מחקרים בעבודה >>
מאמרים וסיכומים על מחקרים שבוצעו על ידי מחלקת המחקר >> סקירת ספרות מקצועית בתחומי מחקרים המבוצעים>>סקירות ספרות מקצועית בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית>>
יחידת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מבצעת מחקר יישומי כחלק ממטרותיו ויעדיו של המוסד לפיתוח תחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית ולקידום המניעה של תאונות עבודה ותחלואה מקצועית. יחידת המחקר מהווה משאב לפיתוח והקניית ידע, מקור למידע תומך לקבלת החלטות וכלי עזר מקצועי לגופים מבצעים בתחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות מקיף נושאים שונים וביניהם פיתוח כלים יישומיים, אסטרטגיות ומתודולוגיות להערכת חשיפה וסיכונים במגזר התעסוקתי, אפיון גורמי סיכון כימיים, פיסיקליים וביולוגיים בטכנולוגיות תעשייתיות חדשות וותיקות, חקר קשרים בין מדדי חשיפה וסיכון, חקר היבטים שונים במדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית, חקר אקלים בריאות בארגונים וגורמים פסיכו-חברתיים כגון: לחץ ושחיקה.
ד"ר לליב אגוזי - מנהלת היחידה
ד"ר אשר פרדו – חוקר בכיר
מר חיים בן ארי – חוקר יועץ
מר ויטלי פרוויז - חוקר
מר קונסטנטין מדבייב - חוקר
ד"ר זיו קרני-אפרתי - חוקרת
מידע על הפעילות המחקרית ביחידת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות לשנת 2023
מחקרים בעבודה
היבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית בעת מלחמה
חוקרים: : ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרד, ד"ר זיו קרני-אפרתי ויטלי פרוביז
רקע: המדינה נכנסה למלחמה שצפויה להיות ממושכת. המשק פועל במצב של חוסר ודאות רב, כאב שכול ואובדן, איום ונפילות טילים, רבים פונו מבתיהם, מחסור משמעותי בכח אדם והפניית משאבים להגנה על המדינה. במצב זה מוטלים על מקומות העבודה והעובדים עומסים כבדים, מתח ועבודה בתחומים בהם העובדים אינם מיומנים דיים או אינם מכירים את סביבת העבודה שהשתנתה. כל אלה כדי לשמר רציפות תפקודית במתן שירותים והספקת צרכי האזרחים והצבא.
מטרה: לבחון את צרכי הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעת מצב מלחמה.
שיטה: סקר צרכי בטיחות ובריאות תעסוקתית בקרב ממונים על הבטיחות במגזרים המשק.
מאמרים בנושא:
סקר בריאות תעסוקתית
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר זיו קרני אפרתי, ויטלי פרוביז
מטרה וחשיבות: המידע לגבי הקשר בין עיסוק, תנאי עבודה, סוגי תעשייה לבין מצבם הבריאותי של העובדים בישראל חסר. במטרה להתחיל ולייצר מידע רלוונטי למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד העבודה, נבנה סקר שיבחן את תנאי העבודה ומצבם הבריאותי של העובדים לאורך שנים.
שיטה: בשנת 2022 נערך סקר בריאות תעסוקתי על ידי מדגם של 3354 משיבים בעברית ובערבית מחברת אי-פאנל. בסקר הבריאות נשאלו העובדים על תנאי העבודה הפיזיים ועל מצבם הבריאותי במגוון רחב של תחומים. בשנת 2023 ישולבו שני מדגמים הכוללים את סקרי השחיקה וסקר הבריאות התעסוקתית ויכללו כ-5,000 עובדים. קבוצת משיבים זו תמשיך לקבל שאלונים מקוונים אחת לשנה שיבחנו את השינויים התעסוקתיים, תנאי העבודה ומצבם הבריאותי בתחומי בריאות דומיננטיים הקשורים לתנאי עבודה כגון בעיות נשימה, שריר-שלד, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, שחיקה, בעיות שינה ועוד)
סטטוס: ביולי 2023 יתקיים השלב הבא של איסוף הנתונים.
הערכת חשיפה תעסוקתית לרטט מכאני
חוקרים: ד"ר אשר פרדו, ויטלי פרוביז וקונסטנטין מדבייב.
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: להעריך שכיחות וחשיפה לרטט גפה עליונה ולרטט כל-גופי בתעשיית העץ, המתכת ובענף החקלאות על מנת לגבש כלים להתמודדות עם גורם סיכון זה. זהו מחקר המשך למחקר ההערכה של החשיפה הפוטנציאלית. חשיבות המחקר היא בבחינת הקשר בין החשיפה המעשית הנמדדת על ידי מכשירים לבין מודל ההערכה שנבנה בחלקו הראשון של המחקר. מטרת המחקר לספק מידע וכלים שיתרמו לקידום תחיקה יעודית מתאימה לכל ענפי התעסוקה בהם נוכח גורם הסיכון.
שיטה: מחקר שטח שבו איסוף הנתונים הוא באמצעות מדידות רטט על ידי מיכשור ייעודי, סקר תצפיתי ושאלונים במקומות עבודה. המידע כולל נתונים על גורמי הסיכון, על מאפייני החשיפה ועל פגיעות שריר שלד רלוונטיות.
סטטוס: איסוף הנתונים בעיצומו צפוי להמשך עד אמצע שנת 2024.
איכות סביבה פנים מבנית - סביבת העבודה ואיכות האוויר במבנים והקשר שלה לשביעות רצון העובדים מסביבת העבודה ולתסמיני בריאות
חוקרים: מר ויטלי פרוויז, מר קונסטנטין מדבייב, ד"ר זיו קרני-אפרת, ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו.
מטרה וחשיבות: מרבית העובדים שוהים את רוב שעות העבודה שלהם בחללים סגורים. לאיכות האוויר וסביבת העבודה יש השפעה על בריאות ושלומות העובדים. הסביבה התוך מבנית ומאפייניה משתנה בין אזורי אקלים ועונות השנה ולכן יש צורך לאפיין סביבות עבודה בישראל בעונות שונות.
מטרת המחקר: בדיקת סביבות עבודה והתנאים בהן והקשר שלהן לבריאות ושלומות (Well-being) עובדים בישראל.
רציונל: מגפת הקורונה הציפה את חשיבותה הרבה של הסביבה הפנים מבנית ואת הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים שנלווים לשהייה בחללים סגורים ולעתים צפופים. כמובן שהדבקה אינה נחלת הקורונה בלבד וגם מחלות עונתיות כגון שפעת או צינון הינן בעלות השפעה רבה על בריאות העובדים והפרודוקטיביות שלהם ושל ארגוניהם. מעבר למחלות מדבקות הסביבה הפנים מבנית כוללת מזהמים שונים באוויר, הבדלי טמפרטורות, רעש, צפיפות, אבק וגורמים רבים המשפיעים על בריאות ושלומות העובדים, על יכולת הריכוז שלהם ושביעות הרצון שלהם ממקום עבודתם.
שיטה: המחקר כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון נערכה סקירת ספרות שיטתית על מרכיבי הסביבה הפנים מבנית והשפעותיהם על בריאות ופרודוקטיביות העובדים. בשלב השני נערך סקר למיפוי מאפיינים בישראל לסביבות עבודה פנים מבניות. בשלב השלישי יערך מחקר שטח בארגונים בו יבדקו גורמים בסביבה הפנים מבנית: הרכב הגזים וחלקיקים באוויר, מזהמים ביולוגיים, טמפרטורה, לחות, רעש ותאורה בשילוב עם שאלונים לעובדים לבדיקת הקשר בין הסביבה הנבדקת לבין תחושות העובדים ותסמינים שונים שהם חווים בעבודתם.
תנאי עבודה ושלומות מפעילי עגורנים
חוקרים/ות: ד"ר זיו קרני-אפרתי וד"ר לליב אגוזי בשיתוף עם רועי ויינשטיין יו"ר איגוד מפעילי העגורנים בהסתדרות החדשה.
חשיבות המחקר: עגורני צריח הינם גורם מפתח בתפעול אתר בנייה ותקלות ותאונות בהן מעורבים העגורנים הן בעלות פרופיל סיכון גבוה ועלויות גבוהות בשל פגיעות בעובדים, ציוד ועיכוב בתהליכי העבודה. מפעילי העגורנים עובדים בתנאי עבודה מאתגרים ותחת לחצים משמעותיים לכן חיוני לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין מצבם הבריאותי והרגשי לבין ביצועי הבטיחות שלהם.
מטרות המחקר:
- לאפיין את תנאי העבודה של מפעילי העגורנים.
- לבחון את המצב הבריאותי ושלומות Well-being מפעילי העגורנים
- לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין בטיחות ובריאות מפעילי העגורנים.
- לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין מדדים פיזיולוגיים שימדדו באמצעים טכנולוגיים.
- לבחון יעילות דרכי התערבות אישיות להפחתת לחץ.
שיטה: שלב א': מתבצע על ידי סקר מקוון שנשלח למפעילי העגורנים הרשומים באתר משרד העבודה. הקישור לסקר נשלח לאחר שיחת טלפון או מולא בשיחה עם חוקרי המוס"ל. כמו כן הופץ הקישור בקבוצת ווטצאפ על ידי איגוד מפעילי העגורנים בהסתדרות החדשה. לסקר השיבו 396 מפעילי עגורנים.
שלב ב': כ-70 משתתפים אשר ינוטרו למדדים פיזיולוגיים במהלך מספר ימי עבודה אל מול דיווח עצמי ביומן יומי של פעולותיהם. בנוסף יעברו הדרכה להתמודדות אישית עם לחץ וינוטרו שנית לאחר ההדרכה.
סטטוס: ממצאי שלב א': דו"ח ביניים
שלב ב' נמצא בשלב תכנון המחקר
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבטיחות.
מטרה וחשיבות: למפות מנגנוני פגיעה וגורמים תעסוקתיים המהווים גורמי סיכון לפגיעת ידיים. המחקר חשוב להכרת שורש הבעיה הגורמת פגיעות ידיים והוא יתרום לגיבוש דרכים לצמצום הפגיעות ידיים והגנה על עובדים בכל תחומי התעסוקה.
רציונל: פגיעות בידיים בעבודה הן שכיחות וגורמות לפגיעה מתמשכת בתפקוד, כאב ופעמים רבות לנכות קבועה. זיהוי מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון אופייניים בישראל יאפשר תכנון התערבות יעילה וממוקדמת למניעת הפגיעה.
שיטה: איסוף נתונים במתכונת מודל של מחקר אפידמיולוגי במספר בתי חולים גדולים וקטנים ובמוקדי שרות דחוף של "טרם" ברחבי ישראל; ניתוח נתוני תעסוקה של הנפגעים.
סטטוס: בוצע שלב הפיילוט בחדר מיון של בית חולים. נאספו נתונים לגבי 75 עובדים שנפגעו בידיהם והשתתפו בראיון המחקרי בעקבות הפגיעה.
מאמרים וסיכומים על מחקרים שבוצעו על ידי מחלקת המחקר
מחלות עור כרוניות בהקשר תעסוקתי
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר זיו קרני-אפרתי, ד"ר אשר פרדו
מאמר מחקרי
סיכונים תעסוקתיים לסרטן העור סקר חשיפה לשמש 2023
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר זיו קרני-אפרתי, ד"ר אשר פרדו
מאמר מחקרי
ממצאי סקר בטיחות בעבודה בגובה
חוקרת: ד"ר לליב אגוזי
מאמר מחקרי
סקר בריאות תעסוקתית 2022
חוקרת: ד"ר לליב אגוזי
דו"ח מלא
סביבת עבודה עוינת היקפי התופעה והקשר שלה לבריאותם הפיזית והנפשית של העבודים בישראל
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו
מאמר מחקרי
הערכת היקפי השחיקה התעסוקתית בחברה הישראלית והגורמים לה-היערכות להגדרות ה ICD-11
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו בשיתוף ועדת היגוי מטעם הביטוח הלאומי הכוללת את: איילת כהן-קלאוזנר - מנהלת אגף נפגעי עבודה, ד"ר מרק טרגין – מ"מ המנהל הרפואי ורופא ראשי, ד"ר גבריאלה היילבורן- מנהלת אגף מחקרי גמלאות, ד"ר מנחם פורט- הלשכה הרפואית, שלומי יצחק- מנהל תחום דמי פגיעה.
ממצאי שלב א סוף שנת 2020
ממצאי שלב ב סוף שנת 2021
דילמת העובד בגובה: סיבות להקפדה ולאי הקפדה על כללי הבטיחות בעבודה בגובה
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי וד"ר מיקי וינקלר
תקציר - סיבות לשימוש או לאי שימוש בקסדה עם סנטריה
סיכום ממצאים - סיבות להקפדה או אי הקפדה על כללי הבטיחות בעת עבודה בגובה
הערכת חשיפה תעסוקתית פוטנציאלית לרטט מכני בתעשיית העץ והמתכת ובענף החקלאות
חוקרים: מר חיים בן ארי וד"ר אשר פרדו
תובנות ראשוניות: מודעות נמוכה של העובדים והמנהלים לסיכונים בחשיפה לרטט ולצורך במניעת החשיפה.
בתהליכים מכניים בנגריות, בעיבוד מתכת ובענף הגננות מסתמנת שכיחות חשיפה לרטט מעל המותר.
איתור גורמי סיכון ביולוגיים וכימיים בתעשיית הקומפוסט ובחינת מדדי חשיפה ישימים
חוקרים: ד"ר אשר פרדו, חיים בן ארי וניצן רייס-חבלין.
תובנות המחקר:
- נמצאו באוויר חיידקים מקבוצת BL-2 שעלולים להוות סיכון לבריאות העובד.
- בחלק מתהליכי העבודה נמצאו באוויר ריכוזי אנדוטוקסינים גבוהים מהתקן המומלץ לחשיפה מרבית .
- רמת החשיפה לגורמי סיכון ביולוגיים וכימיים עלולה להיות שונה משמעותית בין סוגי המטלות השונות באתר. מטלות בהן הופכים ומטלטלים את הקומפוסט כגון מיון קומפוסט מוכן ו/או פעילות ההופך באתר עלולות לשחרר לאוויר אבק, ביוארוסולים וגזים ולהגביר את רמת הסיכון.
אקלים בריאות ארגוני במשק הישראלי
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו וד"ר גיל לוריא (אוניברסיטת חיפה).
רציונל: מגיפת הקורונה הגבירה מאד את המודעות לחשיבות של בריאות העובדים לתפקודו התקין של הארגון והחברה בכלל. על בסיס הקשר שנחקר רבות בין אקלים בטיחות לבין תאונות עבודה יבחן הקשר בין אקלים בריאות לבין מצב בריאות העובדים ואובדן ימי עבודה בשל חולי.
בטיחות וגיהות בעבודת השליחים בימים רגילים ובימי קורונה
חוקרים: ניצן רייס חבלין, רנא דלאשה, ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו.
מסקנות והמלצות: מבין הגורמים שנמצאו קשורים למעורבות שליחים בתאונות דרכים יצויינו שעות עבודה ארוכות, בריאות לא תקינה, לחץ ונהיגה לא בטיחותית. תנאי העסקה של עובדים קשורים וחשובים לבטיחותם של השליחים בעת שהם בדרכים, לבריאותם וכן למידת הקפדתם על כללי התו הסגול.
מומלץ לשליחים שחווים לחץ ועומס בעבודתם לפעול אל מול המעסיקים להפחתת העומס והלחץ על ידי יצירת סביבת עבודה מאורגנת ומתוכננת. למעסיקים מודגשת החשיבות שיש לתת לקיום תנאי עבודה נאותים ולמסרים עקביים על חשיבות הבטיחות והבריאות באמצעות הדרכה תקופתית. כמו כן מומלץ לפעול לאווירה תומכת ולמניעת גורמי עומס המייצרים לחץ ואי ודאות. מומלץ להרחיב את אוכלוסיית היעד להדרכות גם לתחום השליחויות, לרבות מנהלים.
המחקר - תקציר
בחינת קשר בין סביבת העבודה, לחץ, אינדיקציה להתנהגות התמכרותית לבין תאונות עבודה בקרב מפעילי עגורנים
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר הדס פיק, ד"ר אורנית רז (2020).
ממצאי המחקר הראשוני בקרב 137 מפעילי עגורנים מעלים כי דרישות התפקיד ותנאי העבודה מאתגרים מאד. האופן שבו תופסים מפעילי העגורנים את הבטיחות בסביבת העבודה שלהם קשור לסיכון למעורבות בתאונות עבודה וכן לרמת הלחץ הגבוהה שחווים מפעילי העגורנים. נמצא שנוכחות אינדיקציה להתנהגות התמכרותית במפעילי מנוף קשורה לסיכון כפול למעורבות בתאונות עבודה בהשוואה לאלו שלא מגלים אינדיקציה כזו. כמו כן נמצא שאינדיקציה להתנהגות התמכרותית קשורה להקפדה פחותה על בדיקות בטיחות שוטפות, ואילו תפיסת הבטיחות של סביבת העבודה נמצאה מנבאת הקפדה זו יותר.
המחקר - תקציר
תפיסות לגבי אקלים בטיחות, שחיקה ותאונות עבודה באתרי בנייה
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, פרופ' מיכל בירון בן-גרא, ד"ר אורנית רז (2019).
ממצאי מחקר ראשוני שנערך בקרב 190 עובדי ענף הבנייה מצביעים על קשר בין מעורבות בתאונות עבודה באתר העבודה הנוכחי לבין חשיבות בטיחות סביבת העבודה בעיני המנהלים והעובדים האחרים כפי שראו אותה המשיבים לסקר ובמידה רבה למידת השחיקה שלהם שנמצאה קשורה לבטיחות סביבת העבודה. גורמים אישיים הכוללים את רמת ההשכלה של העובד, מידת השחיקה שלו ותפיסתו את תאונות העבודה כנגרמות בשל כוח עליון נמצאו קשורים לסיכון מוגבר למעורבות בתאונת עבודה בתקופת הניסיון התעסוקתי הכולל.
המחקר - טקסט מלא
מאמר מחקרי - תפיסות לגבי אקלים בטיחות, שחיקה ותאונות עבודה באתרי בנייה
חשיפה עורית תעסוקתית בקרב מעצבי שיער ועובדי מכוני יופי
חוקרים: ד"ר אשר פרדו, ניצן רייס-חבלין, רנא דלאשה (2019).
הממצאים מצביעים על חשיפה אפשרית של עור הידיים לחומרים ותכשירים מזיקים בפעילויות שונות של עיצוב שיער. נמצא שהחשיפה המשמעותית ביותר של המעצבים מתרחשת בעת ביצוע צביעת גוונים בשיער, החלקת שיער, ביצוע תספורת וחפיפה לאחר תהליכי צביעה והחלקת שיער. הסיבה העיקרית לחשיפה העורית, כפי שנצפתה, היא טיפול בראש הלקוח/ה בידיים חשופות, ללא הגנת כפפות וללא שימוש בכלי עבודה מתווך.
המחקר - תקציר מורחב
בחינת שיטת הבקרה המדורגת לבחירת אמצעי בקרה לגורמי סיכון כימיים במקומות עבודה בישראל
חוקרים: ד"ר אשר פרדו, ד"ר מיכאל מימן, סלבה אומנסקי (2018).
ממצאים ומסקנות: המחקר בנה מודל סימולציה לבחינת שיטת 'הבקרה המדורגת' לניטור סיכונים על בסיס נתונים בן 2134 תרחישים בריאותיים במפעלים, שנאספו על ידי בודקים מוסמכים בגיהות. נתוני הסימולציה נבחנו אל מול מאגר נתונים נוסף בן 3265 תרחישים שסיפק את נתוני האמת של רמות החשיפה להשוואה. פער משמעותי נמצא בין מדרגת הבקרה המומלצת ע"י מודל הבקרה המדורגת לבין המדרגה שנמצאה בפועל בקטגוריות אלה בתרחישים שנסקרו. השיטה הראתה פוטנציאל להפחתת מקרים של חשיפה בלתי קבילה לגורמי סיכון כימיים אם תיושם במקומות עבודה.
המחקר - טקסט מלא
השוואת שיטות ניטור לניטרוס אוקסיד כבסיס להחלטה על השיטה המתאימה ביותר להערכת חשיפה תעסוקתית
חוקרים: ד"ר אשר פרדו וסלבה אומנסקי (2017).
ממצאים ומסקנות: סטיות יחסיות גדולות התקבלו בין מדידת חשיפה בתגי ספיחה לבין מדידה באמצעות שקיות אטומות המקובלת בארץ. שונות תוך-שיטתית ובין-שיטתית גבוהה בתגי הספיחה אינה מאפשרת להמליץ על שימוש בהם בשלב זה.
המחקר - טקסט מלא
סקירות ספרות מקצועית בתחומי מחקרים המבוצעים במוסד לבטיחות ולגיהות
סרטן השד – סיכונים תעסוקתיים והתמודדות סקירה לחודש המודעות לסרטן השד, ד"ר לליב אגוזי וזיו קרני-אפרתי
בטיחות וגיהות בעבודת השליחים בימים רגילים ובימי קורונה, ניצן רייס-חבלין; רנא דלאשה
לחץ, שחיקה ובריאות העובדים - סקירה מדעית, ד"ר לליב אגוזי
חשיפה לרטט יד-זרוע ותקן החשיפה בישראל, חיים בן ארי
מקורות פיזור וחשיפה לביוארוסולים במתקני קומפוסט: מגבלות המחקרים, ויצירת מודלים לחשיפה ודרכים לשיפור, ניצן רייס-חבלין
היארעות (התפרצות חדשה) של סרטן ריאות בעבודת בנייה, רנא דלאשה
סקירות ספרות מקצועית בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית
♦ סקירת ספרות על סוכרת והיבטים תעסוקתיים דצמבר 2022, ד"ר זיו קרני-אפרתי, ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו
♦ מגמות בהדרכת עובדים במקומות עבודה והשקעת ארגונים בהדרכה 2015-2022,
ד"ר אשר פרדו
♦ תקן 45003-ISO ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית - בריאות פסיכולוגית ובטיחות בעבודה - מדריך לניהול סיכונים פסיכולוגיים
♦ סימולטורים ככלי הדרכה למניעת תאונות עבודה, ד"ר לליב אגוזי
♦ מומחי בטיחות II: איך הנדסת חוסן יכולה לשנות פרקטיקות בטיחות, ד"ר לליב אגוזי
♦ לגרום למערכות ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית "לעבוד": סקירה ריאליסטית של תקן OHSAS 18001, ד"ר לליב אגוזי
♦ השפעת "כלכלת חלטורה" (GIG ECONOMY) על הבריאות הנפשית של העובדים, ניצן רייס-חבלין
♦ מדינות מתכוונות לאסור שימוש במסכות בד כנגד וירוס הקורונה SARS-CoV-2, יח' המחקר
♦ תחלואה תעסוקתיות בקרב עובדי תעבורה ציבורית, מסחרית ופרטית, ניצן רייס-חבלין
♦ בטיחות ובריאות תעסוקתית: כיצד נתמודד עם גלי חום ועומסי חום קיצוניים בעידן הקורונה, ד"ר אשר פרדו; יפעת זר
♦ שימוש חוזר במסכות חד-פעמיות – האם ובאיזה תנאים,
סקירה ע"י מומחה המוס"ל
♦ מסכות מנתחים רגילות לעומת מסכות מגן נשימתיות, סקירה ע"י מומחה המוס"ל
♦ כלים להערכת אקלים בענף הבנייה, ד"ר אשר פרדו
♦ בטיחות בעתידנות, ד"ר אשר פרדו
♦ מה לסיגריות אלקטרוניות ולגיהות תעסוקתית?, ד"ר אשר פרדו
♦ מחלות תעסוקתיות ותמותת עובדים בענף הניקיון, ניצן רייס-חבלין
♦ סקירת מאמרים חדשים על בטיחות וגיהות בבנייה, ד"ר הדס פיק
♦ הגורם האנושי בתאונות עבודה בענף הבנייה - מבט על העובד, ד"ר רנא עבאס
♦ הוראות חדשות להגנה מנדפי ריתוך, רנא דלאשה
♦ חשיפה תעסוקתית לחומרים מסרטנים, ד"ר אשר פרדו
♦ שלוש סוגיות שנתפסות לעתים באופן לא נכון בקהילה המקצועית, ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה תעסוקתית של מעצבי שיער ומודעות לסיכונים בריאותיים, כתלות בנתונים דמוגרפים והשכלה מקצועית, ניצן רייס חבלין
♦ חשיפה לחומרי ניקוי, חיטוי ועיקור במוסדות בריאות, ד"ר אשר פרדו
♦ האם יש מקום לשינוי תקן חשיפה לאבק קמח? ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפת עובדים לעופרת מחוץ לאזורי הייצור, ד"ר אשר פרדו
♦ עמדת עבודה משרדית והקשר ללחץ נפשי בעבודה, ד"ר אשר פרדו
♦ מחקר חדש - מהי אמינות הבינה מלאכותית בבחינת השפעות חומרים מסוכנים?, ד"ר אשר פרדו
♦ צמיחת פטריות עובש במבנים ודרכים למניעתה, ד"ר אשר פרדו
♦ סקירת מחקרים חדשים בבטיחות ובריאות תעסוקתית (ארה"ב), ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה לרטט הגפה העליונה: קידום המודעות להשפעות החשיפה ומניעתן, חיים בן ארי
♦ מדפסת תלת מימד ונשימת חומרים מזיקים, ד"ר אשר פרדו
♦ מניעת דלקות עור בקרב עובדים בתחום עיצוב השיער, ניצן רייס חבלין
♦ הערכת עלויות של נזקי סרטן עור מחשיפה תעסוקתית לקרינת שמש, ד"ר אשר פרדו
♦ השפעת זקן על יעילות האטימה של מסכת חצי פנים, ד"ר אשר פרדו
♦ יום הרעש הבינלאומי - שכיחות נזקי שמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦ הערכת החשיפה העורית והסיכון לדלקות עור בענף הטיפוח, ניצן רייס חבלין וד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים בייצור מחממי מים באנרגיית גז וחשמל, ד"ר אשר פרדו
♦ מעקב רפואי אחרי עובדים באמצעות בדיקת ציפורניים?, ד"ר אשר פרדו
♦ נוהג מיטבי (best practice) לביצוע בידוד מבנים בפוליאורתן מוקצף, ד"ר אשר פרדו
♦ פיתוח ציוד מגן אישי בסביבה דיגיטלית וחכמה, ד"ר אשר פרדו
♦ השפעת חשיפה לחומרים כימיים על השמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפות תעסוקתיות והסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, ד"ר אשר פרדו
♦ סיכוני בריאות תעסוקתיים בגופי מים לבילוי ופנאי ודרכים לצמצומם, ד"ר אשר פרדו
♦ אפשרות חשיפה של כבאי אש לתוצרי פליטה של שריפת דלק דיזל בתחנות כיבוי אש, ד"ר אשר פרדו
♦ פתרונות מוצעים לענף הבנייה לצמצום סיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית, ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה לאבק עץ ופעולות התערבות לצמצומה בנגריות קטנות, ד"ר אשר פרדו
♦ מבצע לקידום המניעה של נפילה מגובה בענף הבנייה, ד"ר אשר פרדו
♦ מדריך מעשי ליישום תפיסת "בריאות כוללת לעובד" במקומות עבודה, ד"ר אשר פרדו
♦ זהירות! חיתוך בפלסמה, ד"ר אשר פרדו
סקר בריאות תעסוקתית
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר זיו קרני אפרתי, ויטלי פרוביז
מטרה וחשיבות: המידע לגבי הקשר בין עיסוק, תנאי עבודה, סוגי תעשייה לבין מצבם הבריאותי של העובדים בישראל חסר. במטרה להתחיל ולייצר מידע רלוונטי למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד העבודה, נבנה סקר שיבחן את תנאי העבודה ומצבם הבריאותי של העובדים לאורך שנים.
שיטה: בשנת 2022 נערך סקר בריאות תעסוקתי על ידי מדגם של 3354 משיבים בעברית ובערבית מחברת אי-פאנל. בסקר הבריאות נשאלו העובדים על תנאי העבודה הפיזיים ועל מצבם הבריאותי במגוון רחב של תחומים. בשנת 2023 ישולבו שני מדגמים הכוללים את סקרי השחיקה וסקר הבריאות התעסוקתית ויכללו כ-5,000 עובדים. קבוצת משיבים זו תמשיך לקבל שאלונים מקוונים אחת לשנה שיבחנו את השינויים התעסוקתיים, תנאי העבודה ומצבם הבריאותי בתחומי בריאות דומיננטיים הקשורים לתנאי עבודה כגון בעיות נשימה, שריר-שלד, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, שחיקה, בעיות שינה ועוד)
סטטוס: ביולי 2023 יתקיים השלב הבא של איסוף הנתונים.