מאת:המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:22/12/2021
מקור: אסף כהן A.M, בטיחות 350
בחמש השנים האחרונות התקדמה מאוד הטכנולוגיה העוסקת בהתמרת אנרגיית השמש (מערכת סולארית או פוטו-וולטאית). גם בארץ, והחלו לנצל שטחים פתוחים וכן גגות של מבנים - מבני מגורים, מבני תעשייה ובחקלאות - להקמת מיתקנים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. כאשר המיתקנים ממוקמים על גגות של מבנים מסוגים שונים - לולים, רפתות, מרכזי מסחר וכו' - יש סכנה משמעותית לנפילה מגובה בעת ההקמה וגם בעת התחזוקה השוטפת.
אנרגיה סולארית ואנרגיה פוטו-וולטאית
התמרת אנרגיית השמש ליצירת חשמל תיתכן באחת משתי דרכים:
- אנרגיה תרמו-סולארית - קרי חימום נוזל לצורך הפעלת מנוע חום שמייצר חשמל או עבודה מכנית.
- אנרגיה פוטו-וולטאית (אנרגיה פוטו-חשמלית) - שימוש בתאים פוטו-וולטאיים לצורך המרת אור לאנרגיה חשמלית באופן ישיר.
יש אבחנה בין דרישות הבטיחות של מיתקנים פוטו וולטאיים למיתקנים סולאריים. ראו הנחיות להפעלת מיתקן פוטו-וולטאי (מעודכן ל-27.5.2013), מאת מהנדס איגור סטפנסקי, סגן מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. בהנחיות צוין בין השאר כי: "מיתקן חשמלי פוטו-וולטאי (להלן: מיתקן פוטו-וולטאי) הוא מיתקן גנרציה לכל דבר ועניין, וחלות עליו כל הדרישות והוראות חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו. קביעת התנאים הבטיחותיים להתקנת מיתקן חשמלי והפעלתו היא בסמכותו של מנהל ענייני חשמל במשרד האנרגיה והמים".
בטיחות במערכות סולאריות
השימוש במערכות סולאריות לקליטת אנרגיה מהשמש צובר תאוצה רבה בעולם ובארץ. בארץ נכנס הנושא בעיקר באזורים החקלאיים הן כמערכות קטנות (50-100 קילוואט) המוצבות על גגות של בתים פרטיים והן של מערכות גדולות יותר (5.0 מגהוואט) המוצבות על גגות של מבנים וסככות במגזר התעשייתי והחקלאי על שטחים יותר גדולים.
בחינת היבטי הבטיחות של המערכות הסולאריות צריכה להתחיל זמן רב לפני הפעלה, כבר בעת התכנון. במאמר זה אני מתייחס בעיקר לנושא העבודה בגובה, המבוצעת בשלבים השונים של ההקמה והתחזוקה של המערכות הסולאריות וזאת עקב מספר תאונות עבודה הקשורות לעבודה של הקמה ותחזוקה של מערכות כאלה, תאונות הנובעות מחוסר ידע והתייחסות לא מתאימה להיבטי הבטיחות של עבודה בגובה בשלבים השונים של העבודה.
הבטיחות מתחילה כבר בתכנון
כדי למקסם את ייצור החשמל ולהקטין את עלויות הבנייה והתחזוקה נעשה ניסיון על ידי המתכננים, כבר בשלב תכנון המערכות, להכניס מספר רב ככל הניתן של לוחות על גבי שטח נתון ומוגבל של הגג. הדבר גורם בדרך כלל לציפוף הלוחות על שטח הגג ללא שום התייחסות לנושאי הבטיחות השונים הקשורים בבנייה או בתחזוקה של מערכות אלו. ואם בכלל יש מודעות לנושא הבטיחות - היא מתייחסת ברוב המקרים להיבטי הבטיחות בנושאים אחרים כמו מערכות החשמל. נדיר למצוא בקרב העוסקים בנושא התייחסות לבטיחות בעבודה בגובה בהתקנה ובתחזוקה עתידית של המערכת.
תכנון נכון של מערכת סולארית על הגג יכול לסייע רבות כאשר באים לבנות מערכות כאלה ולתחזק אותן בעתיד. ייתכן שתכנון נכון יגרום להגדלת העלות הכספית בשלב הבנייה של המיתקן אבל מנגד - התחזוקה תהיה בטוחה וזולה יותר לאורך כל חיי המערכת. לדוגמה: בתחזוקת הפנלים הסולאריים נדרשת החלפה או תיקון של פנלים שהתקלקלו, שטיפת האבק המצטבר אחת לתקופה ועוד. כאשר ביצוע העבודות לא מחייב את העובד לשהות במרחק קטן מ-2 מטר משולי הגג (שאיננו מגודר בגידור תקני) - אזי ניתן לבצע את עבודות התחזוקה ברוב המקרים ללא צורך בהוראות החוק והתקנות לעבודה בגובה. אפשרות אחרת כמובן היא בניית גידור תקני לגג ואז ניתן לעבוד על כל השטח, בהתאם לתקנות.
עובדים בגובה
עלייה אל הגג
אם העובד מטפס על סולם - הסולם חייב להיות תקני. אם הסולם ארוך, מעל 2 מטרים, הטיפוס צריך להסתיים מטר אחד מקצהו העליון. כמו כן אסור לבצע עבודות הכרוכות בהטיית הגוף באופן שעלול לגרום לאבדן שיווי משקל. אין לעבוד על גבי סולם שגובהו מעל 5.4 מטר ללא שימוש בציוד להגנה מפני נפילה מגובה. יש עוד הוראות רבות לדוגמה: "לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם". "על שלב של הסולם יעמוד רק אדם אחד". "העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק"ג," (ראו תקנות הבטיחות בעבודה, עבודה בגובה, התשס"ז-2007 ). לכן, כאשר מתכוונים לבצע עלייה וירידה בטוחות אל הגג או ממנו עם משא חייבים להשתמש בבמות הרמה, סל להרמת אדם וכדומה. פתרון קבוע, יקר יותר בעת ההקמה אבל זול יותר לטווח ארוך הוא התקנת מדרגות עם מעקה כנדרש אל הגג.
עבודה על גג משופע
גג ששיפועו קטן מ-30 מעלות אינו מוגדר כגג משופע ולכן צורת האבטחה של העובד תהיה שונה מאשר על גג ששיפועו גדול מ-30 מעלות. כאשר עובדים על גג משופע יש להסמיך את העובד לעבודה בגובה בסוג עבודה זה, וכן לרכוש ציוד עבודה מתאים למניעת החלקה ונפילה מהגג.
 |
 |
עבודה על גג שביר
בשונה מעבודה על גג יצוק מבטון, עבודה על גג שביר מחייבת משנה זהירות ושימוש באמצעי מיגון גם כאשר צועדים במרכז הגג. בעבודה על גג שביר - מעבר לצורך בהסמכה של עובדים בתחום בעבודה בגובה - יש להשתמש במדרכי רגל ובציוד מגן אישי.
כאשר עובדים על גג שביר יש לבחון את סוג החומר ממנו עשוי הגג ולפעמים גם את מצבו וגילו - האם הוא מורכב מלוחות אסבסט גלי, פח מגולוון, תקרת רביץ וכו'. יש לבדוק מה הסיכוי שהגג ישבר תחת משקלו של עובד ממוצע הנושא ציוד. כמו כן יש לבדוק מהן הסכנות אם יתקיים תרחיש השבר (לדוגמה, נפילה על ערמות של חציר מגובה 2 מטר או נפילה על מישטח בטון מגובה של 10 מטר). כמו כן יש לבחון את המרחק שבין המרישים (פתות) שמהם בנוי הגג. אסור שמרחק זה יהיה גדול מ-50 ס"מ.
עבודה על גג שטוח
שגובהו מעל 2 מטר, ואין לו מעקה בטיחות על פי הנדרש בתקנות, מוגדרת כעבודה בגובה. יש להדריך את העובד כיצד לעבוד בצורה בטוחה תוך שימוש באמצעי מיגון אישיים. ניתן לוותר על אמצעי המיגון לעבודה בגובה עם מסמנים בסימון ברור לאורך שולי הגג מרחק של 2 מטרים מהשוליים, שהגישה אליהם אסורה. יש לסמן את השוליים באופן ברור לפני תחילת העבודה באמצעים מתאימים ובולטים לעין. ולהוסיף שלט בעברית וערבית "אין מעבר סכנה! נפילה מגובה".
האחריות על התופס/מחזיק במקום העבודה
אחת מנקודות הכשל העיקריות בניהול הבטיחות של העובדים באתרים סולאריים היא שהמחזיק/תופס המפעל - קרי מי שהגג בבעלותו - אינם מודעים לכך שהחוק מטיל עליהם אחריות בתחום הבטיחות לכל העבודות שמתבצעות בשטח שבאחריותם. במיוחד בולט הדבר בקרב בעלי בתים או מבנים פרטיים שאינם מודעים לצורך לעמוד בדרישות התקנות לעבודה בגובה. גם בעלי משקים חקלאיים שמתקינים מיתקנים סולאריים על גגות מבנים חקלאיים לא ערים לכך שהם נושאים באחריות על בטיחותם של העובדים ולכן הם מחויבים לבדוק ולעקוב שכל הפעילות תתבצע לפי כל דרישות החוק והתקינה. גם כאשר העובדים המבצעים את העבודה קשורים לחברה אחרת, והם מוזמנים על ידה ומתוגמלים על ידה, אחריותם של בעלי הנכס לבטיחותם של עובדים אלה איננה פחותה. לכן חשוב מאוד לנהל את הבטיחות ולהתייחס לעובדים הללו כמו לעובדיו של כל קבלן משנה, עם כל הקשור לכך בתחום הבטיחות.
חלק גדול מבעלי הגגות אינם מכירים את צורות העבודה הנדרשות על גגות שונים לפי "התקנות לעבודה בגובה" והם נאלצים לסמוך על החברות המבצעות את ההתקנות והתחזוקה של המערכות הסולריות.
כמדריך בטיחות אשר מדריך גם בתחום העבודה בגובה, אני רואה כמעט בכל מקום שבו מתבצעת התקנה של מערכת סולארית על גג שהעובדים והמנהלים אינם מקפידים על כללי העבודה בגובה לפי דרישות התקנות. כל עוד לא מתרחשת תאונה הכל בסדר, אך במקרה של תאונה האחריות על אי קיום החוק עלול להיות מושת על בעל הגג.
בשלב התקנת המערכת מתבצעת עבודה מרוכזת על הגג וניתן אז לרכז מאמץ בנושא הבטיחות ע"י בעל הגג . אך כאשר המערכת עוברת לשלב התחזוקה שמחייבת ניקוי פעמיים בשבוע - שלומם של עובדי התחזוקה מצריך השגחה לא פחותה. יש לזכור שכל עבודה על גג מחייבת קודם כל הסמכה של העובד המבצע לעבודה בגובה באותו תחום לפי דרישות התקנות לעבודה בגובה. כאן יש להקפיד שהעבודה לא תוטל על עובדים ללא הסמכה וללא ציוד מגן מתאים. לא פעם צפיתי בעובדים שמבצעים את העבודה הזאת ללא ציוד וללא הכשרה מתאימים. לפעמים מבצעים את העבודה פועלים זרים ולפעמים גם נערים שגילם מתחת ל-18 שנה בניגוד לדרישות התקנות.
מה צריך בעל גג לעשות
דבר ראשון: כבר בשלב התכנון יש לדרוש מהמתכננים להביא בחשבון גם את נושאי הבטיחות ולדאוג שמירב העבודות השונות על הגג לא יוגדרו כעבודה בגובה לפי התקנות לעבודה בגובה. שינויים כאלה בתכנון מחייבים בעיקר הכרה של דרישות התקנות ולא יותר.
כדי לתכנן את העלייה לגג במדרגות ולא בסולם, יש לבחון את האפשרות לגדר את חלקי הגג הנדרשים ולהרחיק את הלוחות הסולריים מקצות הגג - לפחות 2 מ' מהקצה.
מילוי שתי הדרישות האלה מבטל את הצורך להגדיר את העבודה על הגג כעבודה בגובה ותבטל את הצורך להשתמש במערכות עיגון וציוד מגן אישי למבצעי העבודה.
במקומות שבהם אין אפשרות להקפיד שמבצעי עבודת ההתקנה יבצעו את המטלות בהתאם לדרישות התקנות - רצוי שלחברה המבצעת יהיה יועץ בטיחות שיגיע לאתר לפני תחילת העבודה יערוך סקר סיכונים שלאחריו יוציא הנחיות בטיחות לעבודה. אם לחברת ההתקנה אין ממונה על הבטיחות יכול בעל הגג לפנות ליועץ בטיחות (יש אפשרות לפנות למוסד לבטיחות ולגיהות ולקבל את השירות הזה גם ממדריכי המוסד). רצוי שבעל הגג יקבל העתק של הנחיות הבטיחות הללו ויבדוק כי המבצעים יפעלו לפי אותן ההנחיות.
בשלבי התחזוקה יש להקפיד שכל מי שעובד על הגג ומבצע עבודה המוגדרת כעבודה בגובה לפי דרישות התקנות, יוסמך לעבוד בגובה וישתמש בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים. יש לזכור כי אין דבר כזה הקרוי "בטיחות יתר" אלא רק רשלנות שיכולה להיות עבירה פלילית. ומעבר לכך גם לגרום לרגשות אשם אישיות קשות כאשר העובד המבצע שנפגע היה חבר או קרוב לבעל הגג.