כניסה הרשמה צור קשר

הפחתת היושבנות – מה יוציא אותנו מן הכיסא?

מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:06/11/2016


הפחתת היושבנות – שמירה על הבריאות

ארגונומים, רופאים, חוקרים ועובדי משרד כאחד מסכימים על כך שהרגלי עבודה יושבניים – ישיבה ממושכת וסטטית, ללא גיוון בתנוחות הגוף – עלולים ליצור נזקי בריאות רבים. חשיבותם של שינויים יזומים בתנוחת הגוף, לרבות שילוב של עמידה, ישיבה או הליכה בשעות העבודה במשרד, אינה מוטלת בספק. 

מגוון הפתרונות
הוצע מגוון אמצעים להפחתת היושבנות בעבודה משרדית, החל מהפסקות קצרות לעמידה, הליכה והתמתחות, עד ביצוע מטלות, כגון ניהול שיחות טלפון או מסירת הודעות בעמידה או בהליכה במקום בישיבה, וכלה בעמדות מתכווננות מסוגים שונים, כולל שולחנות עבודה מתכווננים בגובה, זרועות מתכווננות למסך ולמקלדת ו"עמדות חמות".  

האם עובדים מיישמים המלצות אלו? איך ניתן להבטיח היענות מרבית למגוון האמצעים הקיימים?

עדכונים אחרונים מהשטח
חוקרים שונים מפנים את תשומת הלב לבחינת אופן היישום שנקטו עובדים אשר הוצעו להם אמצעים שונים להפחתת היושבנות בעבודה. חלק ממסקנותיהם הוצגו לאחרונה בכנס השנתי של האגודה להנדסת אנוש ולארגונומיה (HFES) בארצות הברית.  

 
♦ שולחנות עמידה-ישיבה
ארגונומים של מכון המחקר של מדינת וושינגטון עקבו אחרי הרגלי העבודה של קבוצה קטנה של  עובדי משרד: כאשר 13 עובדים קיבלו שולחנות עבודה שניתנים לכוונון בין גובה עמידה לגובה ישיבה, התברר שמיעוט העובדים ניצלו את יכולת הכוונון של השולחנות. במהלך שבועיים, התנסו רק ארבעה בעבודה בשילוב עמידה.  
 
כשהתבקשו להסביר, ציינו חלק מן העובדים מחסומים חברתיים או סביבתיים: הם הרגישו לא בנוח להשתמש בשולחנות עמידה, בגלל מבנה העמדות. לכל עובד תא עבודה (cubicle
), המופרד מן העמדות הסמוכות על ידי מחיצה בגובה החזה של העובדים העומדים. בזמן העמידה, העובדים הרגישו שהם חודרים לפרטיותם של העובדים השכנים.  כמו כן, הרגישו שאי אפשר לנהל שיחות טלפון בעמידה בנוחות, ללא פגיעה בפרטיות השיחה. 
 
♦ תזכורת ממוחשבת
במחקרן של קוטווסקי ודייויס באוהיו, נערכה השוואה בין קבוצות עובדים במרכז שירות טלפוני. לחלק מן העובדים ניתנה עמדת עבודה המתכווננת בין גובה ישיבה לגובה עמידה; חלק המשיכו לעבוד מול שולחנות בישיבה. למחצית מן העובדים בשני התנאים הותקנה תוכנת "תזכורת", המופיעה על הצג בכל חצי שעה. התזכורת כללה הנחיה לשנות תנוחת גוף על ידי כוונון גובה השולחן או על ידי קימה והליכה קצרה, ומידע על משך הזמן שבו המחשב נמצא בשימוש רציף. לעובד אפשרות לדחות את התזכורת. בין ממצאי המחקר:         
 
  • אחוז זמן העבודה בישיבה
השימוש בעמדות מתכווננות הפחית את אחוזי זמן הישיבה באופן משמעותי, אך ללא הבדל משמעותי בין העובדים עם תוכנת התזכורת (כ-70% מזמן העבודה בישיבה), לעומת העובדים ללא תוכנה (כ-69%).

אחוזי הזמן בישיבה היו, כצפוי, גבוהים יותר בקרב העובדים ללא עמדות מתכווננות. עם זאת, בקרב עובדים אלה, נצפתה הפחתה של כמעט 10%בזמן הישיבה (81% לעומת 90%) בעקבות התקנת תוכנת התזכורת. 

בסך הכול, עמדות מתכווננות הביאו להפחתה של 15% עד 18% בזמן הישיבה היומי.

 
  • מספר המעברים בין ישיבה לעמידה
בקרב העובדים בישיבה בלבד, לא הייתה משמעות סטטיסטית לשינוי במספר המעברים הממוצע בשעה, עם או בלי תוכנת התזכורת (0.5 לעומת 1.2). 
השימוש בשולחנות מתכווננים יצר עלייה משמעותית במספר המעברים, הן בקרב העובדים ללא תזכורת ממוחשבת (4 מעברים בשעה, בממוצע) והן בקרב העובדים עם תוכנת תזכורת (כ-5 מעברים בשעה).

 
  • מספר שינויי תנוחה בשעה
כשנבדק מספר השינויים בתנוחת גוף בשעה, כולל מעברים בין עמידה וישיבה, הליכה  או שינויי תנוחה בתוך הכיסא, נמצא כי לשני התנאים (שולחנות מתכווננים או תוכנת תזכורת) הייתה השפעה משמעותית (כ-0.85 שינויים בשעה בממוצע, בישיבה ללא תוכנה, ובין 1 – 11.12 אירועים בשעה בתנאים האחרים) על מספר שינויי התנוחה בממוצע בשעה.  

מסקנות החוקרות: לשני האמצעים – הספקת שולחנות מתכווננים והתקנת תוכנת תזכורת – השפעה חיובית על הפחתת זמן היושבנות בקרב עובדים במרכזי שירות טלפוני. יתר על כן, נצפתה השפעה חיובית על דיווחים של אי-נוחות בקרב העובדים, ללא ירידה בתפוקה. 

 
♦ תזכורת ממוחשבת עם כוונון אוטומטי
במחקר נוסף נבדקה השפעתה של תוכנה לעידוד שינויי תנוחה על 24 עובדי משרד בעמדות מתכווננות. לחלק מן העובדים הייתה שליטה עצמאית על גובה השולחן, ללא תזכורת ממוחשבת. לחלק מן העובדים הותקנה תוכנה אוטומטית, שבה הופיעה לאחר כ-50 דקות הודעה כי שולחן העובד יעלה באופן אוטומטי. כ-24% בלבד בחרו לדחות את שינוי הגובה המוצע. משך זמן העמידה המתוכנת היה כ-10 דקות. 

נמצא כי השימוש במערכת האוטומטית הפחית את זמן הישיבה של העובדים יותר מן המערכת העצמאית (84% מזמן העבודה בישיבה, לעומת 87%); כמו כן, נרשם מספר כפול של מעברים בין ישיבה לעמידה בשעה (0.7 לעומת 0.3).  הבדלים אלה היו עקביים במהלך חודשיים של תצפיות. 

מסקנות החוקרים: תזכורות אוטומטיות יעילות בהפחתת היושבנות בעבודה, והפחתה זאת עשויה להישמר לאורך זמן. 

 
השורה התחתונה – שינוי בתרבות
מנתונים אלה ואחרים אפשר להסיק כי שינוי בציוד בלבד, כגון הספקת שולחנות מתכווננים, אינו מבטיח שינוי בהתנהגות העובדים. כפי שהסיקו כבר חוקרים רבים, גם הנתונים האחרונים מצביעים על כך ששינוי בתרבות מקום העבודה נובע מיוזמתם ומהבנתם של כל הגורמים המעורבים: ההנהלה והעובדים, ספקים ולקוחות כאחד. רצוי לשלב שינויים בציוד בשינויים סביבתיים ותרבותיים בתוך הארגון ובעידוד לשינוי הרגלי עבודה.  

מקורות 
• Lin & Bao. 2016. Sit-Stand Workstations: Are They the Solution for Musculoskeletal Stress?  Proceedings of the Human Factors and Ergonomics Society 2016 Annual Meeting
• Davis & Kotowski, 2014. Postural Variability: An effective way to reduce musculoskeletal discomfort in office work. Human Factors 56:1249
• Barbieri, Srinivasam, Mathiassen, Oliveira. 2016. The effect of sit-stand workstations to decrease sedentariness in office work: test of 2 systems with and without automatic reminders. Proceedings of the Human Factors and Ergonomics Society 2016 Annual Meeting
 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה