מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/06/2016
רקע וקונסורציום המחקר: תסמונת התעלה הקרפלית (CTS)
לאחרונה יזם המכון הלאומי האמריקני לבטיחות ולבריאות בתעסוקה (NIOSH) חקר נרחב בענפי תעשייה שונים לצורך אפיון תסמונת שרש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) ואת גורמי הסיכון הקשורים לה.
המסקנות מסדרת המחקרים מציגות תמונה מחודדת של שכיחות תסמונת התעלה הקרפלית בקרב עובדים, ושל המשמעות של גורמי הסיכון הדמוגרפיים, הפסיכו-חברתיים והביומכניים הקשורים בתסמונת. העמקת הידע לגבי גורמי הסיכון בעלי המשמעות עשויה לאפשר התאמה של סביבות עבודה טובה יותר, כדי להפחית או למנוע תחלואה בעבודה.
תסמונת שרש כף היד/התעלה הקרפלית
תסמונת התעלה הקרפלית, או CTS (Carpal Tunnel Syndrome), היא בין הפגיעות השכיחות המדווחות לרופאים התעסוקתיים בארץ. על פי פרסומי הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל, בשנת 2013 דווחו 240 מקרים, שהיוו כמעט 13% מכלל הדיווחים שהתקבלו לרישום. בארצות הברית, מבין פגיעות הגפה העליונה התעסוקתיות, תסמונת זו נחשבת לפגיעה שעלותה היא הגבוהה ביותר: חישוב משך ההיעדרות העלה שהחציון הוא 27 ימים; עלותן של ההוצאות הרפואית בלבד כ-2 מיליארד דולר לשנה.
פגיעה זו נובעת מלחץ על העצב המדיאני, העובר ב"תעלה" צרה בקדמת שורש כף היד. לחץ על העצב עלול לגרום לתסמינים באזור האגודל והאצבעות הסמוכות לו, שכוללים תחושת נימול או הפרעות אחרות בתחושה, כאב או חולשה המתבטאת בקושי באחיזת חפצים או בתפקוד יומיומי.
על אף שכיחות המחלה והשלכותיה הרבות על עולם התעסוקה בארץ ובעולם, יש מעט נתונים המאפשרים כימות מדויק של מספר המקרים, שכיחות התסמונת וגורמי הסיכון.
סדרת מחקרים ביוזמת המכון הלאומי לבטיחות ולבריאות בעבודה (NIOSH) המתפרסמת לאחרונה, שמה לה למטרה להציג נתונים אחידים לגבי הגדרת התסמונת, שכיחותה ומדידת גורמי הסיכון העלולים להיות קשורים בהיווצרותה. להלן סיכום חלק מממצאיהם של כמה מחקרים עדכניים.
גורמי סיכון ושכיחות התסמונת
על פי הספרות המקצועית, גורמים הקשורים לסיכון מוגבר ל-CTS כוללים גורמים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים וכן, חשיפות תעסוקתיות. לדוגמה, נשים ובעלי BMI מוגבר נמצאו בסיכון מוגבר. מספר מחקרים בחנו את שכיחות התסמונת בקרב אוכלוסיות שונות, כדי לזהות את גורמי הסיכון המשמעותיים.
על פי מסקנות ממחקר שנערך בקרב עובדים באיטליה, בראשות החוקר מטיולי, גורמים הקשורים לסיכון מוגבר לתסמונת כללו תעסוקה במקצועות של "צווארון כחול" או עקרת בית; השמנת יתר (BMI של 30 או יותר); הימצאות CTS אצל אח או אחות, או תחלואה ב"אצבע ההדק" – דלקת הפוגעת בגידים של מכופפי האצבע. נמצאה משמעות לחשיפות תעסוקתיות, כגון הפעלת כוח ממושכת, חוזרנות, מנחים מאולצים או בלתי ניטרליים, או לחץ באזור שורש כף היד, ובפרט לחשיפה משולבת לכמה גורמי סיכון.
מחקר נוסף, של בונפיליו ועמיתיו, בחן את הקשר הכמותי בין CTS לחשיפות תעסוקתיות שנמדדו באמצעות כלי מקובל של ACGIH (ערכי סף פעולה עבור פעילות ידיים) או TLV HAL, המתבסס על מדד משולב של קצב עבודת הידיים ומידת המאמץ המופעל. נמצא יחס מנה-תגובה (dose-response) בין הימצאות התסמונת לבין מדד ה-HAL TLV. לדעת החוקרים, ייתכן כי השפעת קצב העבודה (מידת החוזרנות) גדולה מזו של מידת המאמץ. נתוניהם אישרו את השפעת ה-BMI ואת השכיחות המוגברת בקרב נשים בהשוואה לגברים.
מחקרים אלה ואחרים הם בסיס חשוב להבנת הקשר בין גורמי סיכון שונים – לרבות גורמים דמוגרפיים – לבין CTS. CTS שכיח יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. והיריון הוא בין גורמי הסיכון הידועים לתסמונת. עם זאת, על אף שכיחות התסמונת וחומרתה, הקשר בין CTS לבין גורמים תעסוקתיים נותר שנוי במחלוקת. השוני הרב בשיטות המדידה ובהגדרת המקרים מקשה על הסקת מסקנות רחבות לגבי גורמי סיכון תעסוקתיים.
לדוגמה, מקרה של CTS מוגדר במחקרים השונים על פי דיווח סימפטומים, על פי בדיקת הולכה עצבית, או על פי טיפול ניתוחי. בהגדרה על סמך דיווח סימפטומים בלבד נמצאה שכיחות של 11% עד 31%. במחקרים המגדירים את נוכחות הפגיעה על סמך סימפטומים יחד עם ממצאי בדיקות הולכה עצבית (EMG), נמצאו שיעורי שכיחות שבין 3%-11%. בדומה לכך, במחקרים השונים, נבחנה החשיפה לגורמי הסיכון התעסוקתיים מתוך דיווח העובד, מתוך שם התפקיד או על פי תצפית של חוקרים.
ניתוח מאגר נתונים רב-מחקרי
לאור החשיבות בהבנת הקשר בין CTS לבין גורמי סיכון תעסוקתיים, עלה צורך בניתוח מעמיק של בסיס נתונים נרחב ואחיד ככל האפשר לצורך הסקת מסקנות אמינות ובעלות משמעות סטטיסטית.
המכון הלאומי האמריקני לבטיחות ולבריאות בתעסוקה (NIOSH) הקציב משאבים לחקר הנושא באמצעות מחקרים פרוספקטיביים (עתידניים) רחבי היקף. בעקבות כך, ערכו שבע קבוצות של חוקרים מחקרים בשנים 2000-2009, במסגרת ארגון משותף (קונסורציום) לחקר פגיעות שריר ושלד של הגפה העליונה (UEMSD Consortium). הקבוצות פעלו באופן עצמאי, תוך פיתוח עצמאי של שיטות הניתוח. בסך הכול, נבדקו מעל 4,000 עובדים ביותר מ-50 מקומות עבודה ברחבי ארצות הברית. נאספו נתוני בסיס, כולל נתונים דמוגרפיים, רפואיים ופסיכו-סוציאליים, יחד עם מידע תעסוקתי ודיווח תסמינים, ובדיקת הולכה עצבית המתאימה לאבחון תסמונת התעלה הקרפלית. משך המעקב במחקרים השונים היה בין שנתיים לשבע שנים. כל קבוצה פרסמה את מסקנותיה על בסיס הנתונים שנאספו.
לאחר פרסום המחקרים הראשונים, הוקמה ועדה במטרה לבנות תמונה סטטיסטית הלקוחה מניתוח מצטבר של נתוניהם של ששה מתוך המחקרים המקוריים. שיטה זו, של ניתוח משולב, או אנליזה מקובצת (pooled analysis), מאפשרת הסקת מסקנות אמינות יותר, המתבססות על איחוד ממצאים מאוכלוסיות המחקרים השונים. פעילות הוועדה כללה ביקורים ותצפיות מחודשות במקומות העבודה, תיעוד של שיטות המחקר המקוריות והצעת הגדרות אחידות למשתנים השונים, כדי לאפשר השוואה סטטיסטית בין הממצאים השונים.
נתוני הניתוח כללו אוכלוסייה מגוונת של 4,321 עובדים, מתוכם כ-64% מועסקים בחברות ייצור, והשאר במגזרים שונים. מספרי הנשים והגברים היו כמעט זהים; גילם הממוצע של העובדים הנבדקים היה בין 30 ל-43 שנים.
* במאמר חלק ב' יוצגו ממצאים ממחקרי הקונסורציום.