מאת:תרגם, ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:19/08/2018
המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית (NIOSH) בארה"ב דווח לאחרונה על מחקרים שבוצעו על ידו, או בתמיכתו בנושאים שונים. להלן סקירה קצרה על מחקרים אלו.
1. "למידת מכונה" (machine learning) מוכוונת מטרה למניעת נזקי שלד-שריר והחלקות, מעידות ונפילות.
פגיעות בגב תחתון, תסמונת תעלת קרפל ונזקי רקמות שלד-שריר אחרות הם הסיבות השכיחות ביותר להיעדרות מעבודה בארה"ב. הפגיעות נגרמות מגורמי סיכון ארגונומיים ומהחלקות, מעידות ונפילות בעבודה. בראייה חיובית, סיכונים אלה ניתנים למניעה ע"י התערבות אפקטיבית במקום העבודה, לדוגמה, הפעלת גישה ארגונומית דרך תכנון ועיצוב מקום עבודה וקביעת מדיניות.
השלב הראשון בתכנון התערבות ארגונומית הוא לזהות מקומות עבודה שזקוקים להתערבות כזו. במחקר מתארים חוקרי המכון כיצד השתמשו בתוכנת מחשב - ובעיקר "למידת מכונה" - לזהות תעשיות בסיכון גבוה לגורמי הסיכון לעיל. למידת מכונה היא תחום מיחשובי המתבסס על בינה מלאכותית ומשתמש בטכניקות סטטיסטיות שמקנות למחשבים יכולת "ללמוד" שיפור ביצועים במטלה נתונה תוך כדי הפעלת תהליך מתקדם על נתונים מצטברים. למידת מכונה יושמה לזיהוי נזקים קשורים לעבודה לפי סיבתיות. הנתונים ששימשו לתהליך הלמידה היו נתוני פיצויים לעובדים שנפגעו. נבחנו למעלה מ- 1.2 מיליון תביעות שהוגשו בין השנים 2001 - 2011 והשתייכו ל- 200 תעשיות. המחקר יישם טכניקות מתימטיות-סטטיסטיות לקידוד מהיר ומדוייק של תביעות פיצויים באחד משלושה סיווגים של סיבתיות:
- ארגונומיה;
- החלקות, מעידות, נפילות;
- סיבות אחרות.
למידת המכונה איפשרה לזהות תעשיות ואוכלוסיות עובדים הנמצאות בסיכון גבוה ולאתר את המקומות בהם יש למקד התערבות בארגונומיה או בבטיחות. במחקר נמצא שאחיות מוסמכות הן קבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לנזקים ארגונומיים חמורים (למעלה מ- 7 ימי העדרות) במקומות עבודתן, כפי שמוסק מנתוני תביעות הפיצויים. לעומת זאת, העובדים בענף הובלת סחורות במשאיות הם קבוצת הסיכון הגבוהה ביותר בהקשר לנזקים חמורים מהחלקות, מעידות ונפילות. המחקר מסייע למומחים בבטיחות ובריאות תעסוקתית למקד את מאמצי המניעה בתעסוקות עתירות סיכון.
2. השוואת הסיכון לנזקי גב בין הרמה של מטענים באופן ידני להרמה בעזרת מערכות עזר.
סבלים המטפלים בהעמסת מזוודות וציוד נוסעים על עגלות מטען או מסופי מטען נמצאים בסיכון לפגיעות גב. למרות מגבלות משקל של מטען בטיסות והרמה נכונה מהווה טיפול במטען בשדות תעופה את הגורם השלישי במעלה לשיעור נזקים של שלד-שריר ומתוכם יש לנזקי גב חלק מרבי. מערכות עזר מכניות להרמת מטענים נמצאות בשימוש, אך קיים מידע מועט על יעילותן בצמצום הסיכון לנזקי גב בקרב עובדים המטפלים במטען של נוסעים ומטען סחורות.
במחקר נוסתה במעבדה מערכת ואקום להרמת מטענים בתרחישים סימולטיביים של טיפול במטען במסופים בשדות תעופה. השתתפו שמונה גברים ושתי נשים שגילם הממוצע היה 26. הם הרימו מטען שמשקלו 14.5 ק"ג ממסוע אל עגלת מטען. משקל זה מהווה ממוצע של מטען נוסעים (כנראה בטיסות פנים בארה"ב). מערכת הבדיקה המעבדתית בדקה פעילות חשמלית של שרירים בעת הרמת המטען והחוקרים העריכו את המאמץ וכוחות הדחיסה והלחץ שפעלו על עמוד השדרה. פעילות השרירים והמאמץ נבדקו בהנפה ידנית ובהנפה בעזרת מערכת הואקום בעלת קבולת הרמה של 50 ק"ג.
נמצא שמערכת העזר צמצמה את העומס על עמוד השדרה בעת ההנפה/הרמה ובעיקר את כוחות הלחץ על השלד. הדחיסה על הגב התחתון כלפי מטה פחתה ב- 39% וכוחות הגזירה פחתו ב- 25%. כוחות הלחץ הגבוהים ביותר נמדדו כאשר המשתתפים במחקר הרימו את המטען למדפים העליונים בעגלת הנשיאה. המחקר הדגים את יעילותה של מערכת עזר לטעינת מטענים בצמצום הסיכון לנזקי גב.
3. שיפור הבריאות של עובדי בניין חדשים
בעונת האביב ותחילת הקיץ יש התחלות של פרוייקטים בבנייה במדינות בעלות אקלים חורפי קר. פרוייקטים אלה מגייסים עובדי בניין חדשים. המשרד לסטטיסטיקת עבודה בארה"ב מדווח כי תעסוקת הבנייה מהווה את הסיכון הגבוה ביותר עבור עובדים חדשים. בנוסף לסיכונים הנובעים מעבודה בגובה עם ציוד כבד ובנוסף לחשיפה לאבק וחומרים כימיים אחרים, חשופים עובדים חדשים בבנייה גם לגורמי סיכון סמויים. גורמים אלה כוללים שעות עבודה ארוכות ובלתי סדירות, הארכת שבוע העבודה ונסיעות ארוכות לאתרי עבודה. גורמי הסיכון מעלים את הסיכון ללחץ בעבודה ולהתנהגויות לקויות ומסוכנות לבריאות לרבות תזונה דלה ולא נכונה והתמכרות לשתייה, סמים ותרופות.
במחקר חדש מוערכות בעובדים חדשים השפעות העבודה ותנאיה על הרגלים והתנהגות שעלולים להזיק לבריאותם. מקצועות הבנייה שנבחרו למחקר הם נגרות, ריצוף והתקנת דודי חימום. נבדקות דרכים אפקטיביות לשינוי התנהגותי בעובדים חדשים בבנייה כדי לצמצם את הסיכון לנזקים ומחלות מקצוע בעבודתם. כמו כן בודק המחקר את קיומן וזמינותן של תוכניות בריאות תעסוקתית במקצועות אלה ואת ההיתכנות של שיתוף פעולה בין מקום העבודה לבין איגודי עובדים, חברות ביטוח ואחרים לצורך שיפור הבריאות והרווחה של עובדי בניין חדשים. במחקר ננקטת גישה הוליסטית לצמצום הסיכונים לעיל. הגישה, שנקראת "בריאות כוללת לעובד", יוצרת תכניות התערבות להתמודדות עם גורמי סיכון בתוך העבודה ומחוצה לה. הרציונל הוא שלגורמי סיכון בעבודה עלולה להיות השפעה לא רק על שלמותו הפיסית והנפשית ורווחתו של העובד, אלא גם על אלה של משפחתו וקהילתו. בתוך תחום הרווחה בגישה הנ"ל נכללים נושאים של שעות עבודה, עומס ולחץ בעבודה, אינטראקציות שונות במקום העבודה, מקום עבודה בריא, תנאי שכר ועוד.
4. מחקר חלוץ לבדיקת התועלת של יישום מדיניות תומכת משפחה במקום העבודה
איזון בין חיי העבודה לבין חיי הפנאי הוא בעל חשיבות רבה לשמירה על בריאות העובד. איזון זה יכול למצוא את ביטויו בפעילויות מגוונות וביניהן עיסוק בספורט, תחביבים, טיולים, הכנת ארוחות ביתיות, צפייה במופעי מוסיקה, ולא פחות חשוב - איזון במספר שעות העבודה ומבדקים רפואיים תקופתיים. פרוייקט חדש ינסה להביא עסקים וארגוני מעסיקים לאימוץ ויישום מדיניות ואסטרטגיות ידידותיות למשפחה במקום העבודה כדי לחזק בקרב הורים עובדים את האיזון בין חיי העבודה לחיי המשפחה והפנאי. שתי נקודות חוד של פרוייקט זה הן איסוף ואנליזה של מידע על תכניות ומדיניות ידידותיות למשפחה ובו-זמנית אספקת המידע למעסיקים המעוניינים לשפר את מקום העבודה. עד כה נאסף מידע רלוואנטי מ- 50 ארגונים המעסיקים 72,000 עובדים. במחקר משתמשים בקבוצות מיקוד כדי לבדוק את מאמציהם של מעסיקים לתמוך באיזון המבוקש. תוצאות ראשוניות של מחקר החלוץ מצביעות על מוטיבציה בקרב מעסיקים לאמץ מדיניות תומכת משפחה. 96% מהנשאלים סיפקו תנאים וסידורים בעבודה לאמהות חדשות, 62% מהנשאלים כתבו נהלים לעבודה גמישה ו- 84% הציעו למשפחות תשלום עבור חופשת מחלה, או מסיבות בריאותיות אחרות. ארגונים ציינו שהרצון לשיפור מורל העובדים ולשמירתם במקום העבודה היווה את הסיבה המובילה להציע תנאי עבודה ידידותיים למשפחה. המידע שייאסף במחקר יסייע לחוקרים לזהות את הכלים המיטביים לאימוץ והפעלה של מדיניות תומכת משפחה שתביא לשיפור הבריאות התעסוקתית והרווחה של עובדים.
מקור:
https://www.cdc.gov/niosh/research-rounds/resroundsv3n12.html