מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/03/2016
הרשות לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב (OSHA) פרסמה לקראת סוף חודש מרץ את התקנה החדשה הנוגעת לחשיפה תעסוקתית למקטע בר-נשימה של צורן דו-חמצני גבישי (סיליקה גבישית חופשית). חיבור התקנה נמשך למעלה מ- 15 שנים. במסגרת התקנה החדשה נקבע תקן חשיפה מחייב חדש בגובה 0.05 מ"ג/מ"ק כרמה מרבית משוקללת (TLV-TWA) על פני 8 שעות עבודה. ערך הרמה המרבית המותרת לחשיפה עבור המגזר התעשייתי הוקטן בחצי בהשוואה לערך הקודם (0.1 מ"ג/מ"ק) בעוד שהוא הוקטן פי 5 עבור מגזר הבניין והספנות ומספנות. הרמה המרבית המותרת זהה לערך שהומלץ ע"י המכון הלאומי האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית (NIOSH) בשנת 1974, למעלה מ- 40 שנה קודם. רשות הפיקוח מעריכה שבארה"ב יש 2.3 מיליון עובדים החשופים לסיליקה גבישית בת-נשימה ובתוכם כ- 2 מיליון עובדי בנין ו- 300,000 עובדים בתהליכים תעשייתיים כגון יצור לבנים, בתי יציקה למתכות, קידוחי נפט.
בתקנה החדשה נדרשים מעסיקים להפעיל בקרה הנדסית כדי להגביל את חשיפת העובדים עד לרמה המרבית החדשה, לספק לעובדים אמצעי הגנה אישיים במקרים בהם ההגנה ההנדסית אינה מספקת, ולהגביל גישת עובדים לאזורים בהם החשיפה גבוהה. כמו כן יידרשו מעסיקים לפתח תכנית כתובה לבקרת החשיפה, להציע השגחה רפואית לעובדים החשופים חשיפה גבוהה ולהדריך עובדים על סיכוני הבריאות מסיליקה ודרכים לצמצום החשיפה. התקנה מורכבת משני חלקים כאשר האחד מיועד לבניין והשני לתעשייה הכללית והתעשייה הימית. התקנות תיכנסנה לתוקף ב- 23.06.2016. רשות הפיקוח מאפשרת למגזר הבניין תקופת הסתגלות של שנה אחת להפעלת כל דרישות התקנה, ולתעשייה תקופת הסתגלות של שנתיים. באופן חריג תאופשר תקופת הסתגלות של 5 שנים לענף התעשייתי של קידוחים הקשורים בהפקת נפט בעיקר ממקור של פצלת השדה, כיוון שרשות הפיקוח השתכנעה שיישום טכנולוגיות הבקרה והמניעה בענף הנפט והגז יארך זמן רב יותר למרות התקדמות טכנולוגית נכרת בפיתוח אמצעים אלה.
הגירסה הסופית של התקנה החדשה שונה במקצת מההצעה המקורית. לדוגמה, בהצעה המקורית נכללו גם עבודות בחרסיות ואדמה פעילה כמקור לחשיפה לסיליקה, אך דרישה זו הוסרה לאחר שהרשות בדקה שנית את הנושא ואת המקורות הגיאולוגיים והכימיים של חומרים אלה והגיעה למסקנה שלחומרים אין מאפיינים דומים לחומרים ממקורות אחרים המכוסים ע"י התקנה. שינויים נוספים מההצעה המקורית כוללים הסרת תפקידים וסוגי עבודה שבהם החשיפה לסיליקה נמוכה, אי ישימות התקנה לגבי חשיפות נמוכות מרמת הפעולה (0.025 מ"ג/מ"ק), והיתר לתעשיה הכללית והימית להפעיל אמצעי בקרה שצריכים להיות מיושמים במגזר הבניין כאלטרנטיבה לאמצעים אחרים לצמצום החשיפה מתחת לרמה המרבית המותרת. כמו כן, הוסרה הדרישה לשימוש בבגדי מגן מתאימים, דרישה שנכללה בהצעה המקורית. שינוי משמעותי נוסף בין ההצעה המקורית לתקנה לבין הגירסה המחייבת הוא ההיתר להשתמש באוויר דחוס לניקוי, בטאטוא יבש ובהברשה יבשה של בגדים ומשטחים במקרים שאין אפשרות אחרת, בעוד שבהצעה המקורית פעולות אלה נאסרו לחלוטין. שינויים אלה מצביעים על נסיגה מדרישות חשובות ראשוניות, כנראה עקב לחצים בהיבטים שונים לרבות לחצים כלכליים.
הרשות לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב צופה שלאחר יישום מלא של התקנה החדשה ינצלו חייהם של 600 עובדים וימנעו יותר מ- 900 מקרים חדשים בכל שנה.
בישראל קיים תקן חשיפה אחיד לסיליקה גבישית בת-נשימה לכל מגזרי התעשיה, בניין, חקלאות, מסחר ושירותים והוא עומד על 0.1 מ"ג/מ"ק. ירידה לרמה מרבית מותרת בגובה 0.05 מ"ג/מ"ק ורמת פעולה בגובה 0.025 מ"ג/מ"ק תחייב בוודאי היערכות של גיהותנים ובודקים מוסמכים לבחינה מחדש של השיטות הזמינות לניטור סביבתי-תעסוקתי ואנליזה של סיליקה גבישית.
מקור: