מאת:ד"ר יוהנה גייגר, מדריכה ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:30/07/2015
בדיקות הדמיה על-קוליות, או אולטרסאונד, מהוות חלק חשוב במערך הבדיקות השגרתיות - בתהליך האבחון של מחלות רבות, במעקב אחר היריון ועוד. הבדיקה מתבססת על החזר של גלי קול, ולכן נחשבת לבדיקה בלתי-פולשנית, וללא סיכוני קרינה או תופעות לוואי – עבור המטופלים.
עבור הצוות שמבצע את הבדיקות, הבדיקה עלולה להיות פחות שפירה. עובדים אלה נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר מאד לפגיעות במערכת השריר והשלד, ושיעור הפגיעות הוא במגמת עלייה ניכרת. בסקירה של תלונות על פגיעות שריר ושלד בקרב טכנאי אולטרסאונד שנערך בשנת 1999, דווח על שיעור של כ-65%. בסקרים שנערכו בין 2004 לבין 2008 במדינות שונות, לרבות קנדה, צרפת וארצות ההברית, שיעורי הטכנאים המדווחים על פגיעות היו כ- 90% . לדוגמה, מסקירה בקרב עובדי אולטרסאונד בבריטיש קולומביה, קנדה, עולה כי 91% מן הנשאלים דיווחו על כאב או אי-נוחות הקשורים לעבודתם; כשני שליש דיווחו שחשים בכאב בזמן העבודה. בין התלונות השכיחות ביותר היו של פגיעות בכתפיים (76%); בצוואר (74%); בשורש כף היד (59%) בגב התחתון (58%) ובכפות הידיים (55%).
צורת העבודה של עובדי אולטרסאונד
בדיקות שכיחות בהן נעשה שימוש באולטרסאונד כוללות בדיקות גינקולוגיות, בדיקות של בלוטת התריס או של העורקים בצוואר, בדיקות אקו-קרדיאליות, הדמיית כלי הדם ברגליים ועוד. לכן נדרש מהמטפל להניח את ראש המכשיר באזור הצוואר, השוק, החזה או הבטן של הנבדק ולהניעו בדייקנות תוך הפעלת לחץ מבוקר.
רוב הטכנאים מבצעים את בדיקות האולטרסאונד בישיבה לצד ימין של מיטת המטופל. גלי הקול מועברים אל האיבר הנבדק דרך העור באמצעות ראש מכשיר האולטרסאונד (transducer) המחובר בכבל למכשיר והמוחזק ביד המטפל. שכבת הג'ל על ראש המכשיר או על גוף הנבדק משמשת חומר מתווך להעברת גלי הקול. בזמן שידו הימנית של המטפל מכוונת את ראש המכשיר על גוף הנבדק, ידו השמאלית מונחת על מכשיר האולטרסאונד עצמו, הכולל מסך ומקלדת.
יש להעביר את ראש מכשיר האולטרסאונד מעל לגוף המטופל תוך הכוונתו המדויקת אל האיבר הנבדק. אם התמונה הרצויה היא של איבר בחלל הבטן, לדוגמה, לחיצה תוך כדי בדיקה מקרבת את ראש המכשיר לאיבר ומשפרת את ההדמיה.
השימוש במכשיר דורש שליטה בו-זמנית בראש מכשיר האולטרסאונד ובעמדת הבקרה והמסך. ברוב חדרי האולטרסאונד עמדת מחשב נוספת משמשת להמרה ולאחסון מידיים של התמונות.
סיכונים ארגונומיים שכיחים בעבודת עובדי האולטרסאונד
בעבודת טכנאי האולטרסאונד, יש חשיפה לסיכונים רבים לפגיעות שריר ושלד, כולל:
- מנחי גוף קיצוניים:
- כתף – הושטת כתף ימין מעבר לגוף המטופל, בפרט בזמן הטיפול בצדו המרוחק (ראו צילום).
- שורש כף היד וכף היד – הכוונה מדויקת של גלי הקול תוך הצמדת ראש מכשיר האולטרסאונד לגוף הנבדק עלולה לגרום לכיפוף, פשיטה והטיה הצידה של שורש כף היד, בשילוב עם הפעלת כוח באחיזה.
- צוואר - הטיית הצוואר כלפי מעלה לכיוון מסך ההדמיה, או פיתול הצוואר לכיוון המטופל.
- גו – פיתול והטיית הגב העליון והתחתון שכיחים תוך כדי המאמץ להושיט את ראש מכשיר האולטרסאונד לעבר המטופל ולנהל את מכשיר האולטרסאונד בו-זמנית.
תנועות הידיים חוזרות על עצמן בתדירות גבוהה, במהלך כל הבדיקות. תנועות אלו כוללות סיבוב, כיפוף ופשיטה של שורש כף היד, תנועתיות הכתף והצוואר.
יש לשמור על אחיזה יציבה של ראש האולטרסאונד תוך הצמדתו לגוף המטופל. ראש מכשיר שאינו מותאם לכף היד של המטפל, אחיזה בצורת צביטה, שימוש בכפפות, שכבת רקמת שומן עבה של המטופל, נוכחות ג'ל על ידית הראש, או שילוב של גורמים אלה עלולים להגביר את מידת הכוח הנחוץ להפעלת המכשיר. כמו כן, למשקל הראש עצמו מתווסף משקל הקבל המשתרע מעל לגוף המטופל, אשר עלול להפריע לתנועתיות חופשית של יד המטפל.
טכנאי אולטרסאונד עלולים להימצא במנח סטטי במהלך רוב הבדיקה, ולעיתים קרובות, יותר מעשר דקות. מנח סטטי כגון פיתול, כיפוף או הושטה מפחיתה את זרימת הדם לשרירים ועלול להגביר את הסיכון לפגיעות.
החזקה סטטית של כתף ימין באוויר במנח קיצוני מעל למטופל מהווה מעמסה משמעותית על השרירים.
עלייה בעומס העבודה
שינויים רבים בצורת העבודה במחלקות ההדמיה הקשורים בעלייה ניכרת בשיעורי התלונות ושיעורי הפגיעה בקרב הצוות. בין השינויים האלה:
עם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית, חלה עליה ניכרת בהסתמכות על אולטרסאונד במערך הרפואה, כולל השימוש הרווח באקו-קרדיולוגיה, באבחון ומעקב ובגינקולוגיה, כמו כן, קידום טכניקות אולטרסאונד כאמצעי בדיקה מועדפת לפגיעות ברקמות הרכות כגון שרירים ורצועות. יחד עם זאת, עם ההתייעלות בניהול מערכות הבריאות, חלה עלייה במספר המטופלים והבדיקות, הארכת משמרות העובדים והפחתה במספר אנשי הצוות.
על פי נתונים ממשרד העבודה ומאגודת עובדי האולטרסאונד האבחנתי בארצות הברית, חלה תוך 16 שנים עלייה של 55.7% במספר הבדיקות הממוצע לעובד אולטרסאונד: מממוצע של 1528 פרוצדורות לעובד בשנה בשנת 1992, עד 2704 פרוצדורות לעובד לשנה בשנת 2008.
כשליש מבין עובדי האולטרסאונד הנסקרים היו מעל גיל 50. נורמות הכוח, הגמישות והסיבולת של עובדים מבוגרים יותר שונות מרמת התפקוד הממוצעת בקרב עובדים צעירים יותר.
בין השינויים המשמעותיים הוא מספרם של חולים באריאטריים (הסובלים מהשמנת יתר קיצונית) בקרב המטופלים. הגידול באוכלוסיות בעלות משקל עודף קיצוני משפיע על מספר היבטים בעבודת הטכנאים. ראשית, מרחקי ההושטה גדלים עם גודל המטופל. המאמץ להעביר את ראש האולטרסאונד לצידו המרוחק של חולה כזה עלול להביא את הכתף למנח קיצוני או מסורבל כגון הרמה מעל גובה ראש המטפל. שנית, המטפל עלול להפעיל כוח רב תוך לחיצת ראש המכשיר לגוף המטופל על מנת לצמצם את עובי שכבת השומן ולשפר את קליטת גלי הקול.
אוכלוסיית המטופלים היום מבוגרים יותר וחולים יותר ועלולים להזדקק לעזרת המטפל במעבר למיטת הבדיקה או בשינויי תנוחה בעת הבדיקה. הצורך לסייע לתנועתיות הנבדק עלול להוות עומס גופני נוסף על המטפל.
הפחתת סיכונים בקרב עובדי אולטרסאונד
עובדי אולטרסאונד חשופים לסיכונים רבים לפגיעות שריר ושלד במהלך עבודתם. ניתן להפחית את רמת הסיכון של עובדי אולטרסאונד על ידי נקיטת שילוב של אמצעים ארגונומיים שונים.
ציוד:
סידור החדר
בחדר האולטרסאונד יש לאפשר מרווח פעולה המספיק לצוות, למכשור, למחשב ולמיטת המטופל. סידור מתאים של עמדת העבודה יאפשר לעובד להפעיל את ידיו במרווחי עבודה נוחים עבור שתי הידיים. (ראו צילום).
יש לספק ציוד מתכוונן, כולל מכשיר האולטרסאונד, עמדת המחשב ומיטת המטופל.
כמו כן, סידור נכון ותאורה מתאימה ימנעו עומס ראייתי ומאמץ של העיניים במבט לעבר למסך.
מיטת המטופל
חשוב שמיטת המטופל תהיה צרה ככל האפשר, על מנת להפחית את מרחקי ההושטה. יש לאפשר טווח כוונון מגובה מינימלי, המקל על מעבר עצמאי של המטופל למיטה, ועד לגובה המאפשר עבודת הטכנאי בעמידה. חשוב שמנגנון הכוונון יהיה נגיש למטפל וקל להפעלה. יש למנוע דפנות גבוהות או מסורבלות, העלולות להפריע לגישת המטפל אל הנבדק. יש לוודא כי יש מרחב פנוי לרגלי העובד מתחת למיטה, ללא הפרעה של מנגנוני הכוונון, המנוע או דפנות המיטה המורדות.
כיסא
כיסא מתכוונן מתאים יאפשר למטפל לכוונן את העמדה לגובה מתאים מול המקלדת או מול המסך, לגשת בנוחות למטופל ולקבל תמיכה מירבית לגו בזמן העבודה. כיסאות בעלי בוכנה גבוהה מאפשרים מגוון מנחי גוף. ניתן להיעזר בכיסא עם תמיכה קדמית. (ראו צילום) .
גלגלים תקינים שמתאימים למשטח הרצפה יאפשרו למטפל לעבור בקלות בין צידי המטופל ובין חלקי העמדה השונים.
יש להתייחס לעמדה המיועדת להמרה, עיבוד ואחסון של התמונות כעמדת מחשב לכל דבר. יש לתת חשיבות לסידור המתאים של העמדה, בהתאם לכללים לסידור ארגונומי של עמדת משרד, על מנת לאפשר עבודה במנחי גוף ניטרליים ונתמכים.
מכשיר האולטרסאונד – רצוי לספק מכשיר בעל יכולת כוונון של המקלדת ושל המסך. זרוע מתכווננת למסך ההדמיה תאפשר התאמה לגובה ולמיקום של המטפל. במקרים בהם יש חשיבות לגישת המטופל למסך, כגון בדיקות היריון, רצוי לבחון אפשרות של התקנת מסך נפרד עבור המטופלים.
ראש מכשיר האולטרסאונד – רצוי לספק ראש מכשיר אולטרסאונד קל משקל, ובגודל המותאם לסוג הפרוצדורה ולכף ידו של העובד. צורת ידית מתאימה תאפשר אחיזה נוחה עם כל כף היד.
תמיכות חיצוניות
קיים מגוון אמצעים להפחתת העומס הסטטי על ידי תמיכה חיצונית. לדוגמה, רצועה המצמידה את הקבל של ראש המכשיר לאמת המטפל מונעת את הצורך בהחזקתו ביד ומפחיתה מאמץ בזמן ביצוע ההדמיה.
אמצעי תמיכה חיצוניים נוספים כוללים כריות תמיכה לזרוע הצמודים למיטה, או מתלה נייד לאמת המטפל.
דוגמאות של אמצעי בקרה נוספים כוללות:
אמצעים מינהליים - הקשורים לארגון העבודה וסידורי העבודה
- לוח זמנים – גיוון סוגי בדיקה לכל עובד במהלך היום.
- הפחתת מספר בדיקות ניידות – בהן יש מגבלות בציוד, במרווח ובהתאמת הסביבה.
- תחזוקה נאותה של כל הציוד.
- תאורה מתאימה, ניקיון הצגים ותחזוקת תריסים או וילונות לחלונות במידת הצורך.
- הדרכת הצוות והגברת המודעות לסיכונים ומניעתם.
הרגלי עבודה - הניתנים לביצוע על ידי הטכנאי
הימנעות ממנחים קיצוניים
- התאמת המיטה והמכשור לכל מטופל.
- שמירה על מסך בקו הגוף.
- קירוב המטופל לבודק, או מעבר הבודק לצידה הרחוק של המיטה במידת הצורך.
- עידוד שיתוף הפעולה של המטופל – להתקרב, להסתובב וכו'.
הימנעות מסטטיות
- ביצוע בדיקות בישיבה ובעמידה לסירוגין.
- קימות למתיחות קצרות ולריענון השרירים והעיניים בין מטופלים.
הפחתת הכוח המופעל
- הקפדת על אחיזת הראש בצורת לפיתה. רצוי להימנע מאחיזת צביטה.
- צורת אחיזת בקבוקי הג'ל: כאשר נדרשת לחיצה על מנת להוציא את הג'ל, יש לוודא כי האמה ושרש כף היד נמצאים במנח ניטרלי ככל האפשר, ללא סיבוב (פרונציה) או הטיה.
הימנעות מחוזרנות
- גיוון תנוחות ככל האפשר.
- תכנון והכנה לפני ביצוע הבדיקה, כולל מיקום המטופל.
- שימוש ביד ימין וביד שמאל לסירוגין.
עובדי אולטרסאונד חשופים לגורמי סיכון רבים לפגיעות שריר ושלד. על מנת למנוע תחלואה, יש להתייחס לסידור חדרי הטיפול, לציוד האולטרסאונד, לנוהלי העבודה וקביעת לוחות הזמנים ולהרגלי העבודה של העובדים. הדרכה מתאימה, שיתוף פעולה והגברת המודעות לארגונומיה טובה יפחיתו את רמת הסיכון בחדר האולטרסאונד.
מקורות נוספים:
https://www.osha.gov/SLTC/etools/hospital/sonography/access_patient.html
http://www.cdc.gov/niosh/docs/wp-solutions/2006-148/pdfs/2006-148.pdf