חדשות בנושא הישיבה שיגרמו לכם לרצות לעמוד
עודכן ב:18/03/2015
בניגוד למה שחושבים רבים מאיתנו, מסתבר כי פעילות של שעה ביום בחדר כושר בסיום העבודה אינה מספיקה כדי לנהל אורח חיים בריא. שעות הישיבה הארוכות במשרד במשך יום העבודה, עלולות לגרום לנזק בריאותי קשה אצל העובדים באם הם לא יקומו ממקומם בתדירות סבירה. כתבה זו עוסקת בסיכונים הכרוכים בישיבה ארוכה ובדרכי התמודדות פשוטים עימם, כגון מעבר לעמידה מדי פעם במהלך יום העבודה.
מחקרים עדכניים, מלמדים שעובדים במדינות מפותחות מבלים יותר ממחצית יום עבודתם בישיבה. במבט ראשון מגמה זו נראית מבורכת כיון שהיא מלמדת על מעבר מעבודות פיזיות לעבודות נוחות יותר. אולם החוקרים מצאו שישיבה ארוכה מגדילה את הסיכוי לחלות במחלות לב, סכרת, סרטן ולמוות – זאת ללא קשר לכמות הזמן בו העובדים מבצעים פעילות גופנית מחוץ לשעות העבודה. מסתבר כי הפעילות הגופנית לאחר שעות העבודה אינה יכולה "לפצות" ולתקן את הנזק הנגרם משעות ישיבה ארוכות.
האוטומציה שינתה את הרב המכריע של העבודות בסקטורים השונים – הכנסת מכונות לתהליכי העבודה, הביאה למצב בו עובדים מבלים את רב זמן עבודתם בישיבה לצורך הפעלת המכונות. כמו כן, השימוש המוגבר במחשבים, מעודד גם הוא עבודה ממושכת בישיבה ללא כל צורך לקום.
השפעות בריאותיות
בני אדם לא נועדו לשבת כל היום, ומשום כך ישיבה ארוכה מהווה סיכון משמעותי בעבודה. ישיבה ארוכה גורמת לכך שהשרירים ברגליים האמונים על זרימת הדם חזרה ללב אינם "מתורגלים", דבר המביא ליצירת הסתיידויות וקרישי דם בוורידים ובעורקים.
ישיבה ארוכה גורמת גם לתנוחה קבועה של הצוואר והכתפיים, דבר המביא להאטה בזרימת הדם. עקב כך, כלי דם בשרירים נלחצים, דבר המעלה את העייפות ואת הסיכוי לפציעות שריר. ישיבה ארוכה תורמת גם לעליית משקל עקב האטה בחילוף החומרים בגוף וכן לדלקות ולשינויי הורמונים המעלים את הסיכוי לחלות בסרטן. מחקרים מלמדים כי פעילות גופנית לאחר שעות הישיבה הארוכות, אינה מספקת בהיבט של הורדת הסיכוי לבעיות הנ"ל.
הירידה בתנועת הגוף עקב הישיבה הארוכה, מעלה גם את הסיכון לקריעה ולהתכווצויות שרירים עקבת מתיחתם בפתאומיות. העייפות באזור הגב הנובעת מירידת מהירות זרימת הדם, גורמת לעומס רב על הצוואר ועל עמוד השדרה – במיוחד על חלקו התחתון. עייפות זו אף מעלה את הסיכוי לפריצת דיסקים.
טיפים לעידוד קימה מהכיסא
המפתח למזעור הנזקים הקשורים בישיבה ארוכה הוא שנוי הדרך בה אנו עובדים. מומלץ לשלב פעילות גופנית לאורך כל יום העבודה בצורה קבועה:
- עקבו אחר משך הזמן בו אתם יושבים וזאת ע"מ להפחית את משך הישיבה הכולל.
- שימו לכם למטרה להפחית ב – 2-3 שעות את משך הישיבה שלכם במחזור של 12 שעות.
- הציבו מטרות ריאליות לשילוב פעילות גופנית סדורה כחלק משגרת יומכם.
- כוונו שעון מעורר שיזכיר לכם לקום כל חצי שעה למשך 1-3 דקות. ניתן להשתמש לשם כך באפליקציות ייעודיות הקיימות בטלפונים חכמים.
- שיקלו להשתמש בעמדת עבודה שתאפשר גם עמידה – במיוחד אמורים הדברים לגבי אנשים שאינם יכולים לעזוב בשגרה את עמדת עבודתם למשך זמן מספק של מספר דקות.
- ענו לשיחות הטלפון שלכם בעמידה.
- היעמדו והימתחו מספר פעמים במשך יום העבודה. הפסקות עמידה אף עוזרות בהפחתת קלוריות יחסית למצב של ישיבה ממושכת.
כיצד יכולים לעזור המעסיקים?
- ע"י הכרה ועידוד עובדיהם לקום ולנוע בתדירות מספקת במשך היום.
- ע"י אספקת עמדות המאפשרות את בצוע העבודה הן בישיבה והן בעמידה.
- ע"י הסברת הסיכונים הנ"ל לעובדים באופן שיעלה את המודעות שלהם לנושא.
- ע"י קיום פגישות עבודה בעמידה ואף תוך כדי הליכה.
עיצוב תהליכי ועמדות העבודה
המטרה המרכזית בנושא זה היא לצמצם את משך הזמן בו עובד נמצא במצב של ישיבה בלבד. שינויי תנוחות הישיבה בתדירות גבוהה אינן מספקות כנגד היווצרות בעיות זרימת דם ברגליים. חמש דקות של פעילות גופנית נמרצת או הליכה קצרה כל 40-50 דקות, יכולות למנוע נפיחויות ברגליים ולתת ללב, לריאות ולשרירים את האימון הנדרש להם. על תהליכי העבודה לשלב ככל האפשר פעילויות שאינן ליד עמדת העבודה או תרגילים אותם יכולים העובדים לבצע בסביבת עמדת העבודה. למשוב של העובדים לגבי עיצוב תהליכי ועמדות העבודה משקל רב. התייעצות ושתוף העובדים ירתום אותם לשימוש פעיל בכלים הנ"ל במשך יום עבודתם.
לסיכום, הפחתת משך הישיבה בזמן העבודה היא מטרה חשובה ביותר לטובת העלאת בריאות העובד, זאת בשילוב עם פעילות גופנית סדורה הן בזמן והן מחוץ לשעות העבודה.
מקור:יחידת מרכז מידע ואינטרנט, המוסד לבטיחות ולגיהות ע"פ אתר ccohs.