מאת: ענבר גלבוע MOccH יועצת ארגונומית
תאריך:28/02/2017
רוב הנשים בישראל ממשיכות לעבוד במקום בעבודתן בזמן ההיריון, לעתים קרובות ללא התאמה למצבן המשתנה.
אפשר להקל על עובדות בהיריון על ידי התאמת עמדות העבודה ואופן העבודה.
מה עובר על גוף האישה בזמן ההיריון?
בזמן ההיריון חלים שינויים ניכרים בגוף האישה. עם גדילת העובר, משתנה מרכז הכובד, ויש לכך השפעה ניכרת על שיווי המשקל. מנח עמוד השדרה משתנה כאשר הלורדוזה (הקשת המותנית) גדלה, והאגן מסתובב קדימה, ובכך גובר העומס על הגב התחתון ועל מפרקי האגן. העומס על שרירי הגב גדל, בעוד שרירי הבטן נמתחים, ובכך מופחתת יכולת התמיכה שלהם. העלייה בהורמון הרלקסין, המגביר את גמישות המפרקים כהכנה ללידה, עלולה לגרום לכאב באותם מפרקים. ההשמנה הטבעית ותוספת המשקל בהיריון מגבירות את העומס על המפרקים – מדובר בעלייה של 20% ממשקל הגוף, שמכפילה את העומס על המפרקים.
מדוע נשים סובלות יותר?
נראה כי לנשים יש רגישוּת גבוהה יותר מאשר לגברים לחלק מגורמי הסיכון הביולוגיים, הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים בתעסוקה. לדוגמה: נשים מדווחות על פגיעות שלד-שריר בגפה העליונה פי 1.5–2 יותר מגברים. נשים סובלות מתסמיני "הבניין החולה" פי 2–4 יותר מגברים והן רגישות פי 3 לחומרים כימיים מסוימים. בישראל קיימת התייחסות בתקנות עבודת נשים לשעות עבודה ולחשיפות לחומרים שונים של נשים הרות, אך התקנות אינן נוגעות לחשיפות ארגונומיות או לעומס שלד-שריר.
פגיעות שלד-שריר נובעות מחשיפות שונות לגורמי סיכון הנפוצים בעבודות ובמטלות שונות. בתעסוקתן, נשים נוטות לעבוד יותר במטלות חוזרניות ובעבודות במנחים סטטיים. חשיפה זו, יחד עם יכולת השפעה קטנה יותר על העבודה ועם דרישות מנטליות גבוהות, עלולה להגביר את הסיכון לפגיעה. מקצועות כגון סיעוד וכוח עזר סיעודי, אשר בהם ניכר רוב נשי, נמצאים בין המקצועות ששיעורי הפגיעות בהם הם מהגבוהים ביותר.
איך משפיע ההיריון על האישה העובדת?
היריון משפיע על תפקודה הפיזי של האישה, ואצל כ-12% מהנשים הוא גורם להגבלה בפעילות, וכ-9–21% מהנשים ההרות יוצאות לימי מחלה בזמן ההיריון. נמצא כי 32 מתוך 46 פעולות בסיסיות ביומיום הופכות בעייתיות או קשות לביצוע בזמן ההיריון. הללו כוללות פעולות מעל לגובה הראש, כיפוף קדימה, פיתול הגוף, פעולות דחיפה, פעולות חוזרניות ופעולות בקצב מהיר, העלולות להיות גורם סיכון לפגיעות שריר ושלד עבור כלל האוכלוסייה. בזמן היריון, גם ביצוען בעצימות או בתדירות נמוכה עלול לגרום לפגיעה.
דוגמה למצב בעייתי בזמן היריון הוא תנוחת הישיבה מול עמדת מחשב או עמדה אחרת. כשאישה הרה יושבת, מרחק גופה מהשולחן או ממשטח העבודה גדל, הגב נוטה לאחור ובמצב זה האישה נאלצת להרים את זרועותיה ולהושיטן קדימה אל עבר השולחן (ראו תמונה 1). במרבית המקרים, כדי להתקרב שוב אל אזור העבודה, נרכנת העובדת ההרה לפנים, תוך קימור הגב העליון. מצבים אלו מוגדרים כמנחים קיצוניים, המגבירים סיכון לפגיעה.
|
|
| איור 1: באחיזת משא כבד העומס על הגב התחתון עולה עם הרחקת המשא מהגוף |
מקור: ארגונומיה פיזיקלית, גייגר, י. המוסד לבטיחות ולגיהות
מהן הפגיעות האפשריות בנשים הרות?
הפגיעות הנפוצות ביותר בקרב נשים הרות הן כאבי גב ותסמונת התעלה הקרפלית, או תסמונת שורש כף היד (דלקת בבסיס שורש כף היד, הגורמת ללחץ עצבי). פגיעות נוספות כוללות תסמונת דה-קרווין (דלקת בגידי האגודל), כאבי רגליים ובצקות, וכאבים באגן ופגיעה במפרק הירך. ההשערה היא שחלק מפגיעות השלד והשריר נובעות מרפיון השרירים והירידה בייצוב המפרקים.
- תסמונת התעלה הקרפלית היא הפגיעה השנייה בשכיחותה בזמן היריון. על פי הנתונים ממחקרים שונים, בין 2-25% מהנשים סובלים מהתסמונת בזמן היריון, וההשערה היא כי הופעת התסמונת קשורה בעלייה בריכוזי הנוזלים, שינויים במערכת החיסונית וההורמונלית, והיענות מוגברת של גורמי דלקת. פעילות חוזרנית בשורש כף היד מגדילה את הסיכון להתפתחות התסמונת.
התסמונת לרוב חולפת לאחר הלידה, אך היא נפוצה גם בזמן הנקה ולעתים מצריכה טיפול שמרני, טיפול בתרופות ובמקרים קשים – טיפול ניתוחי.
- כאבי גב תחתון: כ-50% מהנשים ההרות סובלות מכאבי גב, חלקן עד כדי הגבלה וחוסר יכולת עבודה ותפקוד. קיים קשר בין הופעת כאבי הגב לבין הגיל, כאב בהריונות קודמים, מספר ההריונות, כאב גב טרום ההיריון, רמות רלקסין גבוהות ועבודה פיזית מאומצת.
קיימות כמה השערות בנוגע למקור כאבי הגב אצל נשים הרות, ביניהן, העלייה בגמישות רקמות החיבור בעמוד השדרה והאגן, רפיון ועייפות השרירים, בעיות דיסקים ולחץ ישיר על עצבים בשל גודל הרחם.
גורמים תעסוקתיים המשפיעים על כאבי הגב של נשים הרות כוללים עבודה יושבנית, תנוחות כיפוף ופיתול, עבודה סטטית קבועה בעמידה או בישיבה והשינוי במנח הישיבה והפיכת הישיבה למנח קיצוני. גורמים שנתגלו כמיטיבים במצבים אלו הם היכולת לצאת להפסקות לפי צורך ועצמאות ושליטה בעבודה ובקצב העבודה.
ארגונומיה והתאמות בעבודה לאישה ההרה:
רצוי שעמדות העבודה ואופי העבודה יותאמו לצרכיה של האישה ההרה. דוגמאות להתאמות כוללות שינוי גובה שולחן או כיסא או הצבת הדום לתמיכת רגליים בישיבה ובעמידה. מומלץ להפחית בעומסים פיזיים ובעבודה הנעשית על גבי משטחים גבוהים או שאינם יציבים. ניתן להגביל את שעות העבודה בעמידה וביצוע עבודות בלילה וכמובן, לאפשר מנוחה והפסקות בתכיפות גבוהה יותר.
הנחיות תעסוקתיות עבור נשים הרות בתפקידים בעלי אופי פיזי משתנות ממקום למקום וכוללות, בין היתר, הנחיות לגבי הרמת משאות כבדים בזמן עבודה. מידת המשקל המומלצת להרמה בזמן היריון נחקרה לעומק לאחרונה. (כתבה בנושא זה תתפרסם בהמשך).
המלצות לנשים הרות
להלן, כמה המלצות מומחים העשויות להפחית את החשיפה לסיכונים ולכאבי גב בזמן ההיריון:
- התאמת סביבת העבודה ותנאי העבודה, כולל מתן אפשרות לעבודה דינמית בעמידה וישיבה לסירוגין
- בישיבה – הרמת רגליים לגובה מפרק הירך והקטנת הקשת הלורדוטית
- פיתוח כושר גופני טרום ההיריון, בדגש על חיזוק שרירי הבטן והגב
- שמירה על תזונה בריאה ומשקל תקין
- שימוש בחגורת תמיכה להיריון, בכפוף לעצת הרופא
- ביצוע פעילות גופנית מותאמת בזמן ההיריון
- תרגול תנועתיות באגן או תנועה במים לצורך הפחתת כאב
 |
 |
איור 2-3: דוגמה להפחתת סיכונים ארגונומיים אצל עובדת הרה בעמדת מחשב
צילום: ספיר גלבוע |
מקורות:
פז, מ. 2015. היריון וגם עבודה- ציפייה בטוחה. המוסד לבטיחות. ת.196
תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), תשס"א-2001
Borg-Stein, J., Dugan, S.A., & Gruber, J. (2005). Musculoskeletal Aspects of Pregnancy. American Journal of Physical Medicine & Rehabilitation, 84 (3), 180-192.
Cheng, P.L., Dumas, G.A., Smith, J.T., Leger, A.B., Plamondon, A., McGrath, M.J., & Tranmer, J.E. (2006). Analysis of self-reported problematic tasks for pregnant women. Ergonomics, 49 (3), 282-292.
Hecman, J.D., & Sassaed, R., (1994) Musculoskeletal considerations in pregnancy. Journal of bone & joint surgery, 76, 1720-1730.
Kalish, J.A., and Latif, N. (2005) Pregnant employees: Special consideration for protecting their safety and health. Professional safety, 50 (6), 32-36.
McComb, J.J., Norman, R., and Zumwalt, M.(Eds). (2008). The Active Female, Health issues throughout the lifespan. Humana Press.
Paul, J.A., van Dijk, F.J.H., & Frings-Dresen, M.H.W. (1994). Work load and musculoskeletal complaints during pregnancy. Scandinavian journal of work, environment & health, 20, 153-159.
Tapp, L.M. (2000), Pregnancy and ergonomics, Professional safety, 45(8), 29-32.
Treaster, D.E. and Burr, D. (2004). Gender differences in prevalence of upper extremity musculoskeletal disorders. Ergonomics, 47: 5, 495 — 526
Waters, T.R., MacDonald, L.A., Hudock, S.D. and Goddard, D.E. (2013). Provisional Recommended Weight Limits for Manual Lifting During Pregnancy. Human Factors, 56(1), 203-214.