מאת: ד"ר אמנון דובדבני, מדריך ארצי לקרינה בלתי מייננת
תאריך:25/06/2017
בתאריך 4 במאי 2017 נערך במכון הטכנולוגי של חולון, הכנס הרביעי במספר בנושא תאימות אלקטרומגנטית (EMC). הכנס כלל, כבכל שנה, מושב מיוחד בנושא השפעות הבריאות של הקרינה, ובנוסף התייחד במספר הרצאות "מפתח" כלליות, בהן נתנו סקירות בנושא כניסה של טכנולוגיות שונות לשימוש. בנוסף למושב בנושא השפעות הבריאות, התקיימו במקביל שלשה מושבים נוספים, בנושאי תאימות אלמ"ג, תקשורת בתחום תדרי הרדיו וכן אנטנות ושידורים לטווח ארוך.
המאמר יתייחד הפעם לסקירה של חלק מההרצאות שנתנו.
ההרצאה הכללית הראשונה נתנה ע"י פרופ' לוקה רוסלי (Luca Roselli) מהאוניברסיטה של פרוגיה באיטליה. פרופ' רוסלי סקר בהרצאתו את טכנולוגיית "האינטרנט של הדברים", IoT (Internet of things). מינוח זה מתייחס לטכנולוגיה הולכת ומתפתחת, שבה למכשירים ולחפצים שונים קיימת יכולת להתחבר לרשת האינטרנט, בעיקר באופן אלחוטי, באמצעות שידור וקליטה (ושימוש בקרינה בלתי מייננת בתדרי הרדיו והמיקרוגל). החל ממחשבים ומטלפונים סלולריים, דרך תשתיות "חכמות", כגון "עיר חכמה", "בית חכם" ועוד, וכלה במכשירים חשמליים - כגון מקרר וטלויזיה "חכמים" ומצלמות מסוגים שונים, ואף בעצמים יום-יומיים. ההערכה היא שכבר כיום קיימים בעולם 20-25 מיליארד רכיבים המשתייכים ל-IoT, וההיקף יגדל משמעותית כבר בעתיד הקרוב. "עצמים חכמים" (smart objects) ישתלבו יותר ויותר בסביבה הביתית, הקמעונאית, המסחרית, המשרדית והתעסוקתית. בתהליכי הייצור במפעלים, לדוגמה, תשמש ה-IoT לבקרה על תהליכי ייצור, לייעול תהליכים, לאיסוף היסטוריה, לניהול מלאי ועוד. מאידך גיסא, לגידול בהיקף השימוש ב-IoT תהיה גם השלכה של ריבוי מקורות קרינה בלתי מייננת בסביבת האדם.
- טכנולוגית ה-RFID – תגים אלקטרוניים הפועלים בתדרי רדיו
ההרצאה הכללית השניה נתנה ע"י פרופ' ג'ון סחלוס (John N. Sahalos) מהאוניברסיטאות של ניקוסיה בקפריסין ושל סלוניקי ביוון. פרופ' סחלוס הציג את טכנולוגית ה-RFID – תגים אלקטרוניים הפועלים בתדרי רדיו. תגים אלו משמשים כבר כיום במגוון גדול של תחומים – תעשיה, תעופה, מסחר, ספורט, תחבורה (נסיעה בכבישי אגרה, חניה), רפואה, מעקב אחר בע"ח (שבבים אלקטרונים), חקלאות, תגי זיהוי וכרטיסים אלקטרוניים, ועוד ועוד. ע"פ ההערכות, היו קיימים בעולם בשנת 2016 כ-12.6 ביליון תגים, ובשנת 2020 צפוי שיהיו כ-24 ביליון תגים. ההערכה היא שתגי RFID ישמשו יותר ויותר בסביבות שונות, כגון בבתי חולים (למעקב אחר חולים ותרופות), בקמעונאות (לקניה אוטומטית ולניהול מלאי), בספריות ועוד. פרופ' סחלוס סקר היבטים שונים של הקרינה הנוצרת ע"י התגים, וביניהם את החשש מסכוני בריאות. הוצג על ידו מחקר שבחן חשיפות של ספרנים בספריות בהן מותקנים במדפים מערכות בקרה המבוססות על מערכת RFID. בחלק המצבים נמצאה צפיפות הספק קרינה מעל ל-100 מילי-וואט לסמ"ר (ההמלצות בקווים המנחים להתגוננות מקרינה הינן 200 – 1000 מיליוואט לסמ"ר כתלות בתדר).
נציג שלש הרצאות שנתנו במושב שדן בסיכוני הבריאות של הקרינה.
- חשיפה לטלפונים סלולריים וגידולים בעצב השמיני (עצב שיווי המשקל והשמיעה)
ד"ר אוהד הילי מהמרכז הרפואי רבין, סקר מחקרים שנעשו בנושא הקשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולים מסוג שוונומה, בעצב הקרניאלי השמיני (עצב שווי המשקל והשמיעה), כגון מחקרים שנעשו במסגרת מחקר האינטרפון, ע"י Hardell ואחרים. עוד סקר ד"ר הילי את אופי התחלואה ואת מיקומם השכיח של הגידולים, וזאת בהקשר מיפוי של "שיעור הספיגה הסגולי", SAR (מדד לאנרגיה של הקרינה הנספגת בגוף האדם בעקבות החשיפה לקרינה), שנעשה במכון הטכנולוגי של חולון. במחקר המשותף, שנעשה ע"י ד"ר אוהד הילי וד"ר עירית לוי מהמרכז הרפואי רבין, וע"י פרופ' מוטי חרדים וד"ר ראובן צמח מהמכון הטכנולוגי של חולון, נבחן מתאם בין מקום גידול הגידולים השכיח לבין המיקום בו התפתח שיא ה-SAR המקומי בראש, במיפוי. נמצא כי שיא ה-SAR התפתח בשכבה העליונה יותר של הגולגולת, ולא באיזור השכיח של הגידולים.
- חקר חשיפה לקרינה מ-WiFi במוסדות חינוך
פרופ' סטליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, הציג תוצאות עבודה שנעשתה בהנחייתו, ובה נמדדה הקרינה מציוד WiFi בסביבה של מוסדות חינוך. אף שמרבית תוצאות המדידה שהוצגו על ידו הצביעו על חשיפות נמוכות יחסית, הסביר פרופ' גלברג שאופי החשיפות מחייב מדידה גם של הערך השיאי של הקרינה, ולא רק של הערך הממוצע, וזאת עקב החשש מקיום השפעות בריאות אפשריות עקב חשיפה לערכים שיאיים (כגון פולסים). נמצא במדידות שערכי השיא היו גבוהים פי 10-16 לערך מהערכים הממוצעים.
- סקרי חשיפה לקרינה מ-WiFi וממשיבים סלולריים במוסדות חינוך
המהנדס משה נצר, בעברו מהנדס תאימות ובטיחות של קרינה אלמ"ג ברפא"ל, הציג תוצאות מפורטות של מספר סקרים שערך, ובהם בחן את רמות החשיפה לקרינה מציוד WiFi במוסדות חינוך. מרבית המדידות הצביעו על ערכים בגבולות סף המדידה של מכשירי המדידה (שדה חשמלי מתחת ל- V/m 0.1), למעט מדידות בסמיכות קרובה לציוד, שם נמדדו ערכים בתחום V/m 0.3-0.5. עוד נסקרו על ידו רמות החשיפה בקרבת משיבים סלולריים ("רפיטרים") המותקנים במבנים. בצמידות אליהם נמדדו ערכים של V/m 0.3-3, ובמרחק רגיל, ערכים בגבולות סף המדידה של מכשירי המדידה. נציין שערכי החשיפה הרגילה נמוכים ב-3-4 סדרי גודל (במונחים אנרגטיים) לעומת ההמלצות בקווים המנחים להתגוננות בפני הקרינה.
לסיכום, המצגות שנסקרו מהכנס עסקו בעיקר במקורות לחשיפות אישיות וסביבתיות של האדם לקרינה מציוד תקשורת נפוץ. חשיפות אלו מעלות שאלות בעניין המגמות העתידיות הצפויות עקב גידול השימוש בטכנולוגיות חדשות.
הרצאה יעודית אשר מתמקדת בשאלות אלו, וסוקרת שינויים ומגמות בחשיפות לקרינה בלתי מייננת, תנתן ע"י המוס"ל בכנס הטכנולוגיות בשירות הבטיחות, שיערך בטכניון בתאריך 5 ביוני.