחה. כאשר השיטות להקטנת הזיהום (ו/או הריח המטריד) אינן ברות ביצוע או אינן יעילות דיין יש להשתמש בציוד מגן אישי נשימתי. פירוט לגבי התחיקה, הסוגים ותהליך הבחירה של ציוד להגנת הנשימה (וכן ציוד מגן אישי אחר) ניתן למצוא בפרסום של המוסד לבטיחות וגיהות: "ביגוד וציוד מגן אישי" (קוד ח-074). ניתן להשיג מהדורה מודפסת בענף ההפצה של מוסדנו, רח' הים 2, בת-ים (מגדלי ים התיכון), טלפון: 03-6575417/8, או לעיין בפרסום באתר המוסד לבטיחות וגיהות (פרק 9): http://osh.org.il/uploadfiles/b001_magen-ishi.html ד. תחיקה 1. העבודה עם ממיסים פחמימניים ארומטיים מסויימים מותרת רק בהתאם לדרישות "תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), התשנ"ג-1993". המסמך מפרט בין היתר את הבדיקות הסביבתית, אמצעי גהות וציוד מגן אישי הנדרשים בסביבת העבודה עם חומרים אלו. ראו המסמך המלא להלן: http://osh.org.il/uploadfiles/takanot_memisim_aromatiim.pdf 2. מכוח "חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993" נדרש לקבל היתר רעלים עבור החומרים המפורטים בחוק במידה והכמויות הנם מעל סף הקבוע בחוק. חומרים ארומטיים שונים כגון פחממנים ארומטיים, פחממנים ארומטיים רב טבעתיים, חומצות קארבוקסיליות ארומטיות ועוד מופיעים ברשימת החומרים המוגדרים כ"רעילים". את חוק החומרים המסוכנים, פירוט לגבי היתר רעלים והנחיות לגבי פטור מהצורך בהיתר ניתן למצוא בקישורית הבאה: http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=realim&enZone=realim 3. הדרישה למניעת מפגעים על ידי ריחות מופיעה ב: - "פקודת בטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל 1970 " פרק ב' סעיף 16: "16. נקיון (א) מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד. (ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א). " - בפקודה הנ"ל קיימת התייחסות בסעיף 27. לנושא איוורור: "27. איוורור אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל." - חוק למניעת מפגעים, תשכ"א -1961 קובע בתקנה 3 - מניעת ריח "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים". ה. מדידה - ישנה אפשרות למדידת ריחות. מדידת הריח מתבצעת על ידי אחת משתי טכניקות מקובלות: 1. שיטות כימיות אנליטיות. 2. שיטות המבוססות על תגובות חוש האדם. - קביעת הקריטריונים והסף הנה סובייקטיבית ושונה מאדם לאדם . על מנת לקבוע זאת קיים צוות מריחים שהוכשר למטרה זאת במשרד לאיכות הסביבה. ניתן להתקשר לסניף המחוזי של המשרד לאיכות הסביבה ולהזמינם לבקורת ומדידה של ריחות, וקבלת המלצתם/קביעתם באם הריח המסוים מהווה מטרד. - ראה פרסום של המשרד לאיכות הסביבה המפרט בנושא: http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l3835&enZone=echut_haavir (מירב פז , 45432) | ||||
