מאת: לבנת כהן, פסיכולוגית ארגונית, מינהל הנדסה, המוסד לבטיחות ולגהות
תאריך:29/07/2025
בימים אלה, עם החזרה לשגרת עבודה לאחר המלחמה עם איראן, חשוב להדגיש את ההשפעות של לחץ נפשי על התנהגות העובדים. אף שהלחימה הסתיימה, הגוף והמוח שלנו, שהיו במשך 12 ימים במצב של "כוננות על" לנוכח איום קיומי ממשי, ממשיכים לפעול בעוררות. הגוף עדיין מפריש את הורמון הקורטיזול – המופרש בזמן מצבי לחץ - ונמצא בדריכות האופיינית למצבי משבר, גם כאשר הסביבה מאותתת שהכול חזר לשגרה.
במסמך זה אסקור את הסיכונים הנפשיים והפיזיולוגיים הנובעים מתקופה זו, אשר עלולים לפגוע ברמת הבטיחות במקום העבודה - בדגש על קשיי שינה ותגובות ללחץ.
תגובות נפשיות לאחר טראומה
יש אנשים שיחוו תגובת "אפטרשוק" רגשית - תגובה מאוחרת של מערכת העצבים לאירועי הלחימה. רבים מתקשים לשוב לשגרה, שכן המערכת הפרה-סימפתטית (האחראית על הרגעה ושימור הגוף) עדיין לא הפעילה את מנועי ההרגעה, בעוד שהמערכת הסימפתטית - זו שמופעלת במצבי סכנה – ממשיכה לפעול. המשמעות: עובדים רבים פועלים תחת לחץ נפשי גבוה ומתמשך העלול לפגוע בשמירה על הבטיחות בעבודה.
לדברי ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית ודוקטור לגנטיקה מולקולרית, כאשר אדם מעמיס על עצמו 15% יותר מיכולת ההתמודדות שלו - הוא נכנס למצב של לחץ נפשי. במהלך המלחמה, האמיגדלה (אזור במוח שמגיב לאיומים ואחראי על התגובות ללחץ (הייתה פעילה באופן קבוע. לכן, אין להוסיף עליה עומסים נוספים. במצב רגיל אנו יכולים לשאת יותר, אך במצבי חירום – הגוף והנפש כבר נשאו מעל ומעבר.
שונות בין אנשים - תגובות לסטרס
סטרס הוא חוויה אישית. לכל אדם "גרף סטרס" שונה, המושפע בעיקר ממבנה אישיות ומגדר. התגובות יכולות לכלול: עייפות, תשישות, קושי בהירדמות, שינה מקוטעת, עצבנות, חרדה, דיכאון, חוסר אונים ועוד. כל אחת מהתגובות עלולה להוות סיכון בטיחותי במקום העבודה.
שינה והשלכותיה על קבלת החלטות
תקופת הלחימה התאפיינה בשינה רדודה וקטועה. מחקרים מוכיחים כי מחסור בשינה משפיע לרעה על קבלת החלטות:
- פגיעה בשיקול דעת: הערכת מצבים נפגעת.
- הערכת סיכונים לקויה: נטייה ללקיחת סיכונים מיותרים.
- זמן תגובה מואט: מגביר את הסיכון לתאונות.
- ירידה בקשב: קושי בביצוע משימות מורכבות.
- ירידה ביכולות קוגניטיביות: עיבוד מידע איטי, חוסר יכולת לעבד מידע מורכב תכנון וארגון לקויים.
- פגיעה בחשיבה יצירתית: פוגעת בהתמודדות במצבים דינמיים.
- חוסר תכנון לטווח ארוך: לדברי פרופ' שהם חושן-הלל, אדם מתוח ועייף יקבל החלטות הקשורות לכאן ועכשיו.
- קבלת החלטות הרגלית ורגשית: מוח עייף נוטה לפעול על פי דפוסים קיימים ולא על פי ניתוח רציונלי.
לדברי פרופ' יואלה ברבי-מאיר, מתח מוביל להעדפת תוצאה מתגמלת תוך הזנחת שיקולים ארוכי טווח.
אימפולסיביות ותפקוד מוחי בזמן לחץ
לדברי פרופ' אמיר עמדי, הורמון הקורטיזול פוגע בתפקוד האונה הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex), האחראית על ויסות רגשי, תכנון והחלטות מורכבות. במקביל, גוברת הפעילות באמיגדלה – האזור הרגשי במוח. התוצאה: התנהגות אימפולסיבית, קשיים בוויסות עצמי יכולת תכנון פחותה וקושי בקבלת החלטות מורכבות.
השלכות אלו מגבירות את הסיכון לטעויות, תאונות ולפגיעה בבטיחות הנפשית (דיכאון וחרדה) והפיזית.
מה ניתן לעשות?
- חזרה הדרגתית לשגרה: אל תצפו מעצמכם או מהסובבים לתפקוד מיידי מלא. המעבר משגרה לחירום ובחזרה אינו מיידי - הן מבחינה גופנית והן מנטלית. המערכת שלנו לא תוכננה למעברים כה חדים בין מצבי חירום ושגרה.
- עיבוד רגשי: שתפו אחרים בחוויותיכם. גם משפט קצר כמו "זה היה לי קשה" מסייע לאונה הקדם-מצחית לשוב לפעולה ולתחושת שליטה.
- וויסות גופני: הגוף "זוכר" את המתח. מומלץ לשלב תרגול נשימה, פעילות גופנית ויוגה - כלים שמווסתים את מערכת העצבים ומאותתים למוח שהסכנה חלפה.
- הכרה במצב ללא שיפוט: נרמול תחושת ה"חוסר נורמליות". מה שאנו מרגישים - הגיוני למצב לא הגיוני.
- מודעות להשפעת העייפות והמתח על קבלת החלטות: אם אתם עייפים או נסערים - עדיף לדחות החלטות משמעותיות. אם אין אפשרות לדחות, פעלו לפי פרוטוקול מוגדר.
- שימו לב עם מי אתם מתייעצים: במצבי מתח, אנשים רגישים יותר לדעות אחרים. היו ערים לכך כשאתם מתייעצים.
- מעקב אחר תגובות Freeze: יש ארבע תגובות טבעיות ללחץ - Fight (להילחם), Flight (לברוח), Fawn (לפייס) ו-Freeze (לקפוא). תגובת קיפאון ממושכת (בהייה, ניתוק, שיתוק רגשי) יכולה לגרום לדיכאון, לתסמינים פוסט-טראומטיים או לאירועי בטיחות.
לסיכום
חשוב להבין: כל תגובה לסטרס היא תקינה במצב שהוא לא תקין. התגובות של לאנשים לסטרס שונות. גמישות והתבוננות אמפתית בעצמנו ובאחרים יסייעו לכולנו לצלוח את התקופה הקרובה בצורה בטוחה יותר.
למידע נוסף