מאת:אביטל רדושר, מדריכת ארגונומיה ארצית, המוסד לבטיחות וגיהות
תאריך:28/12/2020
מפרוץ מגפת הקורונה עד היום, טרם עלה לדיון הטיפול בצוות המטפל, אף שנודעת חשיבות רבה לכושרו לצורך המשך הטיפול בחולים. תפקידם של אנשי הנדסת האנוש והארגונומיה הוא לסייע בהתאמת סביבת העבודה לצוותי הבריאות, כך שתתמוך בביצועיהם.
למומחי ארגונומיה יכולת תכנון והתאמה מחדש של מערכות עבודה, כך שזו תייעל את ביצועי הפרט והצוות בסביבות עבודה בעלות סיכון גבוה, ובתוך כך, יימנעו סיכוני בטיחות משמעותיים חדשים או השלכות לא רצויות של מערכת העבודה. בתקופה זו, כשצוותי הרפואה כורעים תחת העומס, חשוב להתאים את סביבת עבודתם לצורכיהם, לסייע להם להישאר ערניים במהלך העבודה ולמזער את שחיקתם.
התערבות ארגונומית במקום העבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מישורים: בשלב הראשון, העדיפות היא לביצוע שיפורים הנדסיים כדי למזער את הסיכון. לדוגמה - לספק עמדות עבודה בגובה המרפק, שיפחיתו את הצורך בהתכופפות; עגלות נשיאה לציוד, שימנעו את הצורך בנשיאת משקל ועוד.
בשלב הבא, יש לבצע התערבות אדמיניסטרטיבית: לוודא שנוהלי העבודה מסייעים לשמירה על בריאות העובדים והמאושפזים כאחד, כגון קיצור זמן העבודה במשימות שכוללות דרישות מנטליות גבוהות, כדי למנוע התעייפות. הוספת שעות עבודה לא בהכרח תביא לעלייה בתפוקה, עקב העייפות הטבעית.
בשלב האחרון, יש לספק לעובד אמצעי מגן אישיים להגנה מפני הסיכונים שלא הצלחנו להפחית באמצעות התערבות הנדסית או אדמיניסטרטיבית, כגון חליפת מגן, כשאי אפשר לעבוד דרך תא מוגן. השלב האחרון כולל אמצעי מגן אישיים, שהם גורם משמעותי במאבק נגד הקורונה. חשוב לשים לב לציוד המגן – שיהיה מותאם לעובדים ולמידות גופם, ככל האפשר. יש להקפיד על הדרכה לעובדים בשימוש נכון בציוד המגן, ובכלל זה לבישתו והסרתו. בתחום הבריאות והרפואה שימוש נכון בציוד חשוב לא פחות מאיכות אמצעי המגן.
צוותי הרפואה נמצאים תחת סיכון מוגבר לפגיעות שריר-שלד ואף לעומס קוגניטיבי רב. התערבות ארגונומית יכולה לתת לצוותי הרפואה פתרונות מעשיים, שאפשר לפַתחם במהירות, במינימום משאבים, כגון התקנת שילוט מכוון בבדיקות הקורונה או הכנת רשימת תיוג (צ'ק ליסט) לתמיכה בעבודה קוגניטיבית של צוותים חדשים. כמו כן, רצוי להימנע מדרישה לקשב מתמשך בביצוע משימות קריטיות. מומלץ להימנע מדרישות לקשב מתמשך לאורך זמן ממושך. הדרך להימנע מביצוע טעויות בעבודה היא בעזרת התאמת התנאים הסביבתיים, כגון תאורה, חשיפה לרעש וכד'. כך, לדוגמה, פריסת המעבדה צריכה להיות תואמת את תהליך העבודה ורצף העבודה במעבדה. מומלץ לדאוג לכך שאבזרים שנמצאים בשימוש תדיר יהיו בהישג יד. ציוד שנמצא בשימוש תדיר מומלץ לאחסן בגובה המותן - למניעת כיפוף חוזר. לעבודה מדויקת מומלץ שמשטח העבודה יהיה מעל גובה המרפק.
לסיכום: ארגונומיה יכולה לסייע בשמירה על בריאות צוותי הרפואה, הנמצאים בחזית המאבק בקורונה. בעזרת שימוש בעקרונות ארגונומיים אפשר לסייע לשמירה על בריאותם ועל בטיחותם של צוותי הרפואה, וכן, למזער את העייפות ולהגביר את היעילות בעבודה.
למידע נוסף פנו אל מומחי המוסד לבטיחות ולגיהות
מקורות
Albolino, S., Dagliana, G., Tanzini, M., Toccafondi, G., Beleffi, E., Ranzani, F., & Flore, E. (2020). Human factors and ergonomics at time of crises: the Italian experience coping with COVID-19. International Journal for Quality in Health Care.
Gurses, A. P., Tschudy, M. M., McGrath-Morrow, S., Husain, A., Solomon, B. S., Gerohristodoulos, K. A., & Kim, J. M. (2020). Overcoming COVID-19: What can human factors and ergonomics offer?. Journal of Patient Safety and Risk Management, 25(2), 49-54.
https://ntrs.nasa.gov/archive/nasa/casi.ntrs.nasa.gov/20160006348.pdf
Mitchell, T. (2010). Laboratory Ergonomics: Pipetting, microscope use, and hood work
Retrieved from www. working-well. org/anicles/pdf/Lab_Ergo_2. pdf
https://www.osha.gov/Publications/laboratory/OSHAfactsheet-laboratory-safety-ergonomics.pdf