מחקרים בעבודה >>
מאמרים וסיכומים על מחקרים שבוצעו על ידי מחלקת המחקר >> סקירת ספרות מקצועית בתחומי מחקרים המבוצעים>>סקירות ספרות מקצועית בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית>>
יחידת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מבצעת מחקר יישומי כחלק ממטרותיו ויעדיו של המוסד לפיתוח תחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית ולקידום המניעה של תאונות עבודה ותחלואה מקצועית. יחידת המחקר מהווה משאב לפיתוח והקניית ידע, מקור למידע תומך לקבלת החלטות וכלי עזר מקצועי לגופים מבצעים בתחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות מקיף נושאים שונים וביניהם פיתוח כלים יישומיים, אסטרטגיות ומתודולוגיות להערכת חשיפה וסיכונים במגזר התעסוקתי, אפיון גורמי סיכון כימיים, פיסיקליים וביולוגיים בטכנולוגיות תעשייתיות חדשות וותיקות, חקר קשרים בין מדדי חשיפה וסיכון, חקר היבטים שונים במדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית, חקר אקלים בריאות בארגונים וגורמים פסיכו-חברתיים כגון: לחץ ושחיקה.
ד"ר לליב אגוזי - מנהלת היחידה
ד"ר אשר פרדו – חוקר בכיר
מר חיים בן ארי – חוקר יועץ
מר ויטלי פרוויז - חוקר
מר קונסטנטין מדבייב - חוקר
ד"ר זיו קרני-אפרתי - חוקרת
מידע על הפעילות המחקרית ביחידת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות לשנים 2020, 2021
מחקרים בעבודה
הערכת יישום תפקיד עוזר בטיחות בבנייה - תרומת התפקיד ויישום התקנה
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו
מטרה: בחינת יישומו של תפקיד עוזר הבטיחות ותרומתו הנתפסת לבטיחות באתרי הבנייה המחקר יבחן את:
- את היקפי היישום וטיב היישום של תקנת עוזר הבטיחות באתרי בנייה בישראל.
- השפעות יישום התקנה על פעילות הבטיחות ותוצרי הבטיחות באתרי בנייה בישראל.
חשיבות: בחינת יישום התקנה ומידת תרומתה לבטיחות עובדי הבניין משמעותית לקידום הבטיחות בעבודת הבניה.
רציונל: בסוף שנת 2018, אושרה בכנסת ישראל הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 11 - הוראת שעה) התשע"ט-2018. תוקפו של חוק זה יהיה לחמש שנים החל ממאי 2019. חוק זה קובע כי באתרי בנייה אשר עומדים בתנאי הסף שקבע החוק, ימונה בעל תפקיד אשר ייקרא 'עוזר בטיחות'. בדיקת יישום התקנה באתרי בנייה, מידת התקבלות התפקיד בקרב בעלי העניין (מנהלי אתרים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות ועובדים) וההשפעות הנתפסות והמעשיות של התפקיד, חיונית לשם הסקת מסקנות לגבי תרומת תקנה זו ועל עדכונים דרושים בה אם יעלו כאלה.
שיטה: המחקר משלב שיטות איסוף מידע. שלב א כלל תצפית בקורס עוזרי בטיחות וראיונות של מדריכים, מנהלי עבודה ועוזרי בטיחות. בשלב ב', כלל הכנת שאלונים לגבי יישום התקנה ותרומתה שאלונים אלו ימולאו בנפרד על ידי עובדי בניין, עוזרי בטיחות ומנהלי עבודה. בנוסף, נתוני אתרי בנייה, הערות בטיחות, דיווחים על הפרות ייאספו מנתוני הדיווח לקו לחיים ומדוחות הביקור השוטפים של מדריכי המוסד לבטיחות. כלל הנתונים ינותחו ברמת אתרי הבנייה.
סטטוס: התחלת מחקר יוני 2021. שלב איסוף הנתונים באתרי בנייה יחל בינואר 2022.
איכות סביבה פנים מבנית - סביבת העבודה ואיכות האוויר במבנים והקשר שלה לשביעות רצון העובדים מסביבת העבודה ולתסמיני בריאות
חוקרים: מר ויטלי פרוויז, מר קונסטנטין מדבייב, ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו.
מטרה וחשיבות: מרבית העובדים שוהים את רוב שעות העבודה שלהם בחללים סגורים. לאיכות האוויר וסביבת העבודה יש השפעה על בריאות ושלומות העובדים. הסביבה התוך מבנית ומאפייניה משתנה בין אזורי אקלים ועונות השנה ולכן יש צורך לאפיין סביבות עבודה בישראל בעונות שונות.
מטרת המחקר: בדיקת סביבות עבודה והתנאים בהן והקשר שלהן לבריאות ושלומות (Well-being) עובדים בישראל.
רציונל: מגפת הקורונה הציפה את חשיבותה הרבה של הסביבה הפנים מבנית ואת הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים שנלווים לשהייה בחללים סגורים ולעתים צפופים. כמובן שהדבקה אינה נחלת הקורונה בלבד וגם מחלות עונתיות כגון שפעת או צינון הינן בעלות השפעה רבה על בריאות העובדים והפרודוקטיביות שלהם ושל ארגוניהם. מעבר למחלות מדבקות הסביבה הפנים מבנית כוללת מזהמים שונים באוויר, הבדלי טמפרטורות, רעש, צפיפות, אבק וגורמים רבים המשפיעים על בריאות ושלומות העובדים, על יכולת הריכוז שלהם ושביעות הרצון שלהם ממקום עבודתם.
שיטה: המחקר כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון נערכה סקירת ספרות שיטתית על מרכיבי הסביבה הפנים מבנית והשפעותיהם על בריאות ופרודוקטיביות העובדים. בשלב השני נערך סקר למיפוי מאפיינים בישראל לסביבות עבודה פנים מבניות. בשלב השלישי יערך מחקר שטח בארגונים בו יבדקו גורמים בסביבה הפנים מבנית: הרכב הגזים וחלקיקים באוויר, מזהמים ביולוגיים, טמפרטורה, לחות, רעש ותאורה בשילוב עם שאלונים לעובדים לבדיקת הקשר בין הסביבה הנבדקת לבין תחושות העובדים ותסמינים שונים שהם חווים בעבודתם.
בחינת מאפייני תאונות עבודה
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ומר מוטי קנסק
מטרה וחשיבות: הלמידה מתאונות עבודה והפקת לקחים הינה כלי חיוני לפעולות מניעה של תאונות עתידיות ושיפור בטיחות ובריאות העובדים.
מטרת מחקר זה היא כפולה:
- לזהות מאפיינים חוזרים בתאונות עבודה.
- לבנות תשתית לדיווח תאונות שתייעל את יכולת הארגונים ללמוד מתאונות עבר.
רציונל: דוחות המתארים תאונות עבודה יכולים לספק מידע רב על מאפייני התאונה. היכולת לבחון גורמים משותפים ולנתח את נתוני התאונות היא הבסיס ללמידה מתאונות עבר והיא שלב חיוני בתהליך המניעה, תכנון העבודה וההדרכות שמקבלים העובדים.
שיטה: ניתוח תוכן מילולי של דוחות תאונות כתובים, שהתקבלו מארגונים תעשייתיים. על בסיס ניתוח התוכן ייבנו קטגוריות ויערך ניתוח כמותני. ממצאי שלב א' יהוו בסיס לבניית תשתית לדוחות תאונות מקוונים וניתוחם.
סטטוס: המחקר החל בספטמבר 2021 ובתהליך ביצוע.
הערכת היקפי השחיקה התעסוקתית בחברה הישראלית והגורמים לה- היערכות להגדרות ה ICD-11
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו בשיתוף ועדת היגוי מטעם הביטוח הלאומי הכוללת את: איילת כהן-קלאוזנר - מנהלת אגף נפגעי עבודה, ד"ר מרק טרגין – מ"מ המנהל הרפואי ורופא ראשי, ד"ר גבריאלה היילבורן- מנהלת אגף מחקרי גמלאות, ד"ר מנחם פורט- הלשכה הרפואית, שלומי יצחק- מנהל תחום דמי פגיעה.
המחקר הוא מחקר יישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: בשנת 2019 הוגדרה שחיקה כסינדרום תעסוקתי במדריך המחלות של ארגון הבריאות העולמי ICD-11. מטרת המחקר לבחון את היקפי השחיקה במגזר התעסוקתי בישראל ואת הגורמים העיקריים לשחיקה תעסוקתית.
מחקר זה יהווה בסיס מידע למחקרי המשך, המתוכננים לשנת 2021, שמטרותיהם לפתח קריטריונים לאבחון שחיקה כנכות ויישום תוכניות התערבות ארגוניות למניעת שחיקה.
רציונל: שחיקה תעסוקתית הינה בעיה נפוצה ומחמירה בתנאי העבודה במאה ה-21. לשחיקה עלולות להיות השפעות חמורות על בריאותם של עובדים ועל הסיכוי שלהם להיות מעורבים במקרי רשלנות ובתאונות שיכולים לסכן מקבלי שירות, את העובדים בארגון ועוברי אורח. התערבות בשלבים מוקדמים חיונית למניעת סיכונים אלה, לכן חשוב לפתח כלים לזיהוי מוקדם ומיפוי גורמי סיכון.
שיטה: נתוני המחקר נאספו בעזרת שאלון סקר עליו יענו 2000 איש המייצגים את מגזרי האוכלוסייה העובדת בישראל. המחקר יערך לאורך תקופה וקבוצת המשיבים תיסקר שוב לאחר חצי שנה לבחינת שינויים.
סטטוס: הסתיים השלב הראשון במחקר ושלב ב' הסתיים.
ממצאי שלב א סוף שנת 2020
ממצאי שלב ב סוף שנת 2021
פגיעות ידיים בעבודה: מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון בישראל
חוקרים: ד"ר שי לוריא, פרופ. רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר אורנית רז וד"ר אשר פרדו
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבטיחות.
מטרה וחשיבות: למפות מנגנוני פגיעה וגורמים תעסוקתיים המהווים גורמי סיכון לפגיעת ידיים. המחקר חשוב להכרת שורש הבעיה הגורמת פגיעות ידיים והוא יתרום לגיבוש דרכים לצמצום הפגיעות ידיים והגנה על עובדים בכל תחומי התעסוקה.
רציונל: פגיעות בידיים בעבודה הן שכיחות וגורמות לפגיעה מתמשכת בתפקוד, כאב ופעמים רבות לנכות קבועה. זיהוי מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון אופייניים בישראל יאפשר תכנון התערבות יעילה וממוקדמת למניעת הפגיעה.
שיטה: איסוף נתונים במתכונת מודל של מחקר אפידמיולוגי במספר בתי חולים גדולים וקטנים ובמוקדי שרות דחוף של "טרם" ברחבי ישראל; ניתוח נתוני תעסוקה של הנפגעים.
סטטוס: בוצע שלב הפיילוט בחדר מיון של בית חולים. נאספו נתונים לגבי 75 עובדים שנפגעו בידיהם והשתתפו בראיון המחקרי בעקבות הפגיעה.
מאמרים וסיכומים על מחקרים שבוצעו על ידי מחלקת המחקר
סקר בריאות תעסוקתית 2022
חוקרת: ד"ר לליב אגוזי
דו"ח מלא
סביבת עבודה עוינת היקפי התופעה והקשר שלה לבריאותם הפיזית והנפשית של העבודים בישראל
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו
מאמר מחקרי
דילמת העובד בגובה: סיבות להקפדה ולאי הקפדה על כללי הבטיחות בעבודה בגובה
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי וד"ר מיקי וינקלר
תקציר - סיבות לשימוש או לאי שימוש בקסדה עם סנטריה
סיכום ממצאים - סיבות להקפדה או אי הקפדה על כללי הבטיחות בעת עבודה בגובה
הערכת חשיפה תעסוקתית פוטנציאלית לרטט מכני בתעשיית העץ והמתכת ובענף החקלאות
חוקרים: מר חיים בן ארי וד"ר אשר פרדו
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: להעריך שכיחות וחשיפה פוטנציאלית לרטט גפה עליונה ולרטט כל-גופי בתעשיית העץ, המתכת ובענף החקלאות על מנת לגבש כלים להתמודדות עם גורם סיכון זה. חשיבות המחקר היא בייזום הטיפול בנושא "רדום" בתחום בריאות העובד בישראל ובאספקת מידע וכלים שיתרמו לקידום תחיקה יעודית מתאימה לכל ענפי התעסוקה בהם נוכח גורם הסיכון.
שיטה: מחקר שטח שבו איסוף הנתונים הוא באמצעות סקר תצפיתי ושאלונים במקומות עבודה. המידע כולל נתונים על גורמי הסיכון ועל מאפייני החשיפה. עיבוד הנתונים מתבצע באמצעות תכנת SPSS.
סטטוס: הסתיים שלב איסוף הנתונים. נבדקו 100 אתרים, פרסום ממצאים צפוי באפריל 2022.
תובנות ראשוניות: מודעות נמוכה של העובדים והמנהלים לסיכונים בחשיפה לרטט ולצורך במניעת החשיפה.
בתהליכים מכניים בנגריות, בעיבוד מתכת ובענף הגננות מסתמנת שכיחות חשיפה לרטט מעל המותר.
איתור גורמי סיכון ביולוגיים וכימיים בתעשיית הקומפוסט ובחינת מדדי חשיפה ישימים
חוקרים: ד"ר אשר פרדו, חיים בן ארי וניצן רייס-חבלין.
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: לבחון חשיפה תעסוקתית לגורמי סיכון ביולוגיים ע"י הכרתם והערכתם בתעשיית הקומפוסט הנחשבת כתעשייה צעירה ללא תשתית מספיקה של מידע על פוטנציאל החשיפה והסיכון לעובדים. חשיבותו של המחקר היא בבחינת היישום של מדדי חשיפה ושיטות בדיקה שיוכלו לשמש כלים להערכת חשיפה לגורמים ביולוגיים במקומות עבודה. בכך הוא יתרום להערכת חשיפה וקידום מניעתה כאשר מדובר בגורמים ביולוגיים השכיחים במיגוון תעשיות כדוגמת ענף הבריאות, ענף המזון, ענף הביוטכנולוגיה וענף החקלאות.
שיטה: מחקר שטח בו תבוצע הערכת חשיפה של עובדים לגורמי סיכון ביולוגים בתהליכי הייצור השונים באמצעות סקר תצפית ושאלונים ובאמצעות ניטור סביבתי-תעסוקתי של גורמים יציגים.
סטטוס: בשני אתרי קומפוסט נערכו סקר בסיסי להכרת תהליכים וחשיפה פוטנציאלית, ונערכו מדידות להערכה כמותית של חשיפה לאבק וגורמי סיכון ביולוגיים. נערך עיבוד וניתוח נתונים.
תובנות המחקר:
- נמצאו באוויר חיידקים מקבוצת BL-2 שעלולים להוות סיכון לבריאות העובד.
- בחלק מתהליכי העבודה נמצאו באוויר ריכוזי אנדוטוקסינים גבוהים מהתקן המומלץ לחשיפה מרבית .
- רמת החשיפה לגורמי סיכון ביולוגיים וכימיים עלולה להיות שונה משמעותית בין סוגי המטלות השונות באתר. מטלות בהן הופכים ומטלטלים את הקומפוסט כגון מיון קומפוסט מוכן ו/או פעילות ההופך באתר עלולות לשחרר לאוויר אבק, ביוארוסולים וגזים ולהגביר את רמת הסיכון.
אקלים בריאות ארגוני במשק הישראלי
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו וד"ר גיל לוריא (אוניברסיטת חיפה).
המחקר הוא מחקר יישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: למחקר שתי מטרות - האחת היא בנייה ותיקוף של שאלון אקלים בריאות לימי מגיפת הקורונה והשנייה היא בניית בסיס נתונים על אקלים הבריאות בענפי תעסוקה שונים במשק הישראלי.
רציונל: מגיפת הקורונה הגבירה מאד את המודעות לחשיבות של בריאות העובדים לתפקודו התקין של הארגון והחברה בכלל. על בסיס הקשר שנחקר רבות בין אקלים בטיחות לבין תאונות עבודה יבחן הקשר בין אקלים בריאות לבין מצב בריאות העובדים ואובדן ימי עבודה בשל חולי.
שיטה: שאלון אקלים בריאות בימי קורונה יבדק בשני שלבים: 1. במחקר פיילוט תיבחן מהימנות השאלון; 2. במחקר העיקרי על ארגונים שונים תיבחן מהימנות השאלון בהסכמה בין כלל המשיבים בארגון, תוקף השאלון (תוקף מבחין מול אקלים בריאות כללי ותוקף ניבוי מול שמירה על כללי התו הסגול).
סטטוס: מחקר אקלים בריאות בזמן קורונה נפסק בשל שינוי התנאים לאחר כניסת החיסונים בינואר. המחקר ממשיך כחלק ממחקר התערבות על מניעת שחיקה בארגונים.
בטיחות וגיהות בעבודת השליחים בימים רגילים ובימי קורונה
חוקרים: ניצן רייס חבלין, רנא דלאשה, ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו.
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: לבחון את חשיפת העובדים כשליחים לסיכוני בטיחות ובריאות בעבודה, עם דגש על השינוי שחל בעבודתם בתקופת הקורונה.
שליח הוא אדם שתפקידו להעביר סחורה או מידע בתחומי שירות וצריכה מגוונים, תוך שהוא עובר באופן פיזי מהשולח אל המקבל ומשתמש בכלי רכב שונים. בעת השליחות נחשפים השליחים לסיכונים בריאותיים ובטיחותיים כגון תאונות דרכים ובעיות ארגונומיות. האוכלוסייה העוסקת בתחום זה מאופיינת בגילאים צעירים יחסית ובתנאי העסקה נמוכים. בעת מגפת הקורונה עולים הלחץ והדרישות מהשליחים וכן החשש האישי מפני הדבקה והפצת המחלה. בישראל תחום עיסוק זה עדין לא נחקר ויש חשיבות לבחינת מצבם של השליחים בהיבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית.
רציונל: מחקרים אשר נערכו בחו"ל על תחום תעסוקה זה בחנו את חשיפת השליחים לתאונות דרכים ובעיות ארגונומיות שונות. ההתמודדות עם נגיף הקורונה מוסיפה פן חדש לסכנות התעסוקתיות בענף, במקביל להרחבת פעילות השליחים בחצי השנה האחרונה. מסיבה זו יזם המוסד לבטיחות ולגיהות מחקר בנושא.
שיטה: כלי המחקר הוא שאלון סקר הבוחן את עבודת השליחים ואת הקשר שלה לסיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית. נתוני הסקר מנותחים במטרה לספק תיאור עבודת השליחים בישראל וכן לבחינת קשרים המנבאים סיכון רב יותר לפגיעה בבריאות השליחים ובטיחותם.
מסקנות והמלצות: מבין הגורמים שנמצאו קשורים למעורבות שליחים בתאונות דרכים יצויינו שעות עבודה ארוכות, בריאות לא תקינה, לחץ ונהיגה לא בטיחותית. תנאי העסקה של עובדים קשורים וחשובים לבטיחותם של השליחים בעת שהם בדרכים, לבריאותם וכן למידת הקפדתם על כללי התו הסגול.
מומלץ לשליחים שחווים לחץ ועומס בעבודתם לפעול אל מול המעסיקים להפחתת העומס והלחץ על ידי יצירת סביבת עבודה מאורגנת ומתוכננת. למעסיקים מודגשת החשיבות שיש לתת לקיום תנאי עבודה נאותים ולמסרים עקביים על חשיבות הבטיחות והבריאות באמצעות הדרכה תקופתית. כמו כן מומלץ לפעול לאווירה תומכת ולמניעת גורמי עומס המייצרים לחץ ואי ודאות. מומלץ להרחיב את אוכלוסיית היעד להדרכות גם לתחום השליחויות, לרבות מנהלים.
המחקר - תקציר
בחינת קשר בין סביבת העבודה, לחץ, אינדיקציה להתנהגות התמכרותית לבין תאונות עבודה בקרב מפעילי עגורנים
ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר הדס פיק, ד"ר אורנית רז (2020).
המאמר מסכם מחקר ישומי ראשוני בתחום הבטיחות.
מטרה וחשיבות: בחינת הקשר בין התמכרות התנהגותית לבין התרחשות תאונת עבודה בבנייה. המחקר חשוב לזיהוי תהליכים אישיים שמגבירים את ההסתברות לתאונות עבודה. מסקנותיו תורמות לגיבוש דרכים להתמודדות עם תהליכים אלה ולצמצום תאונות בבנייה ובענפי תעסוקה אחרים.
רציונל: עובדים בענף הבנייה נמצאים בסיכון רב לפציעות ותאונות קטלניות. אחד המנבאים לתאונות בעבודה הוא התמכרויות לחומרים ולהתנהגויות שונות. קשר זה, בין התמכרות לתאונות עבודה בענף הבנייה טרם נבדק בישראל. תובנות המחקר ומסקנותיו יכולות לסייע בצמצום הסיכון לפגיעה ותאונות באוכלוסיית העובדים בענף הבנייה.
ממצאי המחקר הראשוני בקרב 137 מפעילי עגורנים מעלים כי דרישות התפקיד ותנאי העבודה מאתגרים מאד. האופן שבו תופסים מפעילי העגורנים את הבטיחות בסביבת העבודה שלהם קשור לסיכון למעורבות בתאונות עבודה וכן לרמת הלחץ הגבוהה שחווים מפעילי העגורנים. נמצא שנוכחות אינדיקציה להתנהגות התמכרותית במפעילי מנוף קשורה לסיכון כפול למעורבות בתאונות עבודה בהשוואה לאלו שלא מגלים אינדיקציה כזו. כמו כן נמצא שאינדיקציה להתנהגות התמכרותית קשורה להקפדה פחותה על בדיקות בטיחות שוטפות, ואילו תפיסת הבטיחות של סביבת העבודה נמצאה מנבאת הקפדה זו יותר.
המחקר - תקציר
תפיסות לגבי אקלים בטיחות, שחיקה ותאונות עבודה באתרי בנייה
ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, פרופ' מיכל בירון בן-גרא, ד"ר אורנית רז (2019).
המאמר מסכם מחקר ישומי ראשוני בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: איתור גורמים העלולים לתרום להתרחשותן של תאונת עבודה וכמעט תאונה. המחקר תורם לגיבוש פלטפורמה לפיתוח תכניות התערבות מוכוונות קבוצות עיסוק בענף ולהגברת המניעה של תאונות עבודה בענף הבנייה.
רציונל: בענף הבנייה מתרחשות תאונות עבודה רבות ובהן תאונות קטלניות. הגורם האנושי הוא הגורם הסיבתי העיקרי לתאונות וגם לגורם הארגוני משקל ניכר. נדרש שינוי מהותי בתפיסת המעסיקים לגבי הגורמים המרכזיים ומשקלם היחסי בתאונות עבודה. זיהוי הגורמים וגיבוש פלטפורמה לתכניות התערבות יכול לסייע לצמצום התאונות בענף הבנייה.
ממצאי מחקר ראשוני שנערך בקרב 190 עובדי ענף הבנייה מצביעים על קשר בין מעורבות בתאונות עבודה באתר העבודה הנוכחי לבין חשיבות בטיחות סביבת העבודה בעיני המנהלים והעובדים האחרים כפי שראו אותה המשיבים לסקר ובמידה רבה למידת השחיקה שלהם שנמצאה קשורה לבטיחות סביבת העבודה. גורמים אישיים הכוללים את רמת ההשכלה של העובד, מידת השחיקה שלו ותפיסתו את תאונות העבודה כנגרמות בשל כוח עליון נמצאו קשורים לסיכון מוגבר למעורבות בתאונת עבודה בתקופת הניסיון התעסוקתי הכולל.
המחקר - טקסט מלא
חשיפה עורית תעסוקתית בקרב מעצבי שיער ועובדי מכוני יופי
ד"ר אשר פרדו, ניצן רייס-חבלין, רנא דלאשה (2019).
המאמר מסכם מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
מטרה וחשיבות: בחינת קשר בין מאפיינים תעסוקתיים וגיהותיים של עיצוב שיער לבין פוטנציאל לחשיפה עורית בעיסוק זה. המחקר ומסקנותיו תורמים לקידום הבריאות התעסוקתית של עובדים בעיצוב שיער ובמכוני יופי ולגיבוש המלצות לצמצום החשיפה והתפתחות דלקות עור ממגע. חשיבותו היא בקידום התערבות תורמת לענף עיסוק שאינו זוכה בד"כ לטיפול של גורמים רגולטוריים ומקצועיים בבטיחות וגיהות.
הממצאים מצביעים על חשיפה אפשרית של עור הידיים לחומרים ותכשירים מזיקים בפעילויות שונות של עיצוב שיער. נמצא שהחשיפה המשמעותית ביותר של המעצבים מתרחשת בעת ביצוע צביעת גוונים בשיער, החלקת שיער, ביצוע תספורת וחפיפה לאחר תהליכי צביעה והחלקת שיער. הסיבה העיקרית לחשיפה העורית, כפי שנצפתה, היא טיפול בראש הלקוח/ה בידיים חשופות, ללא הגנת כפפות וללא שימוש בכלי עבודה מתווך.
המחקר - תקציר מורחב
בחינת שיטת הבקרה המדורגת לבחירת אמצעי בקרה לגורמי סיכון כימיים במקומות עבודה בישראל
ד"ר אשר פרדו, ד"ר מיכאל מימן, סלבה אומנסקי (2018).
המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית והסתיים בשנת 2018.
מטרה וחשיבות: בחינת התועלת ביישום שיטת ה"בקרה המדורגת" לתכנון הגנה הנדסית מתאימה כנגד חשיפה לחומרים כימיים בתהליכים תעשייתיים. המחקר תורם לנקיטת דרכים לצמצום חשיפות חריגות של עובדים.
ממצאים ומסקנות: המחקר בנה מודל סימולציה לבחינת שיטת 'הבקרה המדורגת' לניטור סיכונים על בסיס נתונים בן 2134 תרחישים בריאותיים במפעלים, שנאספו על ידי בודקים מוסמכים בגיהות. נתוני הסימולציה נבחנו אל מול מאגר נתונים נוסף בן 3265 תרחישים שסיפק את נתוני האמת של רמות החשיפה להשוואה. פער משמעותי נמצא בין מדרגת הבקרה המומלצת ע"י מודל הבקרה המדורגת לבין המדרגה שנמצאה בפועל בקטגוריות אלה בתרחישים שנסקרו. השיטה הראתה פוטנציאל להפחתת מקרים של חשיפה בלתי קבילה לגורמי סיכון כימיים אם תיושם במקומות עבודה.
המחקר - טקסט מלא
השוואת שיטות ניטור לניטרוס אוקסיד כבסיס להחלטה על השיטה המתאימה ביותר להערכת חשיפה תעסוקתית
ד"ר אשר פרדו וסלבה אומנסקי (2017).
המחקר בדק והשווה בין שיטת הבדיקה של הגז ניטרוס אוקסיד באוויר בעזרת תגי ספיחה לבין שיטות לניטור ניטרוס אוקסיד הקיימות בארץ.
מטרה וחשיבות: השוואה בין שיטת ניטור לניטרוס אוקסיד המשתמשת בתגי ספיחה לבין שיטות ניטור של הגז הנמצאות בשימוש בארץ, על מנת לבדוק את אפשרות השימוש בתגים לצורך הערכת חשיפה תעסוקתית בחדרי ניתוח ובמרפאות שיניים.
ממצאים ומסקנות: סטיות יחסיות גדולות התקבלו בין מדידת חשיפה בתגי ספיחה לבין מדידה באמצעות שקיות אטומות המקובלת בארץ. שונות תוך-שיטתית ובין-שיטתית גבוהה בתגי הספיחה אינה מאפשרת להמליץ על שימוש בהם בשלב זה.
המחקר - טקסט מלא
סקירות ספרות מקצועית בתחומי מחקרים המבוצעים במוסד לבטיחות ולגיהות
סרטן השד – סיכונים תעסוקתיים והתמודדות סקירה לחודש המודעות לסרטן השד, ד"ר לליב אגוזי וזיו קרני-אפרתי
בטיחות וגיהות בעבודת השליחים בימים רגילים ובימי קורונה, ניצן רייס-חבלין; רנא דלאשה
לחץ, שחיקה ובריאות העובדים - סקירה מדעית, ד"ר לליב אגוזי
חשיפה לרטט יד-זרוע ותקן החשיפה בישראל, חיים בן ארי
מקורות פיזור וחשיפה לביוארוסולים במתקני קומפוסט: מגבלות המחקרים, ויצירת מודלים לחשיפה ודרכים לשיפור, ניצן רייס-חבלין
היארעות (התפרצות חדשה) של סרטן ריאות בעבודת בנייה, רנא דלאשה
סקירות ספרות מקצועית בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית
♦ סקירת ספרות על סוכרת והיבטים תעסוקתיים דצמבר 2022, ד"ר זיו קרני-אפרתי, ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו
♦ מגמות בהדרכת עובדים במקומות עבודה והשקעת ארגונים בהדרכה 2015-2022,
ד"ר אשר פרדו
♦ תקן 45003-ISO ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית - בריאות פסיכולוגית ובטיחות בעבודה - מדריך לניהול סיכונים פסיכולוגיים
♦ סימולטורים ככלי הדרכה למניעת תאונות עבודה, ד"ר לליב אגוזי
♦ מומחי בטיחות II: איך הנדסת חוסן יכולה לשנות פרקטיקות בטיחות, ד"ר לליב אגוזי
♦ לגרום למערכות ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית "לעבוד": סקירה ריאליסטית של תקן OHSAS 18001, ד"ר לליב אגוזי
♦ השפעת "כלכלת חלטורה" (GIG ECONOMY) על הבריאות הנפשית של העובדים, ניצן רייס-חבלין
♦ מדינות מתכוונות לאסור שימוש במסכות בד כנגד וירוס הקורונה SARS-CoV-2, יח' המחקר
♦ תחלואה תעסוקתיות בקרב עובדי תעבורה ציבורית, מסחרית ופרטית, ניצן רייס-חבלין
♦ בטיחות ובריאות תעסוקתית: כיצד נתמודד עם גלי חום ועומסי חום קיצוניים בעידן הקורונה, ד"ר אשר פרדו; יפעת זר
♦ שימוש חוזר במסכות חד-פעמיות – האם ובאיזה תנאים,
סקירה ע"י מומחה המוס"ל
♦ מסכות מנתחים רגילות לעומת מסכות מגן נשימתיות, סקירה ע"י מומחה המוס"ל
♦ כלים להערכת אקלים בענף הבנייה, ד"ר אשר פרדו
♦ בטיחות בעתידנות, ד"ר אשר פרדו
♦ מה לסיגריות אלקטרוניות ולגיהות תעסוקתית?, ד"ר אשר פרדו
♦ מחלות תעסוקתיות ותמותת עובדים בענף הניקיון, ניצן רייס-חבלין
♦ סקירת מאמרים חדשים על בטיחות וגיהות בבנייה, ד"ר הדס פיק
♦ הגורם האנושי בתאונות עבודה בענף הבנייה - מבט על העובד, ד"ר רנא עבאס
♦ הוראות חדשות להגנה מנדפי ריתוך, רנא דלאשה
♦ חשיפה תעסוקתית לחומרים מסרטנים, ד"ר אשר פרדו
♦ שלוש סוגיות שנתפסות לעתים באופן לא נכון בקהילה המקצועית, ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה תעסוקתית של מעצבי שיער ומודעות לסיכונים בריאותיים, כתלות בנתונים דמוגרפים והשכלה מקצועית, ניצן רייס חבלין
♦ חשיפה לחומרי ניקוי, חיטוי ועיקור במוסדות בריאות, ד"ר אשר פרדו
♦ האם יש מקום לשינוי תקן חשיפה לאבק קמח? ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפת עובדים לעופרת מחוץ לאזורי הייצור, ד"ר אשר פרדו
♦ עמדת עבודה משרדית והקשר ללחץ נפשי בעבודה, ד"ר אשר פרדו
♦ מחקר חדש - מהי אמינות הבינה מלאכותית בבחינת השפעות חומרים מסוכנים?, ד"ר אשר פרדו
♦ צמיחת פטריות עובש במבנים ודרכים למניעתה, ד"ר אשר פרדו
♦ סקירת מחקרים חדשים בבטיחות ובריאות תעסוקתית (ארה"ב), ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה לרטט הגפה העליונה: קידום המודעות להשפעות החשיפה ומניעתן, חיים בן ארי
♦ מדפסת תלת מימד ונשימת חומרים מזיקים, ד"ר אשר פרדו
♦ מניעת דלקות עור בקרב עובדים בתחום עיצוב השיער, ניצן רייס חבלין
♦ הערכת עלויות של נזקי סרטן עור מחשיפה תעסוקתית לקרינת שמש, ד"ר אשר פרדו
♦ השפעת זקן על יעילות האטימה של מסכת חצי פנים, ד"ר אשר פרדו
♦ יום הרעש הבינלאומי - שכיחות נזקי שמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦ הערכת החשיפה העורית והסיכון לדלקות עור בענף הטיפוח, ניצן רייס חבלין וד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים בייצור מחממי מים באנרגיית גז וחשמל, ד"ר אשר פרדו
♦ מעקב רפואי אחרי עובדים באמצעות בדיקת ציפורניים?, ד"ר אשר פרדו
♦ נוהג מיטבי (best practice) לביצוע בידוד מבנים בפוליאורתן מוקצף, ד"ר אשר פרדו
♦ פיתוח ציוד מגן אישי בסביבה דיגיטלית וחכמה, ד"ר אשר פרדו
♦ השפעת חשיפה לחומרים כימיים על השמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפות תעסוקתיות והסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, ד"ר אשר פרדו
♦ סיכוני בריאות תעסוקתיים בגופי מים לבילוי ופנאי ודרכים לצמצומם, ד"ר אשר פרדו
♦ אפשרות חשיפה של כבאי אש לתוצרי פליטה של שריפת דלק דיזל בתחנות כיבוי אש, ד"ר אשר פרדו
♦ פתרונות מוצעים לענף הבנייה לצמצום סיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית, ד"ר אשר פרדו
♦ חשיפה לאבק עץ ופעולות התערבות לצמצומה בנגריות קטנות, ד"ר אשר פרדו
♦ מבצע לקידום המניעה של נפילה מגובה בענף הבנייה, ד"ר אשר פרדו
♦ מדריך מעשי ליישום תפיסת "בריאות כוללת לעובד" במקומות עבודה, ד"ר אשר פרדו
♦ זהירות! חיתוך בפלסמה, ד"ר אשר פרדו