מאת:אביטל רדושר, מדריכת ארגונומיה ארצית, המוסד לבטיחות וגיהות
תאריך:06/05/2021
האם לבני האדם יש נטייה גנטית לסביבה טבעית? בעשורים האחרונים חוקרים מתחומי פסיכולוגיה, ביולוגיה וגאוגרפיה חוקרים את השאלה אם בני האדם הם יצורים "אקוצנטריים", כלומר, נמשכים לסביבות טבעיות.
המהפכה התעשייתית הכניסה את האנשים לבתים ולחדרים סגורים. אם בעבר הם עבדו בחקלאות בתנאי טבע משתנים, כיום העבודה מתבצעת בעיקר במקומות סגורים, ממוזגים ומוארים ללא קשר לעונה או לשעה ביממה.
אנו מבלים את מרבית ימינו בתוך חללים סגורים, במשרד, בבית או ברכב בין המשרד לבית. לכך יש השפעה רבה על בריאותנו. מחקרים מראים כי אנשים שיש להם גישה לסביבה טבעית, מתאוששים מהר יותר ממחלות ומניתוחים, לדוגמה, אנשים שנמצאים בהתאוששות לאחר ניתוח משתחררים מהר יותר אם שכבו בחדר עם חלון המשקיף החוצה. גם שהייה בטבע נחשבת כמיטיבה עם לחץ הדם והמערכת החיסונית. אנשים שלהם גישה לטבע עמידים יותר בפני חוליים נפשיים, מותאמים יותר חברתית, מנהלים את חייהם טוב יותר, בעלי כושר ריכוז טוב יותר במשימות קשות ובעלי כושר עמידה בלחצים גבוה יותר מאלה שאין להם גישה לטבע.
אלמנטים של ביופיליה משפיעים על בריאות חברתית ועל בריאות רגשית. מחסור בצמחים או בבעלי חיים עשוי לפגוע בבריאות הרגשית או הקוגניטיבית של האדם. מחקרים מראים כי היעדר גישה לצמחייה יכול להוות גורם מתח, בין אם מבחינים בהיעדר הצמחייה או לא. נוכחות צמחים יכולה להשפיע על נפש האדם.
ביופיליה מתייחסת לחיבת האדם לצמחים ולחיים. המושג נתבע על ידי אדוארד וילסון, שהגדיר את הביופיליה כנטייה מולדת להתמקד בחי ובתהליכים טבעיים, וטען שמילדות אנשים נמשכים לדברים חיים. עדויות בנושא זה קיימות כבר מתקופות קדומות, כגון תקופת הפירמידות או פומפי שבהן נמצאו עדויות לכך שאנשים השתמשו בצמחים בתוך בתיהם. באירופה נבנו בתי החולים הראשונים בסביבת פארקים וגנים, שנחשבו לחלק מהותי בתהליך ההחלמה. מלבד הצורך בחמצן, ההשערה היא שחיבה לצמחים ולטבע היא גנטית וקשורה לאמצעי הישרדות, מזון ומקלט, אשר לרוב נמצאים בקרבת צמחייה. כך, לדוגמה, מפעלים שעוצבו בגישה ביופילית, שבה מטרת התכנון הייתה לתת לעובדים תחושה שהם נמצאים באוויר הפתוח, נמצאו כיעילים יותר ממפעלים סגורים, עם אור מלאכותי, ללא זיקה לטבע.
הצורך בגישה לטבע הוא מודל חדש יחסית במדע הארגונומיה. כתחום העוסק בבריאות וברווחת העובד, חשיבותן של סביבות טבעיות לבריאות צריכה להיות חלק ממנו. מחקרים בתחום העלו קשרים בין רווחה וגישה לטבע - הארגונומיה תומכת בפתרונות מבוססי טבע, אך גם כהכרח בהקשר האקולוגי והחברתי הנוכחי.
ארגונומיה ירוקה
מטרות הארגונומיה (יעילות, בריאות ובטיחות) תואמות את יעדי התכנון לקיימוּת סביבתית. המושג "ארגונומיה ירוקה" מתאר התערבויות ארגונומיות בדגש על הטבע. בני אדם מחוברים באופן בלתי נפרד לסביבה הטבעית, ולכן, לשינויים בגישה לסביבה השלכה שלילית משמעותית על בריאות האדם, בטיחותו ויעילותו - היבטים אשר לארגונומיה יש עניין מיוחד לשפר. ארגונומיה ירוקה מתמקדת בקשרים דו-כיווניים בין מערכות אנושיות לטבע והיא מתייחסת לשאלות כיצד ניתן להשתמש בתכנון ובהערכה ארגונומיים כדי לשמר ולשחזר את הטבע, וכיצד ניתן לרתום שירותי מערכות אקולוגיות כדי לפעול למען רווחתם ויעילותם של מערכות אנושיות. ארגונומיה כמדע עוסקת ברווחת האדם, וביצועי המערכת עוסקים בתכנון משימות, מכונות, עבודות, סביבות, תהליכים ומערכות יעילות ובטוחות. בעידן שבו משאבי טבע רבים הולכים ומתמעטים, ולמוצרים, להתנהגויות ולפעולות שלנו יש השלכות משמעותיות על קיימות הסביבה שלנו ועל כדור הארץ, עלינו לבחון כיצד ארגונומיה יכולה למלא תפקיד בהפחתת ההשפעות הסביבתיות השליליות.
אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים כעת בפני האנושות הוא כיצד להתמודד עם מיעוט של הסביבה הטבעית, תוך מתן הזדמנויות לכל אדם לשאוף לאיכות חיים משמעותית. הפעילות האנושית, בשנים האחרונות, תרמה באופן משמעותי למיעוט משאבי הטבע של כדור הארץ שלנו ולהשפעה על מערכות האקלים, וצמצום המגוון הביולוגי. חוסר בגישה לסביבה טבעית נקשרה גם לתופעות שליליות חמורות של בריאות האדם, כולל עלייה בבעיות נשימה, סרטן ובעיות במערכת החיסון, וכמו כן, לתופעות ההתחממות הגלובלית, שהאיצו את העוני והובילו לתת-תזונה ולהתפשטות מחלות שלא היו ידועות בעבר באזורים גאוגרפיים מסוימים.
ארגונומיה ירוקה מוגדרת כהתערבויות ארגונומיות בעלות התמקדות שתומכת בטבע - בייחוד ארגונומיה המתמקדת בזיקה לעולם הטבע. מדע הארגונומיה מביא בחשבון את מערכת העבודה כמוקד התערבות. ארגונומיה ירוקה מכירה בכך שכדור הארץ הוא מערכת סגורה, כך שלהפרעה בחלק אחד של המערכת תהיה בהכרח השלכה על חלקים אחרים שלה. לכן, הקשר הוא דו-כיווני: בני אדם משפיעים על בריאות הסביבה הטבעית, והסביבה הטבעית משפיעה על בריאותם ועל רווחתם של בני האדם. ארגונומיים צריכים להתמקד בתהליך עיצוב של מוצרים המכוונים לקיימות, תכנון מערכות עבודה יעילות יותר, הבטחת הפעלה בטוחה של מערכות מורכבות העלולות לגרום אסונות אקולוגיים וכלכליים. התמקדת נוספת היא כיצד ארגונומיה יכולה לסייע בהפחתת ההשפעה הסביבתית שלנו.
לסיכום, ארגונומיה מתמקדת בהתאמת מקום העבודה לשיפור בריאות האדם ורווחתו. בריאותם ורווחתם של העובדים מושפעים ממגוון גורמים, כאשר הגישה לטבע הוא אחד מהם. תכנון סביבת עבודה עם דגש על היבטים טבעיים כגון תאורה וגישה לצמחים נמצא קשור לשיפור הרווחה האנושית, הביצועים, הריכוז והפחתת המתח בקרב העובדים. בעיצוב מקומות עבודה חדשים חשוב לתת את הדעת על הגישה לטבע לדוגמא בקביעת חלונות שפונים לפארק או יצירת גינה טבעית בתוך חלל העבודה, אך חשוב ביותר גם להקפיד לעשות זאת בשיטה בת קיימא, שתשמור על הטבע שסובב אותנו וכך לצור מערכת אדם וטבע שתועיל לכולם.
מקורות