מאת:ד"ר אמנון דבדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת ומדריך ארצי לקרינה בלתי מייננת, המוסד לבטיחות ולגיהות
הקרינה האלקטרו-מגנטית הבלתי מייננת היא גורם חשיפה מהשכיחים ביותר והחשיפה אליו גדלה משמעותית בעשורים האחרונים עקב התפתחותן של טכנולוגיות חדשות.
החיים המודרניים חושפים אותנו לקרינה באופן תמידי – בבית, במקום העבודה, בדרך לעבודה ובסביבה.
הקרינה מקיפה תחום תדרים נרחב – החל מתדרים נמוכים (כולל שדות בתדר רשת החשמל), קרינת רדיו, קרינת מיקרוגל, גלים מילימטריים ועוד – בתחום 0–300 ג'יגה-הרץ.
אסקור כמה אמצעים פשוטים, שיאפשרו לנו להפחית את החשיפה לקרינה בלתי מייננת במקומות העבודה ושאותם יכולים לנקוט העובד והמעביד כאחד.
שלבים ראשוניים להתגוננות מפני חשיפה:
- איתור וזיהוי מקורות – איתור מקורות הקרינה או השדות בסביבת האדם, וזיהוי הסוגים והמאפיינים.
- הערכת החשיפה – הערכה של רמת החשיפה שאליה נחשף האדם מהמקורות שבקרבתו.
- הפחתת החשיפה – נקיטת צעדים שיפחיתו את החשיפה עד למידה נמוכה ו"בטוחה".
לאחר ביצוע שלושת השלבים הראשוניים, ובעיקר כאשר החשיפה היא תעסוקתית, נדרש לקיים תכנית בטיחות, לקבוע נהלים, לקיים פעילויות הדרכה ותרגול, פיקוח ואכיפה ועוד.
איתור וזיהוי המקורות
השלב הראשון בהפחתת החשיפה הוא איתור וזיהוי של המקורות לקרינה ולשדות בתדר רשת החשמל בקרבתנו.
איתור המקורות יכול להיעשות ראשית באופן ויזואלי ובהמשך באמצעות סקירה מסודרת של עמדות עבודה, תהליכים, מכונות ומכשירים מסוגים שונים.
חלק מהמקורות מוכרים וניתנים לזיהוי וגם לאפיון. חלקם מוכרים פחות, וחלקם אף יוצרים קרינה ושדות בלא שקיימת מודעות לכך.
לכן, יש לבחון את הוראות היצרנים ולאתר בהן אזהרות והנחיות בנוגע לקרינה ולשדות, וכן להתייעץ עם גורמים מקצועיים.
לצורך סיוע באיתור המקורות, אפרט את סוגי החשיפה העיקריים לקרינה ולשדות בתדר רשת החשמל, במקומות עבודה.
- מקורות חיצוניים – אתרים סלולריים, קווי מתח ושנאים, ציוד תקשורת, בקרה ועוד.
- תשתית פנימית במבנים
• רשתות WiFi
• תשתית חשמל – מרכזי אנרגיה וחדרי שנאים, לוחות (ארונות) חשמל, כבלים, תשתיות תאורה ועוד
• ספקי כוח, מטענים ומתאמים
• מכשירי חשמל ייעודיים – ציוד מחשוב ותקשורת, ציוד משרדי, מזגנים, תאורה, ציוד מטבח, ניקיון וכד'
- חשיפה ייעודית במקומות העבודה
• חשיפה בתעשייה – תהליכי חימום וריתוך מסוגים שונים, אלקטרוליזה ועוד
• חשיפה לציוד תקשורת, בקרה, נווט ומכ"מים – במעבדות ובשטח
• חשיפה של צוותי מחקר
• חשיפה של צוותים רפואיים למכשור רפואי
• חשיפה בתדר רשת החשמל – ייצור ואספקה של חשמל, רכיבי הספק חשמלי, חשיפה בתעשייה
• חשיפות מסוגים שונים – חימום במיקרוגל, כלי עבודה חשמליים, מגנטומטרים ועוד.
הערכת החשיפה
השלב השני בהפחתת החשיפה הוא הערכת רמות החשיפה בקרבת המקורות. שלב זה ניתן לביצוע על ידי גורמים מקצועיים בלבד, באמצעות חישוב ומדידה של הרמות המתפתחות בקרבת הציוד.
הערכה זו חיונית כאשר החשיפה היא ייעודית, במקומות עבודה (הקטגוריה האחרונה שפורטה בסעיף הקודם), ובמקרים רבים יש בה צורך גם עבור חשיפה אחרת.
הפחתת החשיפה
השלב השלישי, לאחר זיהוי המקורות והערכת רמות החשיפה שבקרבתם, הוא נקיטת צעדים להפחתת רמת החשיפה עד לנמוכה ו"בטוחה".
ארגון הבריאות העולמי וגופים אחרים ממליצים על שמירת שני עקרונות:
- עמידה בתקנים ובקווים מנחים בינלאומיים, אשר קובעים רמות מרביות מותרות.
- "עקרון ההיזהרות" – הפחתת החשיפה אף מתחת לרמות המרביות המותרות.
הפחתת החשיפה באמצעות חישוב, מדידה ובחינה על פי תקנים וקווים מנחים, וקביעת מרחקי בטיחות והוראות בטיחות מדויקות, הן מורכבות ויכולות להיעשות על ידי גורמים מקצועיים בלבד.
עם זאת, קיימים כמה כללי אצבע, שיסייעו בהפחתת החשיפה מקורנים קיימים, באופן כללי ובשלב ראשוני, עד להסתייעות בגורמים מקצועיים, או עבור מקורות בעוצמה נמוכה, או לתשתיות חשמל שכיחות.
• יש לאתר ולזהות את המקורות בסביבה – על פי הפירוט שתואר לעיל ועל פי הוראות היצרנים.
• זיהוי אזהרות והנחיות בטיחות של יצרנים – נדרש לפעול על פיהן, וכן, לשמור על מרחקי הבטיחות וההפרדה ועל מגבלות השימוש. במקרים רבים, צעד זה אינו מהווה תחליף להערכת החשיפה.
• עבור מקורות חיצוניים – יש לוודא כי קיימים היתרים ומתקיימות ההנחיות מטעם המשרד להגנת הסביבה. לדוגמה: היתרי הפעלה לאתרים סלולריים ולקורנים אחרים בקרבת מקום העבודה.
• עבור מקורות חשיפה ייעודית (כמפורט) – יש צורך בהערכת רמות החשיפה בקרבת המקורות על ידי גורמים מקצועיים.
• כללי
> למרחק מהקורנים יש השפעה מכרעת על רמת החשיפה. במקרים רבים, הקרינה דועכת במרחק באופן חד, לפי ריבוע המרחק. הגדלת המרחק פי 2 גורמת להפחתת רמות החשיפה פי 4, הגדלה פי 10 – להפחתה פי 100 ועוד.
> כלל זה ניתן ליישום הן לצורך עמידה בתקנים ובקווים המנחים, והן לצורך הפחתת החשיפה על פי עקרון ההיזהרות.
> אפשר למקם עמדות או עובדים במרחק מקורנים סביבתיים, או מקורנים ומתשתיות חשמל שאין הכרח להימצאותם בסמיכותם, במיוחד בשהות ממושכת. דוגמה לכך היא הזזת עמדת ישיבה הצמודה לארון חשמל או לנתב אלחוטי (נקודת גישה).
•להלן, כללים ודוגמאות לשמירת מרחקי בטיחות והפרדה (חלקם לקוחים מהנחיות הוועדה הממלכתית-ציבורית לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל):
> ציוד בעל מרחק בטיחות והפרדה שפורט על ידי היצרן – יש לשמור על מרחק זה כמרחק מזערי.
> אתרים סלולריים – קיום מרחק הפרדה על פי ההיתרים שניתנו לאתרים מהמשרד להגנת הסביבה.
> קווי מתח – 35 מטר מקווי מתח-על, 20 מטר מקווי מתח עליון ושלושה מטרים מקווי מתח גבוה בשהייה ממושכת (מרחקי ההפרדה מקווי המתח הנמוך אינם משמעותיים).
> שנאים חיצוניים – מרחק של שלושה מטרים, בשהייה ממושכת.
> מרכזי אנרגיה וחדרי שנאים – מרחק של שלושה מטרים, בשהייה ממושכת.
> לוחות (ארונות) חשמל – מרחק של 1 מטר, בשהייה ממושכת.
> מערכות אל-פסק – 1 מטר לערך ממערכות קטנות ושלושה מטרים לערך ממערכות גדולות, בשהייה ממושכת.
> ספקי כוח, מטענים ומתאמים – מרחק של חצי מטר לערך, בשהייה ממושכת.
- הקטנת משך החשיפה – לצורך הפחתת החשיפה, אפשר להפחית את משך השהייה בסמיכות למקורות או את מידת השימוש בהם. צעד זה ניתן ליישום בפרט עבור עובדים השוהים ארעית בסמיכות קרובה למקורות.