כניסה הרשמה צור קשר

מחקר ישומי בבטיחות ובריאות תעסוקתית


מידע על הפעילות המחקרית >> מאמרי סקירה בנושאי מחקר מתבצע >>  מאמרים ופרסומים>>

יחידת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מבצעת מחקר יישומי כחלק ממטרותיו ויעדיו של המוסד לפיתוח תחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית ולקידום המניעה של תאונות עבודה ותחלואה מקצועית. יחידת המחקר מהווה משאב לפיתוח והקניית ידע, מקור למידע תומך לקבלת החלטות וכלי עזר מקצועי לגופים מבצעים בתחומי הבטיחות והבריאות התעסוקתית. 

המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות מקיף נושאים שונים וביניהם פיתוח כלים יישומיים, אסטרטגיות ומתודולוגיות להערכת חשיפה וסיכונים במגזר התעסוקתי, אפיון גורמי סיכון כימיים, פיסיקליים וביולוגיים בטכנולוגיות תעשייתיות חדשות וותיקות, חקר קשרים בין מדדי חשיפה וסיכון, חקר היבטים שונים במדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

ד"ר אשר פרדו – מנהל היחידה
מר חיים בן ארי – חוקר
גב' ניצן רייס-חבלין - חוקרת

רנא דלאשה - עוזרת מחקר
ד"ר הדס פיק - עוזרת חוקר

מידע על הפעילות המחקרית ביחידת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות בשנים 2017, 2018


 בחינת שיטת הבקרה המדורגת לבחירת אמצעי בקרה לגורמי סיכון כימיים במקומות עבודה בישראל
 
חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, ד"ר מיכאל מימן.

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית והסתיים בשנת 2018.
 
מטרה וחשיבות: לבחון את התועלת ביישום שיטת ה"בקרה המדורגת" לתכנון הגנה הנדסית מתאימה  כנגד חשיפה לחומרים כימיים בתהליכים תעשייתיים. המחקר תורם לנקיטת דרכים לצמצום חשיפות חריגות של עובדים.

שיטה: סימולציה של המודל על תרחישי עבודה בתהליכים תעשייתיים והשוואת הבקרה הנדרשת על פי הסימולציה לבקרה ההנדסית בתרחיש בפועל. חיזוי השגת שיפור/אי שיפור בתרחיש חשיפה נתון על פי השוואה לנתוני ניטור סביבתי-תעסוקתי במקום.
 
ממצאים ומסקנות: המחקר הסתיים. פער משמעותי נמצא בין המלצות המודל/שיטה לבקרה הנדסית לבין הבקרה בפועל בתרחישי חשיפה נתונים. השיטה הראתה פוטנציאל להפחתת מקרים של חשיפה בלתי קבילה לגורמי סיכון כימיים אם תיושם במקומות עבודה.

המחקר - טקסט מלא


 השוואת שיטות ניטור לניטרוס אוקסיד כבסיס להחלטה על ישום תג ספיחה לדגימה

חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, סלבה אומנסקי.

מטרה וחשיבות: השוואה בין שיטת ניטור לניטרוס אוקסיד המשתמשת בתגי ספיחה לבין שיטות ניטור של הגז הנמצאות בשימוש בארץ, על מנת לבדוק את אפשרות השימוש בתגים לצורך הערכת חשיפה תעסוקתית בחדרי ניתוח ובמרפאות שיניים. 

שיטה: השיטות הושוו בסימולציה מעבדתית במערכת ניסויית ובתנאי שטח בבתי חולים ומרפאות שיניים. הבדיקה האנליטית בתגי ספיחה נערכה בשיטת הכרומטוגרפיה הגזית ובשיטות האחרות באמצעות מכשיר שדה נייד.

ממצאים ומסקנות: המחקר הסתיים. סטיות יחסיות גדולות התקבלו בין מדידת חשיפה בתגי ספיחה לבין מדידה באמצעות שקיות אטומות המקובלת בארץ. שונות תוך-שיטתית ובין-שיטתית גבוהה בתגי הספיחה אינה מאפשרת להמליץ על שימוש בהם בשלב זה.


המחקר - טקסט מלא


 הערכת חשיפה תעסוקתית פוטנציאלית לרטט מכני בתעשיית העץ והמתכת ובענף החקלאות
 
חוקרים מובילים: מר חיים בן ארי וד"ר אשר פרדו

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: להעריך שכיחות וחשיפה פוטנציאלית לרטט גפה עליונה ולרטט כל-גופי בתעשיית העץ, המתכת ובענף החקלאות על מנת לגבש כלים להתמודדות עם גורם סיכון זה. חשיבות המחקר היא בייזום הטיפול בנושא "רדום" בתחום בריאות העובד בישראל ובאספקת מידע וכלים שיתרמו לקידום תחיקה יעודית מתאימה לכל ענפי התעסוקה בהם נוכח גורם הסיכון.
 
שיטה: מחקר שטח שבו איסוף הנתונים הוא באמצעות סקר תצפיתי ושאלונים במקומות עבודה. המידע כולל נתונים על גורמי הסיכון ועל מאפייני החשיפה. עיבוד הנתונים יתבצע באמצעות תכנת SPSS. 
 
סטטוס: נבנו שאלונים לאיסוף המידע. מתבצע איסוף נתונים באתרי עבודה. נבנה בסיס נתונים כהכנה לעיבוד תוצאות וניתוח סטטיסטי.
 
תובנות ראשוניות: מודעות נמוכה של העובדים והמנהלים לסיכונים בחשיפה לרטט ולצורך במניעת החשיפה. 
 
בתהליכים מכניים בנגריות, בעיבוד מתכת ובענף הגננות מסתמנת שכיחות חשיפה לרטט מעל המותר. 


 חשיפה עורית תעסוקתית בקרב מעצבי שיער ועובדי מכוני יופי
 
חוקרים מובילים: ניצן רייס-חבלין, רנא דלאשה וד"ר אשר פרדו 

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: לבחון קשר בין מאפיינים תעסוקתיים וגיהותיים של עיצוב שיער לבין פוטנציאל לחשיפה עורית בעיסוק זה. המחקר ומסקנותיו יתרמו לגיבוש המלצות לצמצום החשיפה והתפתחות דלקות עור ממגע ולקידום הבריאות התעסוקתית של עובדים בעיצוב שיער ובמכוני יופי. חשיבותו היא בקידום התערבות תורמת לענף עיסוק שאינו זוכה בד"כ לטיפול של גורמים רגולטוריים ומקצועיים בבטיחות וגיהות. 

שיטה: מחקר שטח בו מתבצעת הערכה איכותנית לפוטנציאל החשיפה העורית של מעצבי שיער  ומעצבי ציפורניים, עקב שימוש בתכשירים מסחריים המיועדים לעיצוב שיער, צביעה ו/או החלקת שיער ושימוש במים. הערכת החשיפה מתבצעת באמצעות סקר תצפית ושאלונים אישיים. 
 
סטטוס: עד כה נערכה תצפית על 24 מעצבי שיער (מספרות) ומעצב ציפורניים אחד. נבנתה מתכונת לבסיס נתונים כהכנה לעיבוד תוצאות וניתוח סטטיסטי.
 
תובנות ראשוניות: 
 
  • תצפיות במספרות הראו שמרבית מעצבי השיער שהשתתפו עד כה במחקר לא השתמשו בכפפות במטלות עבודה מסויימות, ולכן היו חשופים למגע ישיר עם חומרים העלולים לגרום לדלקות עור. 
  • המגע עם מים כגורם לגירוי עור עשוי להיות ממושך. 
  • הניגוד שבין יעודן של כפפות במניעת חשיפה לבין הידע ששימוש ממושך בכפפות עלול לגרום לגירוי העור מציב אתגר הסברתי לגבי חשיבות השימוש בהן. 


 איתור גורמי סיכון ביולוגיים וכימיים בתעשיית הקומפוסט ובחינת מדדי חשיפה ישימים
 
חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, חיים בן ארי וניצן רייס-חבלין.

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: לבחון חשיפה תעסוקתית לגורמי סיכון ביולוגיים ע"י הכרתם והערכתם  בתעשיית הקומפוסט הנחשבת כתעשייה צעירה ללא תשתית מספיקה של מידע על פוטנציאל החשיפה והסיכון לעובדים. חשיבותו של המחקר היא בבחינת היישום של מדדי חשיפה ושיטות בדיקה שיוכלו לשמש כלים להערכת חשיפה לגורמים ביולוגיים במקומות עבודה. בכך הוא יתרום להערכת חשיפה וקידום מניעתה כאשר מדובר בגורמים ביולוגיים השכיחים במיגוון תעשיות כדוגמת ענף הבריאות, ענף המזון, ענף הביוטכנולוגיה וענף החקלאות. 
 
שיטה: מחקר שטח בו תבוצע הערכת חשיפה של עובדים לגורמי סיכון ביולוגים בתהליכי הייצור השונים באמצעות סקר תצפית ושאלונים ובאמצעות ניטור סביבתי-תעסוקתי של גורמים יציגים. 
 
סטטוס: הכרת תהליכי ייצור ועבודה באתר יצור קומפוסט. סקירת ספרות ובניית שאלון לאיסוף נתונים.
 
תובנות ראשוניות: 
 
  • רמת החשיפה לגורמי סיכון ביולוגיים וכימיים עלולה להיות שונה משמעותית בתנאי מזג אוויר שונים בעונת החורף ובעונת הקיץ. 
  • סיכונים סביבתיים פוטנציאליים בייצור קומפוסט מבעלי חיים עלולים להיות שונים בחלקם מאלו שנוצרים מבוצה של שפכים שנוצרו ע"י האדם. 


 התאמת מגיני אוזניים לייעודם בענפי תעשייה בעלי שכיחות גבוהה של נפגעי רעש
 
חוקרים מובילים: ד"ר אשר פרדו, ד"ר אמנון דבדבני ורנא דלאשה

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבריאות התעסוקתית.
 
מטרה וחשיבות: מטרת המחקר היא לבדוק את התאמתם של אטמים ואוזניות להגנת עובדים במקומות עבודה עתירי רעש. המחקר יתרום להכוונת מעסיקים לבחירה נכונה של מגיני אוזניים כדי לצמצם פגיעות רעש בשמיעה. חשיבות המחקר היא בתרומתו לקידום שימור השמע של עובדים.
 
רציונל: עקב תנאי שטח ואפשרות להתאמה לא מיטבית של מגן האוזניים לאוזן יתכן פער בין הנחתת מפלסי הרעש הנקובה ע"י היצרן לבין ההנחתה בפועל הגורמת  להגנה פחותה.
 
שיטה: מדגם המחקר ייבחר מתוך ענפי תעשייה שבהם ארעו מירב הפגיעות בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש ויש בהם נתוני מדידות של חשיפה לרעש מזיק. במקומות אלה תוערך רמת ההגנה של מגיני אוזניים על פי נתוני יצרן ועל פי מדידה סימולטיבית במכשיר ייעודי. ייגזרו הפערים בהשוואה בין שתי שיטות ההערכה.
 
סטטוס: נסקר מאגר של נפגעי שמיעה וסווגו העיסוקים העיקריים הגורמים לפגיעות שמיעה מרעש.


 פגיעות ידיים בעבודה: מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון בישראל

חוקרים מובילים: ד"ר שי לוריא, פרופ. רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר אורנית רז וד"ר אשר פרדו

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבטיחות.

 
מטרה וחשיבות: למפות מנגנוני פגיעה וגורמים תעסוקתיים המהווים גורמי סיכון לפגיעת ידיים. המחקר חשוב להכרת שורש הבעיה הגורמת פגיעות ידיים והוא יתרום לגיבוש דרכים לצמצום הפגיעות ידיים והגנה על עובדים בכל תחומי התעסוקה.

רציונל: פגיעות בידיים בעבודה הן שכיחות וגורמות לפגיעה מתמשכת בתפקוד, כאב ופעמים רבות לנכות קבועה. זיהוי מנגנוני פגיעה וגורמי סיכון אופייניים בישראל יאפשר תכנון התערבות יעילה וממוקדמת למניעת הפגיעה.

שיטה: איסוף נתונים במתכונת מודל של מחקר אפידמיולוגי במספר בתי חולים גדולים וקטנים ובמוקדי שרות דחוף של "טרם" ברחבי ישראל; ניתוח נתוני תעסוקה של הנפגעים.

סטטוס: נכתבה הצעת מחקר ומגובשות שיטות העבודה במחקר. פרטי העבודה נמצאים עתה בדיון והליכי אישור סופי של ועדת האתיקה.
 


 איתור והערכת משקלם היחס של גורמי אנוש וגורמים ארגוניים כמנבאים לתאונות עבודה בענף הבנייה בישראל

חוקרים מובילים: ד"ר אורנית רז, פרופ. מיכל בירון בן-גרא וד"ר אשר פרדו

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבטיחות.

 
מטרה וחשיבות: לאתר גורמי אנוש וגורמים ארגוניים משמעותיים הגורמים להתרחשותן של תאונת עבודה וכמעט תאונה,  ולאבחן את מעורבותם היחסית של גורמים אלו באירוע תאונה. המחקר יתרום לגיבוש פלטפורמה לפיתוח תכניות התערבות מוכוונות קבוצות עיסוק בענף ולהגברת המניעה של תאונות עבודה בענף הבנייה.
 
רציונל: בענף הבנייה מתרחשות תאונות עבודה רבות ובהן תאונות קטלניות. הגורם האנושי הוא הגורם הסיבתי העיקרי לתאונות וגם לגורם הארגוני משקל ניכר. נדרש שינוי מהותי בתפיסת המעסיקים לגבי הגורמים המרכזיים ומשקלם היחסי בתאונות עבודה. זיהוי הגורמים וגיבוש פלטפורמה לתכניות התערבות יסייע לצמצום התאונות בענף הבנייה.

שיטה: המחקר מתבסס על מודל קיים. איסוף הנתונים יתבצע באמצעות שאלונים.

סטטוס: נערכה סקירת ספרות. פותחו שאלונים הנמצאים בשלב תיקוף.  


 קשר בין התמכרות התנהגותית לבין התרחשות תאונת עבודה בבנייה

חוקרים מובילים: ד"ר אורניז רז, ד"ר אשר פרדו וד"ר הדס פיק

המחקר הוא מחקר ישומי בתחום הבטיחות.

 
מטרה וחשיבות: לבחון את הקשר בין התמכרות התנהגותית לבין התרחשות תאונת עבודה בבנייה. המחקר חשוב לזיהוי תהליכים אישיים שמגבירים את ההסתברות לתאונות עבודה. מסקנותיו יתרמו לגיבוש דרכים להתמודדות עם תהליכים אלה ולצמצום תאונות בבנייה ובענפי תעסוקה אחרים.
 
רציונל: עובדים בענף הבנייה נמצאים בסיכון רב לפציעות ותאונות קטלניות. אחד המנבאים לתאונות בעבודה הוא התמכרויות לחומרים ולהתנהגויות שונות. קשר זה, בין התמכרות לתאונות עבודה בענף הבנייה טרם נבדק בישראל. תובנות המחקר ומסקנותיו יסייעו לצמצם את הסיכון לפגיעה ותאונות באוכלוסיית העובדים  בענף הבנייה.

שיטה: המחקר מתבסס על מודל קיים. איסוף הנתונים יתבצע באמצעות שאלונים.

סטטוס: נכתבה טיוטת הצעה לתכנית המחקר והוחל בפיתוח שאלונים לאיסוף נתונים.



מאמרי סקירה בנושאי מחקר מתבצע


  חשיפה לרטט יד-זרוע ותקן החשיפה בישראלחיים בן ארי

  מקורות פיזור וחשיפה לביוארוסולים במתקני קומפוסט: מגבלות המחקרים, ויצירת מודלים לחשיפה ודרכים לשיפור, ניצן רייס-חבלין

  סקירת מאמרים חדשים על בטיחות וגיהות בבנייה, ד"ר הדס פיק

  הגורם האנושי בתאונות עבודה בענף הבנייה - מבט על העובד, ד"ר רנא עבאס

  היארעות (התפרצות חדשה) של סרטן ריאות בעבודת בנייה, רנא דלאשה

  חשיפה תעסוקתית של מעצבי שיער ומודעות לסיכונים בריאותיים, כתלות בנתונים דמוגרפים והשכלה מקצועית, ניצן רייס חבלין
 
 

מאמרים ופרסומים

♦  מה לסיגריות אלקטרוניות ולגיהות תעסוקתית?, ד"ר אשר פרדו
♦  הוראות חדשות להגנה מנדפי ריתוך, רנא דלאשה
♦  חשיפה תעסוקתית לחומרים מסרטנים, ד"ר אשר פרדו
♦  שלוש סוגיות שנתפסות לעתים באופן לא נכון בקהילה המקצועית, ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה לחומרי ניקוי, חיטוי ועיקור במוסדות בריאות, ד"ר אשר פרדו
♦  האם יש מקום לשינוי תקן חשיפה לאבק קמח? ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפת עובדים לעופרת מחוץ לאזורי הייצור, ד"ר אשר פרדו
♦  עמדת עבודה משרדית והקשר ללחץ נפשי בעבודה, ד"ר אשר פרדו
♦  מחקר חדש - מהי אמינות הבינה מלאכותית בבחינת השפעות חומרים מסוכנים?, ד"ר אשר פרדו  
♦  
צמיחת פטריות עובש במבנים ודרכים למניעתה, ד"ר אשר פרדו
♦  סקירת מחקרים חדשים בבטיחות ובריאות תעסוקתית (ארה"ב), ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה לרטט הגפה העליונה: קידום המודעות להשפעות החשיפה ומניעתן, חיים בן ארי
♦  מדפסת תלת מימד ונשימת חומרים מזיקים, ד"ר אשר פרדו
​♦  מניעת דלקות עור בקרב עובדים בתחום עיצוב השיער, ניצן רייס חבלין
♦  הערכת עלויות של נזקי סרטן עור מחשיפה תעסוקתית לקרינת שמש, ד"ר אשר פרדו
♦  השפעת זקן על יעילות האטימה של מסכת חצי פנים, ד"ר אשר פרדו 
♦  יום הרעש הבינלאומי - שכיחות נזקי שמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦  הערכת החשיפה העורית והסיכון לדלקות עור בענף הטיפוח, ניצן רייס חבלין וד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים בייצור מחממי מים באנרגיית גז וחשמל, ד"ר אשר פרדו
♦  מעקב רפואי אחרי עובדים באמצעות בדיקת ציפורניים?, ד"ר אשר פרדו
♦  נוהג מיטבי (best practice) לביצוע בידוד מבנים בפוליאורתן מוקצף, ד"ר אשר פרדו
  פיתוח ציוד מגן אישי בסביבה דיגיטלית וחכמה, ד"ר אשר פרדו 
♦  השפעת חשיפה לחומרים כימיים על השמיעה, ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפות תעסוקתיות והסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, ד"ר אשר פרדו   
♦  סיכוני בריאות תעסוקתיים בגופי מים לבילוי ופנאי ודרכים לצמצומם, ד"ר אשר פרדו
♦  אפשרות חשיפה של כבאי אש לתוצרי פליטה של שריפת דלק דיזל בתחנות כיבוי אש, ד"ר אשר פרדו
♦  פתרונות מוצעים לענף הבנייה לצמצום סיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית, ד"ר אשר פרדו
♦  חשיפה לאבק עץ ופעולות התערבות לצמצומה בנגריות קטנות, ד"ר אשר פרדו
♦  מבצע לקידום המניעה של נפילה מגובה בענף הבנייהד"ר אשר פרדו
♦  מדריך מעשי ליישום תפיסת "בריאות כוללת לעובד" במקומות עבודה, ד"ר אשר פרדו 
♦  זהירות! חיתוך בפלסמה, ד"ר אשר פרדו
 

 

שלח להדפסה