כניסה הרשמה צור קשר

מחקר ישומי בבטיחות ובריאות תעסוקתית


מחקרים בעבודה >> מאמרים וסיכומים על מחקרים שבוצעו על ידי מחלקת המחקר >>  סקירת ספרות מקצועית בתחומי מחקרים המבוצעים>>סקירות ספרות מקצועית בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית>>

יחידת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מבצעת מחקר יישומי כחלק ממטרותיו ויעדיו של המוסד לפיתוח תחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית ולקידום המניעה של תאונות עבודה ותחלואה מקצועית. יחידת המחקר מהווה משאב לפיתוח והקניית ידע, מקור למידע תומך לקבלת החלטות וכלי עזר מקצועי לגופים מבצעים בתחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית. 

המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות מקיף נושאים שונים וביניהם פיתוח כלים יישומיים, אסטרטגיות ומתודולוגיות להערכת חשיפה וסיכונים במגזר התעסוקתי, אפיון גורמי סיכון כימיים, פיסיקליים וביולוגיים בטכנולוגיות תעשייתיות חדשות וותיקות, חקר קשרים בין מדדי חשיפה וסיכון, חקר היבטים שונים במדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית, חקר אקלים בריאות בארגונים וגורמים פסיכו-חברתיים כגון: לחץ ושחיקה.

ד"ר אשר פרדו – מנהל היחידה
מר חיים בן ארי – חוקר
גב' ניצן רייס-חבלין - חוקרת

גב' רנא דלאשה - חוקרת
ד"ר לליב אגוזי - חוקרת


מידע על הפעילות המחקרית ביחידת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות לשנים 2020, 2021


מחקרים בעבודה


 הערכת חשיפה תעסוקתית פוטנציאלית לרטט מכני בתעשיית העץ והמתכת ובענף החקלאות
 
חוקרים: מר חיים בן ארי וד"ר אשר פרדו

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: להעריך שכיחות וחשיפה פוטנציאלית לרטט גפה עליונה ולרטט כל-גופי בתעשיית העץ, המתכת ובענף החקלאות על מנת לגבש כלים להתמודדות עם גורם סיכון זה. חשיבות המחקר היא בייזום הטיפול בנושא "רדום" בתחום בריאות העובד בישראל ובאספקת מידע וכלים שיתרמו לקידום תחיקה יעודית מתאימה לכל ענפי התעסוקה בהם נוכח גורם הסיכון.
 
שיטה: מחקר שטח שבו איסוף הנתונים הוא באמצעות סקר תצפיתי ושאלונים במקומות עבודה. המידע כולל נתונים על גורמי הסיכון ועל מאפייני החשיפה. עיבוד הנתונים מתבצע באמצעות תכנת SPSS. 
 
סטטוס: הסתיים שלב איסוף הנתונים.  נבדקו 100 אתרים, פרסום ממצאים צפוי בפברואר 2021.
 
תובנות ראשוניות: מודעות נמוכה של העובדים והמנהלים לסיכונים בחשיפה לרטט ולצורך במניעת החשיפה. 
 
בתהליכים מכניים בנגריות, בעיבוד מתכת ובענף הגננות מסתמנת שכיחות חשיפה לרטט מעל המותר. 
 

 איתור גורמי סיכון ביולוגיים וכימיים בתעשיית הקומפוסט ובחינת מדדי חשיפה ישימים
 
חוקרים: ד"ר אשר פרדו, חיים בן ארי וניצן רייס-חבלין.

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: לבחון חשיפה תעסוקתית לגורמי סיכון ביולוגיים ע"י הכרתם והערכתם  בתעשיית הקומפוסט הנחשבת כתעשייה צעירה ללא תשתית מספיקה של מידע על פוטנציאל החשיפה והסיכון לעובדים. חשיבותו של המחקר היא בבחינת היישום של מדדי חשיפה ושיטות בדיקה שיוכלו לשמש כלים להערכת חשיפה לגורמים ביולוגיים במקומות עבודה. בכך הוא יתרום להערכת חשיפה וקידום מניעתה כאשר מדובר בגורמים ביולוגיים השכיחים במיגוון תעשיות כדוגמת ענף הבריאות, ענף המזון, ענף הביוטכנולוגיה וענף החקלאות. 
 
שיטה: מחקר שטח בו תבוצע הערכת חשיפה של עובדים לגורמי סיכון ביולוגים בתהליכי הייצור השונים באמצעות סקר תצפית ושאלונים ובאמצעות ניטור סביבתי-תעסוקתי של גורמים יציגים. 
 
סטטוס: בשני אתרי קומפוסט  נערכו סקר בסיסי להכרת תהליכים וחשיפה פוטנציאלית, ונערכו מדידות להערכה כמותית של חשיפה לאבק וגורמי סיכון ביולוגיים. נערך עיבוד וניתוח נתונים.
 
תובנות ראשוניות: 
 
  • נמצאו באוויר חיידקים מקבוצת BL-2 שעלולים להוות סיכון לבריאות העובד.
  • בחלק מתהליכי העבודה נמצאו באוויר ריכוזי  אנדוטוקסינים גבוהים מהתקן המומלץ לחשיפה מרבית .
  • רמת החשיפה לגורמי סיכון ביולוגיים וכימיים עלולה להיות שונה משמעותית בין סוגי המטלות השונות באתר. מטלות בהן הופכים ומטלטלים את הקומפוסט כגון מיון קומפוסט מוכן ו/או פעילות ההופך באתר עלולות לשחרר לאוויר אבק, ביוארוסולים וגזים ולהגביר את רמת הסיכון. 

 
 התאמת מגיני אוזניים לייעודם בענפי תעשייה בעלי שכיחות גבוהה של נפגעי רעש
 
חוקרים: רנא דלאשה, ד"ר אשר פרדו, וד"ר אמנון דבדבני

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: מטרת המחקר היא לבדוק את התאמתם של אטמים ואוזניות להגנת עובדים במקומות עבודה עתירי רעש. המחקר יתרום להכוונת מעסיקים לבחירה נכונה של מגיני אוזניים כדי לצמצם פגיעות רעש בשמיעה. חשיבות המחקר היא בתרומתו לקידום שימור השמע של עובדים.
 
רציונל: עקב תנאי שטח ואפשרות להתאמה לא מיטבית של מגן האוזניים לאוזן יתכן פער בין הנחתת מפלסי הרעש הנקובה ע"י היצרן לבין ההנחתה בפועל הגורמת  להגנה פחותה.
 
שיטה: מדגם המחקר ייבחר מתוך ענפי תעשייה שבהם ארעו מירב הפגיעות בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש ויש בהם נתוני מדידות של חשיפה לרעש מזיק. במקומות אלה תוערך רמת ההגנה של מגיני אוזניים על פי נתוני יצרן ועל פי מדידה סימולטיבית במכשיר ייעודי. ייגזרו הפערים בהשוואה בין שתי שיטות ההערכה.
 
סטטוס: עד כה נערכו בדיקות לכ-100 עובדים. איסוף הנתונים נמשך.


 בטיחות וגיהות בעבודת השליחים בימים רגילים ובימי קורונה

חוקרים: ניצן רייס חבלין, רנא דלאשה, ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו.

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.

מטרה וחשיבות: לבחון את חשיפת העובדים כשליחים לסיכוני בטיחות ובריאות בעבודה, עם דגש על השינוי שחל בעבודתם בתקופת הקורונה. 

שליח הוא אדם שתפקידו להעביר סחורה או מידע בתחומי שירות וצריכה מגוונים, תוך שהוא עובר באופן פיזי מהשולח אל המקבל ומשתמש בכלי רכב שונים. בעת השליחות נחשפים השליחים לסיכונים בריאותיים ובטיחותיים כגון תאונות דרכים ובעיות ארגונומיות. האוכלוסייה העוסקת בתחום זה מאופיינת בגילאים צעירים יחסית ובתנאי העסקה נמוכים. בעת מגפת הקורונה עולים הלחץ והדרישות מהשליחים וכן החשש האישי מפני הדבקה והפצת המחלה. בישראל תחום עיסוק זה עדין לא נחקר ויש חשיבות לבחינת מצבם של השליחים בהיבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית. 

רציונל: מחקרים אשר נערכו בחו"ל על תחום תעסוקה זה בחנו את חשיפת השליחים לתאונות דרכים ובעיות ארגונומיות שונות. ההתמודדות עם נגיף הקורונה מוסיפה פן חדש לסכנות התעסוקתיות בענף, במקביל להרחבת פעילות השליחים בחצי השנה האחרונה. מסיבה זו יזם המוסד לבטיחות ולגיהות מחקר בנושא. 

שיטה: כלי המחקר הוא שאלון סקר הבוחן את עבודת השליחים ואת הקשר שלה לסיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית. נתוני הסקר מנותחים במטרה לספק תיאור עבודת השליחים בישראל  וכן לבחינת קשרים המנבאים סיכון רב יותר לפגיעה בבריאות השליחים ובטיחותם.

סטטוס: נאספו נתוני שאלון מ-237 שליחים.
 

 הערכת היקפי השחיקה התעסוקתית בחברה הישראלית והגורמים לה- היערכות להגדרות ה ICD-11 

חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו בשיתוף ועדת היגוי מטעם הביטוח הלאומי הכוללת את: איילת כהן-קלאוזנר - מנהלת אגף נפגעי עבודה (נ"ע?),  ד"ר מרק טרגין – מ"מ המנהל הרפואי ורופא ראשי, ד"ר גבריאלה היילבורן- מנהלת אגף מחקרי גמלאות, ד"ר מנחם פורט- הלשכה הרפואית, שלומי יצחק- מנהל תחום דמי פגיעה.

המחקר הוא מחקר יישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.

מטרה וחשיבות: בשנת 2019 הוגדרה שחיקה כסינדרום תעסוקתי במדריך המחלות של ארגון הבריאות העולמי ICD-11. מטרת המחקר לבחון את היקפי השחיקה במגזר התעסוקתי בישראל ואת הגורמים העיקריים לשחיקה תעסוקתית.

מחקר זה יהווה בסיס מידע למחקרי המשך, המתוכננים לשנת 2021, שמטרותיהם לפתח קריטריונים לאבחון שחיקה כנכות ויישום תוכניות התערבות ארגוניות למניעת שחיקה.

רציונל: שחיקה תעסוקתית הינה בעיה נפוצה ומחמירה בתנאי העבודה במאה ה-21. לשחיקה עלולות להיות השפעות חמורות על בריאותם של עובדים ועל הסיכוי שלהם להיות מעורבים במקרי רשלנות ובתאונות שיכולים לסכן מקבלי שירות, את העובדים בארגון ועוברי אורח. התערבות בשלבים מוקדמים חיונית למניעת סיכונים אלה, לכן חשוב לפתח כלים לזיהוי מוקדם ומיפוי גורמי סיכון.

שיטה: נתוני המחקר נאספו בעזרת שאלון סקר עליו יענו 2000 איש המייצגים את מגזרי האוכלוסייה העובדת בישראל.  המחקר יערך לאורך תקופה וקבוצת המשיבים תיסקר שוב לאחר חצי שנה לבחינת שינויים.

סטטוס: נערך פיילוט בקרב 500 משיבים ונבחנה מהימנותם של מדדי המחקר. שלב ראשון למחקר נערך בחודשים נובמבר-דצמבר 2020 ושלב שני צפוי להיערך ביוני 2021.



 אקלים בריאות ארגוני במשק הישראלי

חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו וד"ר גיל לוריא (אוניברסיטת חיפה).

המחקר הוא מחקר יישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.

מטרה וחשיבות: למחקר שתי מטרות - האחת היא בנייה ותיקוף של שאלון אקלים בריאות לימי מגיפת הקורונה והשנייה היא בניית בסיס נתונים על אקלים הבריאות בענפי תעסוקה שונים במשק הישראלי.

רציונל: מגיפת הקורונה הגבירה מאד את המודעות לחשיבות של בריאות העובדים לתפקודו התקין של הארגון והחברה בכלל.  על בסיס הקשר שנחקר רבות בין אקלים בטיחות לבין תאונות עבודה יבחן הקשר בין אקלים בריאות לבין מצב בריאות העובדים ואובדן ימי עבודה בשל חולי.

שיטה: שאלון אקלים בריאות בימי קורונה יבדק בשני שלבים: 1. במחקר פיילוט תיבחן מהימנות השאלון; 2. במחקר העיקרי על ארגונים שונים תיבחן מהימנות השאלון בהסכמה בין כלל המשיבים בארגון, תוקף השאלון (תוקף מבחין מול אקלים בריאות כללי ותוקף ניבוי מול שמירה על כללי התו הסגול).

סטטוס: המחקר החל ביוני 2020. בחודש יולי 2020 נערך פיילוט עם 405 משתתפים בו נמצא שהשאלון הינו בעל מהימנות גבוהה. המחקר בשלבי הרצה בארגונים. שלב זה צפוי להסתיים במאי 2021.



 פגיעות ידיים בעבודה: מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון בישראל

חוקרים: ד"ר שי לוריא, פרופ. רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר אורנית רז וד"ר אשר פרדו

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבטיחות.

 
מטרה וחשיבות: למפות מנגנוני פגיעה וגורמים תעסוקתיים המהווים גורמי סיכון לפגיעת ידיים. המחקר חשוב להכרת שורש הבעיה הגורמת פגיעות ידיים והוא יתרום לגיבוש דרכים לצמצום הפגיעות ידיים והגנה על עובדים בכל תחומי התעסוקה.

רציונל: פגיעות בידיים בעבודה הן שכיחות וגורמות לפגיעה מתמשכת בתפקוד, כאב ופעמים רבות לנכות קבועה. זיהוי מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון אופייניים בישראל יאפשר תכנון התערבות יעילה וממוקדמת למניעת הפגיעה.

שיטה: איסוף נתונים במתכונת מודל של מחקר אפידמיולוגי במספר בתי חולים גדולים וקטנים ובמוקדי שרות דחוף של "טרם" ברחבי ישראל; ניתוח נתוני תעסוקה של הנפגעים.

סטטוס: 
בוצע שלב הפיילוט בחדר מיון של בית חולים. נאספו נתונים לגבי 75 עובדים שנפגעו בידיהם והשתתפו בראיון המחקרי בעקבות הפגיעה.


מאמרים וסיכומים על מחקרים שבוצעו על ידי מחלקת המחקר


 בחינת קשר בין סביבת העבודה, לחץ, אינדיקציה להתנהגות התמכרותית לבין תאונות עבודה בקרב מפעילי עגורנים

ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר הדס פיק, ד"ר אורנית רז (2020).

המאמר מסכם מחקר ישומי ראשוני בתחום הבטיחות.
 
מטרה וחשיבות: בחינת הקשר בין התמכרות התנהגותית לבין התרחשות תאונת עבודה בבנייה. המחקר חשוב לזיהוי תהליכים אישיים שמגבירים את ההסתברות לתאונות עבודה. מסקנותיו תורמות לגיבוש דרכים להתמודדות עם תהליכים אלה ולצמצום תאונות בבנייה ובענפי תעסוקה אחרים.
 
רציונל: עובדים בענף הבנייה נמצאים בסיכון רב לפציעות ותאונות קטלניות. אחד המנבאים לתאונות בעבודה הוא התמכרויות לחומרים ולהתנהגויות שונות. קשר זה, בין התמכרות לתאונות עבודה בענף הבנייה טרם נבדק בישראל. תובנות המחקר ומסקנותיו יכולות לסייע בצמצום הסיכון לפגיעה ותאונות באוכלוסיית העובדים  בענף הבנייה.

ממצאי המחקר הראשוני בקרב 137 מפעילי עגורנים מעלים כי דרישות התפקיד ותנאי העבודה מאתגרים מאד. האופן שבו תופסים מפעילי העגורנים את הבטיחות בסביבת העבודה שלהם קשור לסיכון למעורבות בתאונות עבודה וכן לרמת הלחץ הגבוהה שחווים מפעילי העגורנים. נמצא שנוכחות אינדיקציה להתנהגות התמכרותית במפעילי מנוף קשורה לסיכון כפול למעורבות בתאונות עבודה בהשוואה לאלו שלא מגלים אינדיקציה כזו. כמו כן נמצא שאינדיקציה להתנהגות התמכרותית קשורה להקפדה פחותה על בדיקות בטיחות שוטפות, ואילו תפיסת הבטיחות של סביבת העבודה נמצאה מנבאת הקפדה זו יותר. 



 סביבת עבודה בטיחותית, התנהגות בטיחות, שחיקה ותאונות עבודה באתרי בנייה

ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, פרופ' מיכל בירון בן-גרא, ד"ר אורנית רז (2019).

המאמר מסכם מחקר ישומי ראשוני בתחום הבריאות התעסוקתית.

מטרה וחשיבות: איתור גורמים העלולים לתרום להתרחשותן של תאונת עבודה וכמעט תאונה. המחקר תורם לגיבוש פלטפורמה לפיתוח תכניות התערבות מוכוונות קבוצות עיסוק בענף ולהגברת המניעה של תאונות עבודה בענף הבנייה.

רציונל: בענף הבנייה מתרחשות תאונות עבודה רבות ובהן תאונות קטלניות. הגורם האנושי הוא הגורם הסיבתי העיקרי לתאונות וגם לגורם הארגוני משקל ניכר. נדרש שינוי מהותי בתפיסת המעסיקים לגבי הגורמים המרכזיים ומשקלם היחסי בתאונות עבודה. זיהוי הגורמים וגיבוש פלטפורמה לתכניות התערבות יכול לסייע לצמצום התאונות בענף הבנייה.

ממצאי מחקר ראשוני שנערך בקרב 190 עובדי ענף הבנייה מצביעים על קשר בין מעורבות בתאונות עבודה באתר העבודה הנוכחי לבין חשיבות בטיחות סביבת העבודה בעיני המנהלים והעובדים האחרים כפי שראו אותה המשיבים לסקר ובמידה רבה למידת השחיקה שלהם שנמצאה קשורה לבטיחות סביבת העבודה. גורמים אישיים הכוללים את רמת ההשכלה של העובד, מידת השחיקה שלו ותפיסתו את תאונות העבודה כנגרמות בשל כוח עליון נמצאו קשורים לסיכון מוגבר למעורבות בתאונת עבודה בתקופת הניסיון התעסוקתי הכולל.



 חשיפה עורית תעסוקתית בקרב מעצבי שיער ועובדי מכוני יופי
 
ד"ר אשר פרדו, ניצן רייס-חבלין, רנא דלאשה (2019).

המאמר מסכם מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: בחינת קשר בין מאפיינים תעסוקתיים וגיהותיים של עיצוב שיער לבין פוטנציאל לחשיפה עורית בעיסוק זה. המחקר ומסקנותיו תורמים לקידום הבריאות התעסוקתית של עובדים בעיצוב שיער ובמכוני יופי ולגיבוש המלצות לצמצום החשיפה והתפתחות דלקות עור ממגע. חשיבותו היא בקידום התערבות תורמת לענף עיסוק שאינו זוכה בד"כ לטיפול של גורמים רגולטוריים ומקצועיים בבטיחות וגיהות. 
 
הממצאים מצביעים על חשיפה אפשרית של עור הידיים לחומרים ותכשירים מזיקים בפעילויות שונות של עיצוב שיער. נמצא שהחשיפה המשמעותית ביותר של המעצבים מתרחשת בעת ביצוע צביעת גוונים בשיער, החלקת שיער, ביצוע תספורת וחפיפה לאחר תהליכי צביעה והחלקת שיער. הסיבה העיקרית לחשיפה העורית, כפי שנצפתה, היא טיפול בראש הלקוח/ה בידיים חשופות, ללא הגנת כפפות וללא שימוש בכלי עבודה מתווך.


המחקר - תקציר מורחב 


 בחינת שיטת הבקרה המדורגת לבחירת אמצעי בקרה לגורמי סיכון כימיים במקומות עבודה בישראל

ד"ר אשר פרדו, ד"ר מיכאל מימן, סלבה אומנסקי (2018).

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית והסתיים בשנת 2018.
 
מטרה וחשיבות: בחינת התועלת ביישום שיטת ה"בקרה המדורגת" לתכנון הגנה הנדסית מתאימה כנגד חשיפה לחומרים כימיים בתהליכים תעשייתיים. המחקר תורם לנקיטת דרכים לצמצום חשיפות חריגות של עובדים.

ממצאים ומסקנות: המחקר בנה מודל סימולציה לבחינת שיטת 'הבקרה המדורגת' לניטור סיכונים על בסיס נתונים בן 2134 תרחישים בריאותיים במפעלים, שנאספו על ידי בודקים מוסמכים בגיהות. נתוני הסימולציה נבחנו אל מול מאגר נתונים נוסף בן 3265 תרחישים שסיפק את נתוני האמת של רמות החשיפה להשוואה. פער משמעותי נמצא בין מדרגת הבקרה המומלצת ע"י מודל הבקרה המדורגת לבין המדרגה שנמצאה בפועל בקטגוריות אלה בתרחישים שנסקרו. השיטה הראתה פוטנציאל להפחתת מקרים של חשיפה בלתי קבילה לגורמי סיכון כימיים אם תיושם במקומות עבודה.
 
המחקר - טקסט מלא


 השוואת שיטות ניטור לניטרוס אוקסיד כבסיס להחלטה על השיטה המתאימה ביותר להערכת חשיפה תעסוקתית

ד"ר אשר פרדו וסלבה אומנסקי (2017).

המחקר בדק והשווה בין שיטת הבדיקה של הגז ניטרוס אוקסיד באוויר בעזרת תגי ספיחה לבין שיטות לניטור ניטרוס אוקסיד הקיימות בארץ.

מטרה וחשיבות: השוואה בין שיטת ניטור לניטרוס אוקסיד המשתמשת בתגי ספיחה לבין שיטות ניטור של הגז הנמצאות בשימוש בארץ, על מנת לבדוק את אפשרות השימוש בתגים לצורך הערכת חשיפה תעסוקתית בחדרי ניתוח ובמרפאות שיניים. 

ממצאים ומסקנות:  סטיות יחסיות גדולות התקבלו בין מדידת חשיפה בתגי ספיחה לבין מדידה באמצעות שקיות אטומות המקובלת בארץ. שונות תוך-שיטתית ובין-שיטתית גבוהה בתגי הספיחה אינה מאפשרת להמליץ על שימוש בהם בשלב זה. 


המחקר - טקסט מלא
 

סקירות ספרות מקצועית בתחומי מחקרים המבוצעים במוסד לבטיחות ולגיהות


  בטיחות וגיהות בעבודת השליחים בימים רגילים ובימי קורונה, ניצן רייס-חבלין; רנא דלאשה

  לחץ, שחיקה  ובריאות העובדים - סקירה מדעית, ד"ר לליב אגוזי 

  חשיפה לרטט יד-זרוע ותקן החשיפה בישראלחיים בן ארי

  מקורות פיזור וחשיפה לביוארוסולים במתקני קומפוסט: מגבלות המחקרים, ויצירת מודלים לחשיפה ודרכים לשיפור, ניצן רייס-חבלין

  היארעות (התפרצות חדשה) של סרטן ריאות בעבודת בנייה, רנא דלאשה
 
 

סקירות ספרות מקצועית בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית

♦  תחלואה תעסוקתיות בקרב עובדי תעבורה ציבורית, מסחרית ופרטית, ניצן רייס-חבלין 
♦  בטיחות ובריאות תעסוקתית: כיצד נתמודד עם גלי חום ועומסי חום קיצוניים בעידן הקורונה, ד"ר אשר פרדו; יפעת זר
♦  שימוש חוזר במסכות חד-פעמיות – האם ובאיזה תנאיםסקירה ע"י מומחה המוס"ל
♦  מסכות מנתחים רגילות לעומת מסכות מגן נשימתיות, סקירה ע"י מומחה המוס"ל
♦  כלים להערכת אקלים בענף הבנייה, ד"ר אשר פרדו
♦  בטיחות בעתידנות, ד"ר אשר פרדו
♦  מה לסיגריות אלקטרוניות ולגיהות תעסוקתית?, ד"ר אשר פרדו
♦  מחלות תעסוקתיות ותמותת עובדים בענף הניקיון, ניצן רייס-חבלין
  סקירת מאמרים חדשים על בטיחות וגיהות בבנייה, ד"ר הדס פיק
  הגורם האנושי בתאונות עבודה בענף הבנייה - מבט על העובד, ד"ר רנא עבאס
♦  הוראות חדשות להגנה מנדפי ריתוך, רנא דלאשה
♦  חשיפה תעסוקתית לחומרים מסרטנים, ד"ר אשר פרדו
♦  שלוש סוגיות שנתפסות לעתים באופן לא נכון בקהילה המקצועית, ד"ר אשר פרדו
  חשיפה תעסוקתית של מעצבי שיער ומודעות לסיכונים בריאותיים, כתלות בנתונים דמוגרפים והשכלה מקצועית, ניצן רייס חבלין
♦  חשיפה לחומרי ניקוי, חיטוי ועיקור במוסדות בריאות, ד"ר אשר פרדו
♦  האם יש מקום לשינוי תקן חשיפה לאבק קמח? ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפת עובדים לעופרת מחוץ לאזורי הייצור, ד"ר אשר פרדו
♦  עמדת עבודה משרדית והקשר ללחץ נפשי בעבודה, ד"ר אשר פרדו
♦  מחקר חדש - מהי אמינות הבינה מלאכותית בבחינת השפעות חומרים מסוכנים?, ד"ר אשר פרדו  
♦  
צמיחת פטריות עובש במבנים ודרכים למניעתה, ד"ר אשר פרדו
♦  סקירת מחקרים חדשים בבטיחות ובריאות תעסוקתית (ארה"ב), ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה לרטט הגפה העליונה: קידום המודעות להשפעות החשיפה ומניעתן, חיים בן ארי
♦  מדפסת תלת מימד ונשימת חומרים מזיקים, ד"ר אשר פרדו
​♦  מניעת דלקות עור בקרב עובדים בתחום עיצוב השיער, ניצן רייס חבלין
♦  הערכת עלויות של נזקי סרטן עור מחשיפה תעסוקתית לקרינת שמש, ד"ר אשר פרדו
♦  השפעת זקן על יעילות האטימה של מסכת חצי פנים, ד"ר אשר פרדו 
♦  יום הרעש הבינלאומי - שכיחות נזקי שמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦  הערכת החשיפה העורית והסיכון לדלקות עור בענף הטיפוח, ניצן רייס חבלין וד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים בייצור מחממי מים באנרגיית גז וחשמל, ד"ר אשר פרדו
♦  מעקב רפואי אחרי עובדים באמצעות בדיקת ציפורניים?, ד"ר אשר פרדו
♦  נוהג מיטבי (best practice) לביצוע בידוד מבנים בפוליאורתן מוקצף, ד"ר אשר פרדו
  פיתוח ציוד מגן אישי בסביבה דיגיטלית וחכמה, ד"ר אשר פרדו 
♦  השפעת חשיפה לחומרים כימיים על השמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפות תעסוקתיות והסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, ד"ר אשר פרדו   
♦  סיכוני בריאות תעסוקתיים בגופי מים לבילוי ופנאי ודרכים לצמצומם, ד"ר אשר פרדו
♦  אפשרות חשיפה של כבאי אש לתוצרי פליטה של שריפת דלק דיזל בתחנות כיבוי אש, ד"ר אשר פרדו
♦  פתרונות מוצעים לענף הבנייה לצמצום סיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית, ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה לאבק עץ ופעולות התערבות לצמצומה בנגריות קטנות, ד"ר אשר פרדו
♦  מבצע לקידום המניעה של נפילה מגובה בענף הבנייהד"ר אשר פרדו
♦  מדריך מעשי ליישום תפיסת "בריאות כוללת לעובד" במקומות עבודה, ד"ר אשר פרדו 
♦  זהירות! חיתוך בפלסמה, ד"ר אשר פרדו
 

 

שלח להדפסה