כניסה הרשמה צור קשר

אפשרות חשיפה של כבאי אש לתוצרי פליטה של שריפת דלק דיזל בתחנות כיבוי אש

מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:30/07/2017


במדור זה אנחנו מפרסמים לעתים מידע שכיח פחות כדוגמת התרחיש המובא כאן.

תחנות מודרניות של כיבוי אש כוללות חדרי מגורים, מטבחון, מקלחות, פינות ישיבה או חדר מנוחה וכו' בצמוד לרחבת ההזנקה של התחנה שבה חונות הכבאיות בכוננות לזינוק למשימת כיבוי. כבאי אש במשמרת כוננות, השוהים בחדרי מגורים בתחנה ובאזורים סמוכים לעמדות ההזנקה של כבאיות, כחלק מנהלים לתגובת חירום מהירה, עלולים להחשף לדלק ותוצרי שריפה שלו באזורים אלה. שני מצבים שכיחים להתפתחות חשיפה הם:

(1) פליטת תוצרי שריפת דלק דיזל בעת התנעת הכבאית ברחבת ההזנקה בתוך המבנה לפני יציאתה למשימה. התנעת כבאית לפני יציאה למשימה עלולה לגרום לחשיפת כבאים הנמצאים בקירבתה לתוצרי שריפה של הדיזל לפרק זמן קצר וביניהם חלקיקי פיח, גז פחמן חד חמצני, פחמימנים שונים ופחמימנים פוליציקליים ארומטים החשודים כמסרטנים.

(2) דליפת דלק מכבאיות בעת שהן חונות בכוננות בנקודות ההזנקה בתוך מבנה התחנה; אדי דיזל מכילים מקטעים שונים של תוצרי זיקוק נפט, בעיקר פחמימנים אלקנים רוויים ופחמימנים ארומטים הכוללים נגזרות של נפתלן ואלקיל בנזן אם כמותם של אלה לא הופחתה במכוון בתהליך הזיקוק.

משמעותן של חשיפות קצרות לתוצרי שריפת דלק שונה מזו של חשיפה מתמשכת, אולם לאירועים חוזרים ונשנים של חשיפה קצרה ללא בקרתה באמצעות איוורור הולם משמעות בריאותית גם כן (לדוגמה, גירוי דרכי הנשימה). ראוי לציין כי ידוע שכבאים עלולים להחשף לחומרים מזיקים בעת כיבוי שריפה ולכן חשוב להתייחס גם למקור החשיפה הנוסף בתחנה עצמה. מקור החשיפה השני בתחנה, דהיינו דליפת דלק מכבאיות, הוא מקור שבד"כ אינו בא לידי ביטוי אם הכבאיות מתוחזקות באופן נאות, אולם אם קיימת אפשרות כזו לאורך זמן היא עלולה להוביל לחשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים של אדי הדיזל. בארץ פועלות כבאיות לפי תקן EUORO 6 המסדיר את רמות הפליטה של תוצרי השריפה במנוע וכמו כן מותקן התקן היוצר חימום מהיר של המנוע כדי שהכבאית תוכל לצאת מהתחנה במהירות. התקן ואמצעים אלה מפחיתים את פוטנציאל החשיפה של הכבאים. כמו כן, קטן פוטנציאל החשיפה בתחנות בהן חונות הכבאיות בסככות שאינן חלק ממבנה התחנה המשמש למגורים.

המאמר הנוכחי מתאר בחינה של פוטנציאל החשיפה בחדרי מגורים של צוות תחנה לכיבוי אש בשתי תחנות כיבוי בארה"ב. הבדיקה בוצעה ע"י המכון הלאומי האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית (NIOSH). בתחנות אלה עובדים הכבאים במחזור הכולל משמרת רצופה של 24 שעות ולאחריה 48 שעות מנוחה. מספר הכבאיות בתחנה אחת נע בין 5-7 ובתחנה השניה נכחו 2 כבאיות. שנת הייצור של הכבאיות שונה וחלקן ישנות. התחנות מצויידות במאווררים היוצרים איוורור מוהל בחלל התחנה.

בסקר וניטור שנערכו בתחנות נבדקו ריכוזיהם של חלקיקי פיח המייצגים את מקטע החלקיקים בתוצרי שריפת דיזל, כאשר אחוז הפחמן בהם מגיע ל- 80%. גודלם של למעלה מ- 95% של החלקיקים מפליטת מנועי דיזל קטן מ- 1 מיקרומטר וגודל זה מאפשר חדירה לעומק הריאות. ממצאים ממחקרי חיות הראו שרוב האפקטים הבריאותיים מנשימת תוצרי שריפה של דיזל נגרמים מהחלקיקים. הריכוזים הסביבתיים של החלקיקים נמדדו בתוך התחנה ובסביבה החיצונית לצורך השוואה לרקע הסביבתי של זיהום אוויר. בנוסף נבדקו ריכוזי הגז פחמן חד חמצני. טמפרטורה, לחות ורמות פחמן דו חמצני (שמקורו העיקרי במקרה זה הוא בנשימת בני אדם) נבדקו כדי לעמוד על רמת האיוורור בחדרי המגורים. בזמן הסקר והניטור היו 3 הזנקות של כבאיות בכל תחנה.

ברחבת ההזנקה ובאזור המגורים  נמדדו רמות חלקיקים באוויר. רמות אלה היו נמוכות מתקני חשיפה מרבית לחלקיקי פחמן הנהוגים במספר מדינות (לא בכל מדינה יש תקני חשיפה לחלקיקים אלו). רמות החלקיקים באזור המגורים היו נמוכות מחצי הרמה שנמדדה ברחבת ההזנקה, אך עדיין גבוהות מהרמות שנמדדו בסביבה החיצונית, מה שמעיד על נדידת חלקיקים מרחבת ההזנקה אל אזור המגורים. רמת החלקיקים עלתה ברחבה ובאזור המגורים בסמוך להזנקה של כבאית שהותנעה ברחבה וירדה לאחר מכן. ממצא זה מראה שהרמה עולה בכל פעם שמותנעת כבאית ברחבת ההזנקה. גובה הרמה תלוי בתדירות ההזנקות ואלו תלויים גם במספר הכבאיות בתחנה. לא נמצאו פחמימנים פוליציקליים ארומטים באוויר וריכוז הפחמן החד חמצני היה מתחת לסף הגילוי של מכשיר המדידה. תנאי המיקרו-אקלים (טמפרטורה, לחות, רמות פחמן דו-חמצני) בחדרי המגורים היו תקינים, אולם תקינות רמות הפחמן הד-חמצני נבעה מהעובדה שבתחנות היו עובדים בודדים. הממצאים הראו שאם מספר העובדים יעלה יביא מצב זה לעלייה בריכוזי הפחמן הדו-חמצני מעל רמות מרביות מנחות מומלצות. הפחמן הדו-חמצני הוא מדד לרמת האיוורור בחדרי המגורים. רמה זו היתה נמוכה מהדרוש בעיקר מפני שמערכת האיוורור/מיזוג הופעלה לקירור או חימום בהתאם לטמפרטורת סף (מצב "אוטומטי") ולא באופן רצוף.

אם בדיקת תקינות של כבאיות או בדיקות תחזוקה אחרות מתבצעות ברחבת ההזנקה מעלות פעולות אלה את ריכוז החלקיקים באוויר. כמו כן, כתלות במזג האוויר מתבצעת התנעת הכבאיות בתוך התחנה או מחוצה לה ומצבים אלה משפיעים על רמות החלקיקים והגזים בתחנה.

נקודה נוספת בתכנון תחנה עם רחבת הזנקה סמוכה לאזורי מגורים היא הנושא של לחצי אוויר באזורים אלה וסינון אוויר הנכנס לאזורי המגורים. בתחנות שנבדקו היה לחץ האוויר באזור המגורים שלילי כלפי הלחץ ברחבת ההזנקה, כלומר נמוך יותר. מצב זה מאפשר נדידת אוויר מזוהם מאזור לחץ גבוה לאזור לחץ נמוך ובמקרה זה מהרחבה אל חדרי המגורים. התכנון הנכון צריך להעדיף אזור לחץ גבוה בחדרי המגורים ולחץ נמוך יותר ברחבת ההזנקה. באופן זה תמנע נדידה של חלקיקים וגזים מרחבה זו אל אזור המגורים. אפשרות אחרת היא התקנת מסננים במערכת האיוורור בין רחבת ההזנקה לבין אזור המגורים כך שכל אוויר העלול לחדור לאזור המגורים יסונן קודם לכן. החולשה בסידור זה היא תלות בתחזוקת המסננים, העדר יכולת המסנן לסנן גזים (בד"כ, אלא אם כן מותקנת במסנן שכבה לספיחת גזים), וליקוי באטימה מוחלטת בין המסנן ומסגרתו לבין פתח הקיר שבו נתונה מסגרת המסנן. גישה בלתי נוחה למסנן עלולה לפגום בתחזוקה תקופתית נאותה. כנגד יניקת האוויר המזוהם לחלל החיצוני מותקן גם פתח כניסת אוויר חיצוני כאוויר משלים. אם פתח זה מושפע מאזור הפליטה של תוצרי שריפת מנוע אז יחדרו חלקיקים וגזים לאזורים המאווררים ובתוכם גם אזורי המגורים.

לסיכום, חשיפה פוטנציאלית של כבאים לתוצרי פליטה של דלק דיזל ניתנת לבקרה טובה ולמניעה ע"י תכנון נכון של מערכות האיוורור בתחנה. באופן מתקדם ניתן להתקין מערכת יניקה מקומית שפתחי היניקה שלה מוצבים בצמוד לצינור המפלט של הכבאית. מערכת זו צריכה להיות מצויידת במסננים שימנעו פליטת חלקיקים לסביבה החיצונית. אולם סביר להניח שכתלות במבנה התחנה ועמדות הכבאיות, לא בכל מקום יהיה ניתן להתקין מערכות יניקה מקומית. לכן, גם תכנון מערכת אוויר מוהל צריכה להיות נכונה בתחנות בהן סמוכים אזורי השהייה והמגורים של הכבאים לרחבת ההזנקה של הכבאיות. כדאי לתת תשומת לב גם להמלצות הבאות:
 
  • יצירת אזורי לחץ גבוה יותר במתחם המגורים בהשוואה ללחץ באזורי ההזנקה בכל מצבי האיוורור.
  • התקנת מסננים, המסוגלים לסנן ביעילות חלקיקים שגודלם קטן מ- 1 מיקרומטר, במעברי אוויר בין רחבת ההזנקה לאזור המגורים ובפתחי אוויר חיצוני משלים אם יש חשש או אפשרות לחדירת אוויר מזוהם מהרחבה אל חדרי המגורים.
  • תחזוקה נכונה של המסננים והקפדה על אטימת המסגרת שלהם בקיר בו הם מותקנים.
  • שמירה על דלתות סגורות בין רחבת ההזנקה לבין אזור המגורים.
  • הקפדה על פתיחת דלתות של רחבת ההזנקה כלפי חוץ בזמן של בדיקות מנוע ע"י התנעה כדי להגביר את מיהות הפליטה. 

מקור: 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה