מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:21/04/2016
פורמאלדהיד ידוע כמסרטן לאדם, כרגש יתר של העור ודרכי הנשימה, כגורם לדלקות עור אלרגיות וכגורם לאסתמה. שימושו בולט בייצור שרפים תעשייתיים וכימיקלים, אולם בתמיסתו המימית בריכוז 37% הוא משמש כמשמר רקמות לצורך בדיקות פתולוגיות והכנת פרפראטים אנטומיים. חשיפתם של עובדים במכונים פתולוגיים לפורמאלדהיד כמו גם חשיפתם של סטודנטים לרפואה בעת ניתוח גופות נבדקה במחקרים רבים בהם הודגמו רמות חשיפה שהגיעו עד 4 חל"מ בשעה שהרמה המרבית המשוקללת המותרת לחשיפה על פני 8 שעות בישראל היא 0.2 חל"מ ורמת התקרה, שאין לעבור אותה בכל זמן, היא 0.3 חל"מ. בחלק ממקומות אלה מותקן איוורור מוהל שאינו יעיל דיו בסילוק הפורמאלדהיד מנקודות החשיפה. לעומתו, איוורור מקומי נמצא יעיל יותר בצמצום החשיפה ובהגנה על העובד.
במכונים פתולוגיים משומרות רקמות בתמיסת פורמאלדהיד שריכוז הפורמאלדהיד בה מגיע ל- 3.7%. לפני ביצוע בדיקה פתולוגית מאוחסנים חלקי הרקמה בצנצנות המכילות תמיסת פורמאלדהיד. במהלך בחינת הרקמה ע"י פתולוג מוציאים את פיסת הרקמה מהצנצנת והפתולוג בוחן אותה ויזואלית על שולחן בדיקה ומחליט מי מהדוגמאות יעבור לשלב הבא של בדיקה מיקרוסקופית.
על אף העיסוק הרב בפורמאלדהיד ופרסום עבודות רבות על חשיפה אליו במכונים פתולוגיים לא פורסמו עבודות מדעיות על השוואה בין יעילותם של אמצעי בקרה הנדסיים המיושמים בעבודה בפורמאלדהיד במכון פתולוגי, ובייחוד חסרה השוואה בין שיטות בקרה שונות המבוססות על איוורור מקומי בעת בדיקה ויזואלית של רקמות ביולוגיות. אחת הסיבות להעדר פרסומים בנושא היא העדר בסיס נתונים מסודר של ניטור סביבתי הנוגע לבדיקות יעילות של שיטות איוורור שונות במכונים פתולוגיים.
לאחרונה פורסם מחקר על חשיפה תעסוקתית לפורמאלדהיד בעת ביצוע בדיקות ויזואליות מאקרוסקופיות של רקמות, ובדיקת יעילותם של מתקני איוורור שונים בעבודה זו. המחקר טיפל רק בנתונים של חשיפה קצרה (15 דקות) כדי להקטין השפעה של גורמים מערפלים כגון שינויים בעומס עבודה ובגודל פיסות הרקמה הנבדקות יחד עם משך זמן הבדיקה המשתנה כתלות בגודל הרקמה הנבדקת. המחקר התבסס על למעלה מ- 2,000 דגימות ניטור של פורמאלדהיד שמהן נופו רבות שלא התאימו לקריטריוני המחקר.
הבקרה ההנדסית באמצעות יניקה מקומית של מנדפים לצורך בקרת פורמאלדהיד נבחנה במחקר זה שבו נכללו סוגי המנדפים הבאים: מנדף חופה מעל שולחן הבדיקה, מנדף חריץ בגב שולחן הבדיקה, מנדף שאיבה בגב שולחן הבדיקה המהווה חלק אינטגרלי בשולחן ובעל צינור יניקה לאוויר החיצוני, מנדף שאיבה בתחתית שולחן הבדיקה (שאיבה כלפי מטה), מנדף כימי מעבדתי, מנדף בגב שולחן הבדיקה המסחרר חזרה לחדר את האוויר המסונן.
מנדף השאיבה התחתית בשולחן הבדיקה נמצא כיעיל ביותר כאשר ריכוזי הפורמאלדהיד שנמדדו באוויר במהלך פעולתו היו נמוכים מסף הגילוי של שיטת הבדיקה ונמוכים מרמת התקרה הנהוגה בישראל (0.3 חל"מ). רק מנדפים בודדים מסוג זה נכללו במחקר ולכן קשה היה לעשות הכללה לגבי כל המנדפים מסוג זה אם כי תוצאות בדיקת היעילות היו המבטיחות ביותר. מנדף שאיבה אינטגרלי בגב השולחן נמצא יעיל גם כן והריכוז הממוצע של פורמאלדהיד בבדיקות הניטור שבוצעו להערכת יעילותו היה נמוך מרמת התקרה. רוב התוצאות הבודדות במקרה זה היו נמוכות מרמת התקרה בישראל. מנדף כימי מעבדתי ענה על הציפיות לגבי עמידה בתקני תקרה. רוב המנדפים שנבדקו במחקר והיו פופולריים לאורך השנים היו מנדפי חריץ. מנדפים אלה לא הצליחו לצמצם את רמת החשיפה מתחת לרמת התקרה בישראל וממוצע התוצאות היה גבוה מתקרה זו. יעילותו של מנדף חופה ידועה כנמוכה וגם ממוצע התוצאות שהתקבלו לגבי החשיפה היה גבוה מרמת התקרה הנהוגה לפורמאלדהיד בישראל. בארה"ב, רמת התקרה הפדרלית לפורמאלדהיד היא 2 חל"מ. ממוצע התוצאות של ריכוזי הפורמאלדהיד באוויר בעבודה עם מנדף חופה היה נמוך מרמת התקרה הנהוגה בארה"ב, אך חלק מהתוצאות היו גבוהות מרמה זו. רמת החשיפה הממוצעת במקרים בהם השתמשו במנדף אחורי המסחרר את האוויר המסונן אל החדר היתה גבוהה מרמת התקרה בישראל.
המחקר ניתח גם את ההסתברות לחרוג מרמת התקרה בעת שימוש בסוגים השונים של המנדפים. לראש סולם היעילות הגיעו המנדפים בגב שולחן הבדיקה (אינטגרליים עם השולחן) שהפעלתם מצביעה על הסתברות של 99% לא לחרוג מרמה של 1 חל"מ, שמהווה מעין רמת פעולה בארה"ב, אך היא גבוהה מרמת התקרה בישראל. הסתברויות גבוהות יותר לחריגה מרמת תקרה נמצאו לגבי מנדף חריץ, מנדף חופה ומנדף המסחרר את האוויר המסונן חזרה לחדר.
מקור:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26861729