כניסה הרשמה צור קשר

חשיפה לרטט הגפה העליונה: קידום המודעות להשפעות החשיפה ומניעתן

מאת:חיים בן ארי, חוקר, מח' מחקר, המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:05/08/2018


עובד במוסך בבריטניה נפגע עקב חשיפה ממושכת לרטט במהלך 17 שנים של שימוש בכלי עבודה ידניים רוטטים. העובד אובחן כבר בשלבים הראשונים של פגיעה בידיו, אולם למרות ההזהרות של הרופאים לא בוצעה פעילות מונעת להפחתת החשיפה. מצבו הבריאותי של העובד הלך והחמיר, במיוחד מאחר ועומס העבודה התגבר ואיתו החשיפה לרטט. בתוך שנתיים ממועד האבחנה הראשונה אובחן העובד כנפגע בתסמונות רטט הגפה העליונה, כולל פגיעה באצבעות ופרקי כפות ידיו. מקרה זה מלמד על חשיבות המודעות לרטט מכני בעבודה והשפעותיו האפשריות. הפגיעה בעובד היתה יכולה להמנע אילו היו מנהלי המוסך והעובד מודעים להשפעות המזיקות של החשיפה לרטט ולדרכים למניעתן (1).  
 
רטט הגפה העליונה (hand arm vibration) הינו רטט מכני המועבר לידיים ולזרועות במהלך הפעלה של כלי עבודה ידני רוטט (כמו פטיש אוויר), מכשיר ממונע רוטט המנווט בתנועתו על ידי הידיים (כמו מכסחת דשא) או עיבוד חלק במכונה רוטטת (כמו השחזת חלק במשחזת עמוד).
 
התמשכות חשיפה לרטט הגפה העליונה עלולה לגרום להשפעות בריאותיות שליליות, אשר מתרחשות בעיקר כאשר החשיפה לרטט הינה שגרתית ומהווה חלק משמעותי מהפעילות היומית של העובד. חשיפה ארוכת טווח יכולה לגרום להפרעות בזרם הדם ההיקפי ולפגיעה בשרירים, בעצמות, בפרקים ובעצבים של הידיים והזרועות - הפרעות המוכרות בשם הכולל "תסמונת רטט הגפה העליונה" (hand-arm vibration syndrome). בסינדרום זה ידועה התופעה של "אצבע לבנה מרטט" (vibration white finger), אשר נגרמת בעיקר עקב נזק לכלי הדם באצבעות ובידיים, וכתוצאה מכך הפחתה של אספקת הדם לאצבעות. עוויתות לסירוגן בכלי הדם העדינים באצבעות גורמות לצמצום באספקת הדם לאצבעות, וכתוצאה מכך האצבעות הופכות לבנות. במקרים קשים, עם התמשכות החשיפה, האצבעות יכולות להופיע בגוון כחול (2). תסמינים תחושתיים כוללים כאבים, עקצוץ וחוסר תחושה באצבעות (3). תסמונת רטט הגפה העליונה יכולה לגרום למוגבלות ולהפחתה בביצועים הפיסיים של העובדים הנחשפים. חוסר התחושה והעקצוצים באצבעות יכולים לגרום לפגיעה ביכולת ביצוע פעולות עבודה עדינות. אבדן הכוח בידיים יכול להוביל גם לפגיעה ביכולת ביצוע עבודה באופן זהיר ובטוח (4,5).
 
בישראל נעשתה לפני למעלה מ- 20 שנים הערכה של שכיחות החשיפה של עובדים לרטט במגזרי תעסוקה שונים, אך שכיחות זו אינה ידועה לתקופה הנוכחית. מדינות שונות העריכו את שכיחות החשיפה התעסוקתית לרטט אצלן. מינהל הבטיחות הבריטי (HSE) מעריך שכ- 5 מיליון עובדים בבריטניה נחשפים לרטט דרך הגפה העליונה, 2 מיליון מהם נמצאים בסיכון לפתח "תסמונת רטט הגפה העליונה". מוערך שעד 300,000 ימי עבודה הולכים לאיבוד בכל שנה בבריטניה עקב היעדרות כתוצאה  מנכות הגפה העליונה (6). בסקר שבוצע בקרב עובדים באיחוד האירופי בהתייחס לחשיפה לרטט נמצא שבממוצע עובד אחד מבין שלושה עובדים נחשף לרטט, ואחד מארבעה נחשף לכך לפחות ברבע מזמן עבודתו. בסקר אין הפרדה בין רטט כלל-גופי לרטט הגפה העליונה (7). צפוי שכ- 80% - 90% מהעובדים הנחשפים לוויברציה דרך הגפה העליונה יפתחו כמה צורות של פגיעות המיוחסות לרטט (8). החומרה של הפגיעה עולה באופן משמעותי ביחס ישר למספר שעות החשיפה. דווח שתסמינים התפתחו לאחר מספר מועט יחסית של שעות חשיפה, לדוגמה, 2000 שעות (9).
 
חוקרים שונים בדקו היארעות של פגיעות בריאותיות הקשורות לרטט בעובדים: נינטומבו  ועמיתיו (10) מצאו ש- 15% מכורי זהב בדרום אפריקה סבלו מתסמינים של תסמונת רטט הגפה העליונה. משרד העבודה הבריטי דווח על היארעות של 435 מקרים חדשים של אצבע לבנה מרטט לשנת 2016 (11). לשם השוואה, סקר שנעשה עשור קודם בבריטניה קבע היארעות של 545 מקרים מכלל 1880 (29%) המקרים של מחלות תעסוקה שאינן - ריאתיות שדווחו בתקופה זו (6).  לוסון ועמיתיו (12) בדקו תביעות פיצויים על תסמונת הגפה העליונה בקרב עובדים בבריטניה, שעבדו בעבר בכריית פחם, ומצאו של- 95% מהם היו תסמינים של אצבע לבנה מרטט.
 
פעולות מניעה וצמצום חשיפה לרטט מכני מחייבות מעורבות גבוהה של ההנהלה ושיתוף פעולה בין ההנהלה והעובדים. מתודולוגיה שפותחה למטרה זו ואף נשאה פרי פותחה באוסטרליה. הפיתוח נעשה בעקבות המודעות הנמוכה בקרב מעסיקים ועובדים לסיכונים עקב החשיפה לרטט והשפעותיה הבריאותיות החמורות. המתודולוגיה שמה לה למטרה לאסוף מידע עדכני על ממדי החשיפה לרטט ונזקיה ולקדם את המודעות בקרב אוכלוסיות עובדים לנושאים אלה והורכבה מארבעה שלבים (3) שמתוארים להלן:
 

שלב ראשון: איתור אוכלוסיות עובדים שנמצאות בסיכון לחשיפה לרטט ומטלות ידניות שיש בהן פוטנציאל לסיכון זה

שלב זה התמקד בארבעה תחומים:
 
  • נתוני אירועים ותביעות עבודה:  נבדקו רישומי פגיעות ותביעות עבודה ביחס לאירועים הקשורים למטלות ידניות  במטרה לאתר קבוצות העובדים הנמצאות בסיכון יתר לפגיעה מרטט.
  • הדרכת עובדים: בוצעו הדרכות עובדים במטרה להגביר את המודעות לגורמי סיכון במטלות ולאמצעי הבקרה למניעת הנזק מחשיפה לרטט. בוצעה פעילות בקרב קבוצות עובדים לאיתור 5 המטלות המסוכנות ביותר.
  • סקר השפעות בריאותיות של חשיפה לרטט: בסקר נשאלו העובדים ביחס לתסמינים של תסמונת תעלת שורש כף יד (Carpal tunnel syndrome), דלקת גידי המרפק  (Epicondylitis) ודלקת גידים של הכתפיים (Shoulder tendonitis).
  • הערכת החשיפה לרטט: בוצעו מדידות של החשיפה לרטט מכלי עבודה ידניים המופעלים על ידי העובדים.
 
שלב שני: התמקדות במקורות לרטט יד-זרוע והיארעות של תסמינים בריאותיים המיוחסים לתסמונת רטט הגפה העליונה

קבוצות עובדים שבשלב הראשון נמצאו בסיכון יתר לפגיעה מחשיפה לרטט נשאלו באמצעות  שאלוני דיווח עצמי ביחס להיסטוריה סוציאלית, רפואית והתסמינים של תסמונת רטט הגפה העליונה. המטרה של השאלונים לקבוע אלו קבוצות עבודה יש להם את ההיארעות הגבוהה ביותר של תסמינים. התוצאות סוכמו ודווחו להנהלה - עם חיזוי תביעות עתידיות והעלויות שידרשו לטיפול בתחלואה.

השאלונים הראו ש- 82% מהעובדים שנחקרו משתמשים בכלי עבודה רוטטים. 15% מהם משתמשים בכפפות משככות רטט. 66% מכלל העובדים המשתמשים בכלי עבודה ידניים רוטטים דווחו על תסמיני תסמונת רטט הגפה העליונה, כגון אצבע לבנה (4%), עקצוץ (48%), חוסר תחושה (26%), הן עקצוץ והן חוסר תחושה (25%) ובעיות בשרירים ופרקים של הצוואר וגפיים העליונות (6%).
 

שלב שלישי: שיתוף של לימוד וחידושים

בשלב זה הייתה מעורבות של כל מרכיבי הארגון שהיו מעורבים בשלבים הקודמים. ככל שקבוצת העובדים הייתה בסיכון גבוה יותר לחשיפה לרטט, כך הייתה לה מעורבות גדולה יותר. רבות מקבוצות עבודה אלו העריכו עתה את החשיבות בביצוע שינויים נדרשים והחלו בעצמן באיתור שיטות וכלי עבודה חליפיים בעלי רטט נמוך יותר במטרה להפחית את החשיפה והסיכון להיפגע ממנה. מקומות העבודה ערכו מפגשים בין ההנהלה והעובדים לבין ספקים ויצרנים של מכשור וטכנולוגיות מתקדמות להפחתת החשיפה לרטט. קבוצות עובדים הציגו שינויים ושיטות חדשות להפחתת החשיפה אשר יושמו ביוזמתן. מפגשים אלו איפשרו שיתוף מידע בין קבוצות עובדים, הנהלה וספקים\יצרנים של כלי עבודה רוטטים ושיפור הגנה בפני פגיעות מחשיפה לרטט.
 

שלב רביעי: התנהלות עתידית

ההיבט הראשון בשלב זה היה להבטיח פיקוח מתמיד על בריאות העובדים באמצעות בדיקות רפואיות תקופתיות. היבט נוסף היה פיתוח נהלים אשר מגדירים נוהגי עבודה בטוחים, כולל תכנון לוח זמנים של ביצוע מטלות, תחזוקה מונעת רטט בכלי עבודה ומדיניות להחלפת ציוד ישן ורכישת ציוד חדש מופחת רטט. 
 
לעיתים קרובות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות והבטיחות בתעסוקה יכולים לאסוף ולנתח נתוני חשיפה ובריאות, לבצע תצפיות על עובדים ותהליכי עבודה ולזהות נושאים המחייבים טיפול במקום העבודה, במטרה למנוע פגיעה בבריאות העובדים. אולם, הם מתקשים להשיג תמיכה ומחויבות הן מהעובדים והן מההנהלה ביחס לפעילויות ושינויים הנדרשים כדי לטפל באותן סוגיות שזוהו ומחייבות טיפול. המתודולוגיה לעיל מציגה גישה מקיפה שבה כל הרמות בארגון שותפים בכל השלבים החל מאיתור תהליכי העבודה והאוכלוסיות בסיכון ועד למסקנות והפעילויות הנדרשות להגנה על בריאות העובדים, עובדה המבטיחה יישום תכנית לשיפור הבטיחות והגהות במקום העבדה בכלל, ומניעת פגיעה בריאותית בעובדים עקב החשיפה לרטט.  

מקורות:
  1. Health and Safety Executive. Cases of hand arm vibration syndrome (HAVS) in two motor companies. Retrieved from the Web June 5, 2018.
  2.  http://www.hse.gov.uk/vibration/hav/casestudies/enforceex.htm
  3. Burgess, M., Foster G.: Overview of the occupational exposure limits for hand-arm  and whole-body vibration. In: Proceedings of Acoustics, Fremantle, Australia (2012)
  4. Devine, R. : Hand-arm vibration exposure in warm climate: promoting awareness of health effects and controls to employees, management and contractors. Acoust. Aust. 44, 107-112 (2016)
  5. Sauni, R., Toivio, P., Paakkonen, R., Malmstrom, J., Uitti: Work disability after diagnosis of hand-arm vibration syndrome. Int. Arch. Occup. Environ. Health 88, 1061-1068 (2015).
  6. Edlund, M., Gerhardsson, L., Hagberg, M. : Physical capacity and psychological mood in association with self-report work ability in vibration-exposed patients with hand symptoms. J. Occup. Med. Toxicol. 7, 1-7 (2012).
  7. Health and Safety Executive (HSE). : Hand-arm vibration, the control of vibration at work regulations, The Stationery Office Limited, No 1093, UK (2005).
  8. European Agency for Safety and Health at work. Workplace exposure to vibration in Europe: an expert review (2008).
  9. Pelmear, P.L.,: Epidemiology of hand-arm vibration syndrome. In: Pelmear, P.L., WassermaN, D.E. (eds.) Hand-Arm Vibration- A Comprehensive Guide for Occupational Health Professionals. Pp. 103-126. OEM Press, Benevery Farms (1998).
  10. Miyashita, K., Shiomi, S., Itoh, N., Kasamatsu, T., Iwata, H.: Epidemiological study of vibration syndrome in response to total hand-tool operating time. Br. J. Ind. Med. 40 (1). 92-98 (1983).
  11. Nyantumbu B., Barber C.M., Ross M., Curran A.D., Fishwick D., B., Kgalamono S., Phillips, J.I.: Hand-Arm vibration syndrome in South African gold miners. Occ. Med. 57(1): 25-29 (2007).
  12. Health and Safety Executive. Hand arm vibration statistics. Retrieved from the Web June 5, 2018. http://www.hse.gov.uk/vibration/hav/statistics.htm#fig1
  13. Lawson, I.J., McGeoch, K. L. : A medical assessment process for large volume of medico-legal compensation claims for hand-arm vibration syndrome. Occ. Med. 53:302-308 (2003) 
 
 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה