מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/09/2016
המוסד לבטיחות ולגיהות עומד לצאת לדרך בפרוייקט שנושאו צמצום החשיפה לסיליקה גבישית במפעלים ובתי מלאכה המעבדים אבן שיש מלאכותית וטבעית, בשיתוף עם מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה. בפרוייקט זה ידריך המוסד וייתן ליווי מקצועי לאורך זמן למפעלים העתידים לעבור או הנמצאים בתהליך של שינויים טכנולוגיים ושיטות עבודה לצמצום פיזור אבק סיליקה וחשיפה תעסוקתית.
באופן בלתי תלוי פרסם המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב (NIOSH) עבודה בה העריך את החשיפה התעסוקתית לסיליקה בתהליך עיבוד אבן שיש טבעית ומלאכותית. קווי דמיון רבים קיימים בין מאפייני הפרוייקט האמריקאי לבין שלבי הפרוייקט שתוכננו ע"י המוסד לבטיחות ולגיהות, עובדה המצביעה על דרך מקצועית נכונה שהמוסד בחר לליויוי מפעלי השיש בארץ.
המפעל בארה"ב מעבד שיש למטבחים ונמצא בטקסס. עקב מקרה של תחלואת סיליקוזיס של עובד מפעל שעבד 10 שנים והיה מעורב במספר תהליכים יוצרי אבק במפעל בוצעה הערכת החשיפה. היה זה המקרה הראשון של סיליקוזיס בצפון אמריקה כתוצאה מחשיפה לאבן שיש מלאכותית העשוייה להכיל למעלה מ- 90% סיליקה לעומת שיש גרניט טבעי שתכולת הסיליקה בו עשויה לנוע בין 2% ל- 60%. המפעל משתמש בטכנולוגיה מעורבת הכוללת מסור גשר לחיתוך ישר של לוחות שיש, מכונה לחיתוך ישר ורדיאלי של לוחות בלחץ מים, עיבוד קצוות ושפת לוח במכונות ממוחשבות - CNC, שיוף אוטומטי של קצוות לוח במכונת קומנדולי. תהליכים ידניים בולטים כוללים מכשירי שיוף פניאומטיים לשיוף גס בדיסקת כוס ודיסקה שטוחה, המכילות גרגרי יהלום מודבקים על מצע יהלומים, ולשיוף עדין/גימור בפדים המכילים מצע שרף. בתהליכים משתמשים בהרטבת נקודת המגע עם השיש במים כדי לצמצם את פיזור האבק בתהליך ולמעשה כל התהליכים רטובים. לא התבצע במפעל תהליך יבש כלשהו בעיבוד השיש.
המכון הלאומי בארה"ב בצע את שלבי הערכת החשיפה הבאים: ביקור וסקירה, ניטור סביבתי, תצפית על שיטות עבודה, הערכת תקינות ותפקוד של מערכות איוורור, בדיקה והערכה של מסמכי בטיחות ובריאות תעסוקתית מתועדים במפעל, הערכת תוצאות תיפקודי הריאות של עובדים וראיון רפואי אישי חסוי עם כל עובד (ע"י איש רפואה). ניטור האוויר כלל בדיקה של שלושה סוגי סיליקה גבישית: קוורץ, קריסטובליט וטרידימיט.
תמונת ליטוש שיש באדיבות NIOSH
מספר קווי דמיון קיימים בין מפעלים בישראל לבין מפעלים בארה"ב לעיבוד אבן שיש מלאכותית וטבעית:
- המפעלים מעבדים במעורב את שני סוגי האבן;
- עובדים מעורבים במספר תהליכים;
- משך זמן העיבוד של כל סוג אבן משתנה בהתאם לדרישות הייצור והלקוח;
- בעת הערכת החשיפה של העובדים באמצעות ניטור לא ניתן להפריד באופן ממוצע על פני יום העבודה מה משך הזמן המושקע בעיבוד אבן שיש מלאכותית וזה המושקע בעיבוד אבן שיש טבעית. ניתן לאפיין באמצעות ניטור תהליכים קצרים ולהעריך בהם את החשיפה בעבודה עם כל סוג אבן לחוד;
- חשיפת עובדים לסיליקה מתרחשת גם בתהליכים רטובים; הרטבה אינה מספיקה כדי למנוע חשיפה, לעתים משמעותית, עקב ההתזה הנגרמת מהפעלת המכונות האוטומטיות והכלים הידניים;
- אחוז הסיליקה באבק בר הנשימה באוויר עלול להגיע גם ל- 70%.
- ריכוזי סיליקה באוויר גבוהים מהרמה המרבית המותרת מתקבלים בחלק ניכר מהמקרים בתהליך של ליטוש גס בעזרת דיסקת יהלום ובעת חיתוך סרגלי שיש אותם מדביקים לדפנות הלוח, וכן בעת שינוע לוחות שיש לחיתוך. ריכוזים בין רמת הפעולה לרמה מרבית מותרת התקבלו בתהליך שיוף עדין. בבתי מלאכה בישראל בעלי דמיון טכנולוגי ושיטות עבודה לקיים בארה"ב התמונה דומה אם כי חיתוך סרגלים בארץ הוא בד"כ תהליך ידני קצר בעזרת דיסקת חיתוך ולכן באופן ממוצע ומשוקלל רמות החשיפה נמוכות יותר מאלה שהתקבלו בעבודת NIOSH.
- תמונה דומה בין המתרחש בארץ ובמפעל שנבדק קיימת לגבי רמות החשיפה בתהליכים קצרים, כאשר החשיפה הגבוהה ביותר מתקבלת בתהליכי שיוף גס ועדין קצרים.
- מסתמנת מגמה לפיה חשיפה ממוצעת בעת עיבוד אבן שיש מלאכותית גבוהה מחשיפה בעת עיבוד אבן שיש טבעית, בעיקר בגלל תכולה גבוהה יותר של סיליקה בחומר.
- אמצעי האיוורור אינם כוללים יניקות מקומיות ולעתים מותקן איוורור כללי מוהל באולם.
לעומת רמות סיליקה באוויר השכיחות בארץ בתהליכים אוטומטיים, במפעל שנבדק בארה"ב היו רמות החשיפה הקשורות בתהליכים אלו נמוכות יותר מהמקבילות בארץ. המפעל שנבדק הוא בעל שטח רחב ומרחב בין עמדות העבודה. בישראל צפיפות העמדות גבוהה יותר ושטח איחסון לוחות בטרם עיבוד תופס חלק ניכר משטח בית המלאכה. איחסון לוחות שלא עברו ניקוי ושטיפה מהווה מקור פיזור משמעותי של אבק המכיל סיליקה.
בעוד שבארץ רוב מוחלט של העובדים משתמש במסיכות מגן מסוג נשמיות חד פעמיות (P3), במפעל בארה"ב משתמשים במסיכות חצי פנים בעל מסנן רב פעמי מדרגת הסינון הגבוהה ביותר. מסנן מותאם מסוג זה המותאם היטב לפנים עשוי לספק דרגת הגנה גבוהה יותר מנשמית חד-פעמית אם כי באקלים חם הוא אינו נוח.
המסקנה אליה הגיע צוות הבדיקה בנוגע ליעילות הבקרה והמניעה של החשיפה זהה למסקנה אליה הגיע המוסד לבטיחות וגיהות כאן. המסקנה היא ששילוב של שיטות עיבוד רטובות ואיוורור יניקה מקומית יעיל יותר בצמצום הריכוזים הסביבתיים של סיליקה והחשיפה בהשוואה לעיבוד רטוב בלבד ולכן עדיף ומומלץ.
מקור: