כניסה הרשמה צור קשר

מחקר ישומי בבטיחות ובריאות תעסוקתית


יחידת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מבצעת מחקר יישומי כחלק ממטרותיו ויעדיו של המוסד לפיתוח תחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית ולקידום המניעה של תאונות עבודה ותחלואה מקצועית. יחידת המחקר מהווה משאב לפיתוח והקניית ידע, מקור למידע תומך לקבלת החלטות וכלי עזר מקצועי לגופים מבצעים בתחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית. 

המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות מקיף נושאים שונים וביניהם פיתוח כלים יישומיים, אסטרטגיות ומתודולוגיות להערכת חשיפה וסיכונים במגזר התעסוקתי, אפיון גורמי סיכון כימיים, פיסיקליים וביולוגיים בטכנולוגיות תעשייתיות חדשות וותיקות, חקר קשרים בין מדדי חשיפה וסיכון, חקר היבטים שונים במדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

ד"ר אשר פרדו – מנהל היחידה
מר חיים בן ארי – חוקר
גב' ניצן רייס-חבלין - חוקרת

רנא דלאשה - עוזרת מחקר


מידע על הפעילות המחקרית ביחידת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות בשנים 2017, 2018



 בחינת מודל הבקרה המדורגת לבחירת אמצעי בקרה לגורמי סיכון גיהותיים במקומות עבודה בישראל
 
חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, ד"ר מיכאל מימן.
 
מטרה: לבחון את הפער בין המלצות המודל לבקרה הנדסית בתהליכים לבין המצב הקיים בפועל ולבצע חיזוי סימולטיבי לבדיקת התועלת בישום השיטה.
 
שיטה: סימולציה של המודל על תרחישי עבודה בתהליכים תעשייתיים והשוואת הבקרה הנדרשת על פי הסימולציה לבקרה ההנדסית בתרחיש בפועל. חיזוי השגת שיפור/אי שיפור בתרחיש חשיפה נתון על פי השוואה לנתוני ניטור סביבתי-תעסוקתי במקום.
 
ממצאים ומסקנות: המחקר הסתיים. פער משמעותי נמצא בין המלצות המודל/שיטה לבקרה הנדסית לבין הבקרה בפועל בתרחישי חשיפה נתונים. השיטה הראתה פוטנציאל להפחתת מקרים של חשיפה בלתי קבילה לגורמי סיכון כימיים אם תיושם במקומות עבודה.



 השוואת שיטות ניטור לניטרוס אוקסיד כבסיס להחלטה על ישום תג ספיחה לדגימה

חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, סלבה אומנסקי.

מטרה: השוואה בין שיטת ניטור לניטרוס אוקסיד המשתמשת בתגי ספיחה לבין שיטות ניטור של הגז הנמצאות בשימוש בארץ, על מנת לבדוק את אפשרות השימוש בתגים לצורך הערכת חשיפה תעסוקתית בחדרי ניתוח ובמרפאות שיניים. 

שיטה: השיטות הושוו בסימולציה מעבדתית במערכת ניסויית ובתנאי שטח בבתי חולים ומרפאות שיניים. הבדיקה האנליטית בתגי ספיחה נערכה בשיטת הכרומטוגרפיה הגזית ובשיטות האחרות באמצעות מכשיר שדה נייד.

ממצאים ומסקנות: המחקר הסתיים. סטיות יחסיות גדולות התקבלו בין מדידת חשיפה בתגי ספיחה לבין מדידה באמצעות שקיות אטומות המקובלת בארץ. שונות תוך-שיטתית ובין-שיטתית גבוהה בתגי הספיחה אינה מאפשרת להמליץ על שימוש בהם בשלב זה.




 ויברציות מכניות - הערכת שכיחות של חשיפה תעסוקתית פוטנציאלית וצרכי חקיקה ופיקוח במקומות עבודה
 
חוקרים מובילים: מר חיים בן ארי וד"ר אשר פרדו
 
מטרה: הערכת חשיפה תעסוקתית לרטט בתהליכי עבודה בתעשיית המתכת  ובחקלאות. 
 
שיטה: מחקר שטח שבו איסוף הנתונים הוא באמצעות סקר תצפיתי ושאלונים במקומות עבודה. המידע כולל נתונים על גורמי הסיכון ועל מאפייני החשיפה. עיבוד הנתונים יתבצע באמצעות תכנת SPSS. 
 
סטטוס: נבנו שאלונים לאיסוף המידע. מבוצעים ביקורים באתרי עבודה. נבנה בסיס נתונים כהכנה לעיבוד תוצאות וניתוח סטטיסטי.
 
תובנות ראשוניות: מודעות נמוכה של העובדים והמנהלים לסיכונים בחשיפה לרטט ולצורך במניעת החשיפה. 
 
בתהליכים מכניים בנגריות, בעיבוד מתכת ובענף הגננות מסתמנת שכיחות חשיפה לרטט מעל המותר. 



 חשיפה עורית בענף עיצוב שיער ומכוני יופי
 
חוקרים מובילים: ניצן רייס-חבלין וד"ר אשר פרדו 
 
מטרה:
 
  • יצירת בסיס מידע ראשוני על גורמי סיכון ותנאים העלולים לתרום תרומה גבוהה לחשיפה עורית ולסיכון הבריאותי. 
  • הערכה איכותנית של דרגת חשיפה עורית וסיכון במטרה לקדם צמצום ומניעה של דלקות עור תעסוקתיות ממגע. 

שיטה: מחקר שטח בו מתבצעת הערכה איכותנית לפוטנציאל החשיפה העורית של מעצבי שיער  ומעצבי ציפורניים, עקב שימוש בתכשירים מסחריים המיועדים לעיצוב שיער, צביעה ו/או החלקת שיער ושימוש במים. הערכת החשיפה מתבצעת באמצעות סקר תצפית ושאלונים אישיים. 
 
סטטוס: עד כה נערכה תצפית על 15 מעצבי שיער (מספרות) ומעצב ציפורניים אחד. נבנתה מתכונת לבסיס נתונים כהכנה לעיבוד תוצאות וניתוח סטטיסטי.
 
תובנות ראשוניות: 
 
  • תצפיות במספרות הראו שמרבית מעצבי השיער שהשתתפו עד כה במחקר לא השתמשו בכפפות במטלות עבודה מסויימות, ולכן היו חשופים למגע ישיר עם חומרים העלולים לגרום לדלקות עור. 
  • המגע עם מים כגורם לגירוי עור עשוי להיות ממושך. 
  • הניגוד שבין יעודן של כפפות במניעת חשיפה לבין הידע ששימוש ממושך בכפפות עלול לגרום לגירוי העור מציב אתגר הסברתי לגבי חשיבות השימוש בהן. 



 איתור גורמי סיכון ביולוגיים וכימיים בתעשיית הקומפוסט ובחינת מדדי חשיפה ישימים
 
חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, חיים בן ארי וניצן רייס-חבלין.
 
מטרה:
 
  • יצירת בסיס מידע ראשוני על גורמי סיכון העלולים לתרום תרומה גבוהה לחשיפה ולסיכון הבריאותי. 
  • הערכת דרגת החשיפה לגורמי הסיכון בכדי שניתן יהיה להפחית ככל האפשר את הסיכון לבריאותם של העובדים. 
 
שיטה: מחקר שטח בו תבוצע הערכת חשיפה של עובדים לגורמי סיכון ביולוגים בתהליכי הייצור השונים באמצעות סקר תצפית ושאלונים ובאמצעות ניטור סביבתי-תעסוקתי של גורמים יציגים. 
 
סטטוס: הכרת תהליכי ייצור ועבודה באתר יצור קומפוסט. סקירת ספרות ובניית שאלון לאיסוף נתונים.
 
תובנות ראשוניות: 
 
  • רמת החשיפה לגורמי סיכון ביולוגיים וכימיים עלולה להיות שונה משמעותית בתנאי מזג אוויר שונים בעונת החורף ובעונת הקיץ. 
  • סיכונים סביבתיים פוטנציאליים בייצור קומפוסט מבעלי חיים עלולים להיות שונים בחלקם מאלו שנוצרים מבוצה של שפכים שנוצרו ע"י האדם. 



 חקר ההתאמה של מגיני אוזניים לייעודם בענפי תעשייה בעלי שכיחות גבוהה של נפגעי רעש
 
חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, ד"ר אמנון דבדבני
 
מטרה: בדיקת התאמת הבחירה של אמצעי מגן אישיים להגנה מרעש בענפי תעסוקה שמהם באים רוב נפגעי השמיעה.
 
רציונל: עקב תנאי שטח ואפשרות להתאמה לא מיטבית של מגן האוזניים לאוזן יתכן פער בין הנחתת מפלסי הרעש הנקובה ע"י היצרן לבין ההנחתה בפועל הגורמת  להגנה פחותה.
 
שיטה: מדגם המחקר ייבחר מתוך ענפי תעשייה שבהם ארעו מירב הפגיעות בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש ויש בהם נתוני מדידות של חשיפה לרעש מזיק. במקומות אלה תוערך רמת ההגנה של מגיני אוזניים על פי נתוני יצרן ועל פי מדידה סימולטיבית במכשיר ייעודי. ייגזרו הפערים בהשוואה בין שתי שיטות ההערכה.
 
סטטוס: נכתבה הצעת המחקר. המחקר בשלב מוקדם של הכנות והתארגנות לביצוע.



 פגיעות עבודה בידיים - מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון בישראל

חוקרים מובילים: ד"ר שי לוריא, פרופ. רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר אורנית רז 

מטרה: זיהוי מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון לפגיעות ידיים במוקדים שונים בישראל, בכדי לזהות גורמי סיכון על פי מוקדי תעסוקה.

רציונל: פגיעות בידיים בעבודה הן שכיחות וגורמות לפגיעה מתמשכת בתפקוד, כאב ופעמים רבות לנכות קבועה. זיהוי מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון אופייניים בישראל יאפשר תכנון התערבות יעילה וממוקדמת למניעת הפגיעה.

שיטה: איסוף נתונים במתכונת מודל של מחקר אפידמיולוגי במספר בתי חולים גדולים וקטנים ובמוקדי שרות דחוף של "טרם" ברחבי ישראל; ניתוח נתוני תעסוקה של הנפגעים.

סטטוס: פרטי העבודה נמצאים עתה בדיון והליכי אישור של ועדת האתיקה של המרכז הרפואי בהדסה בירושלים.
 

 

שלח להדפסה