מאת:יפעת זר, מידענית, מהנדסת כימיה, מרכז ידע וחדשנות, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:14/02/2022
תוכנית ה- EGDי (European Green Deal) של האיחוד האירופי פותחה במטרה להתמודד עם אתגרי האיום הקיומי העולמי של משבר האקלים. במסגרת התוכנית, האיחוד האירופי חותר להיות היבשת הראשונה בעולם עם אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050 ולהפחית את הפליטות לפחות ב-55% עד שנת 2030.
אחד היסודות העיקריים של תוכנית ה-EGD הוא יישום מדיניות של צמיחה כלכלית בת-קיימא, הכוללת, בין היתר, ניצול מושכל של משאבי טבע, צמצום הידרדרות של המגוון הביולוגי, שמירה על הוגנות וצדק חברתי תוך שמירה על שוק רווחי ותחרותי.
לצורך כך, אימץ האיחוד האירופי במארס 2020 את מודל הכלכלה המעגלית (CE), שיחליף בהדרגה את מודל הכלכלה הליניארית (מודל הכלכלה בטור, הכולל הפקת משאבים, ייצור ואריזה, הפצה, שיווק, צריכה ושימוש, ולבסוף - סילוק והטמנת פסולת), שהביא לנזק סביבתי כבד עד כה. במסגרת המודל החדש, יורחב מחזור החיים של כל מוצר באופן מרבי, החל משלב התכנון והעיצוב, דרך אספקת שירותים נלווים לתהליך הייצור ועד לשלב הצריכה, שבסופו השימוש החוזר והמִחזור, כך שכמויות משאבי הייצור והפסולת שתיווצר לאורך מַחזור החיים של המוצר יהיו הפחותות ביותר.
גם בישראל נהוגה כלכלה ליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת מאוד. המשרד להגנת הסביבה גיבש אסטרטגיה חדשה לטיפול בפסולת להפיכת כלכלת ישראל עד שנת 2050 לכלכלה מעגלית - השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים. האסטרטגיה נועדה לקדם את המשק הישראלי להשגת היעד הקובע מעבר משיעור של כ-80% הטמנת פסולת נכון ל-2020, ל-20% הטמנה בשנת 2030.
- ענפי המִחזור והתחזוקה יגדלו ויתפסו את מקומם של ענפי ייצור ועיבוד חומרי גלם "בתוליים", כגון מחצבות וחקלאות.
- מערך שרשרת האספקה וההובלה יותאם לצורך העברת כמויות גדולות יותר של מוצרים ופסולות לצורכי שיתוף ומחזור בטווחים מצומצמים יותר, לצמצום משאבי חומרים ואנרגיה.
- יידרשו מעצבים ומפתחי מוצר מיומנים לפיתוח מוצרים עמידים, בעלי חיי מדף ארוכים, הניתנים לשימוש חוזר, למחזור ולצריכה שיתופית.
- יגדל הביקוש לעובדי תחזוקה וניקיון, שיעסקו בתיקון ובהשמשת מוצרים.
- יוכשרו עובדים לצורכי מיון ומחזור פסולות במתקנים קיימים וחדשים שיוקמו.
האיחוד האירופי מתריע כי ליישום המודל הכלכלי יכולות להיות השלכות על בטיחות, בריאות ורווחת העובדים, ויש לתת את הדעת לאפשרות של עלייה ברמת החשיפה של העובדים לגורמי סיכון תעסוקתיים בריאותיים. לפיכך, חשוב שאסטרטגיית המעבר למודל CE תהיה הוליסטית ותכלול גם נקיטת אמצעים לשמירה על תנאי עבודה נאותים ומניעת פגיעה בבטיחות ובבריאות העובדים בכל ענפי המשק.
 |
| מודל הכלכלה הליניארית (בטור) |
| |
 |
| מודל הכלכלה המעגלית (CE) |
| |
| (מתוך: "אסטרטגיה למשק פסולת בר-קיימא 2021–2030; מעבר לכלכלה מעגלית בשנת 2050", המשרד להגנת הסביבה 2020) |
סיכוני הבריאות התעסוקתית במודל הכלכלה המעגלית
נתמקד בעובדי ענף הפסולת והמִחזור, שצפויים לשאת בנטל כבד, עקב העלייה הצפויה בכמויות הפסולת המיועדת למחזור. עובדים אלו נתונים בסיכון בטיחותי ובריאותי מוגבר, יחסית לסיכון הממוצע של כלל העובדים בתעשייה. רמות הסיכון משתנות בהתאם לסוגי הפסולת המטופלת ואופי הפעילות המתבצעת במתקני האיסוף, המיון והמחזור.
להלן דוגמאות:
עובדי איסוף אשפה עירונית מועדים יותר לפגיעות מכלי רכב: פגיעה ממשאיות אשפה ופציעות שלד-שריר, בעיקר פציעות של ידיים, זרועות, גב וכתפיים, בהשוואה לכלל אוכלוסיית העובדים. בבריטניה, המעבר מאיסוף של שקי אשפה לפחי אשפה בעלי 2 או 4 גלגלים הקטין את שיעור פציעות הגב, אך העלה את שיעור הפציעות של הזרועות והכתפיים. כמו כן, עובדים אלו נוטים לסבול מבעיות בריאותיות הקשורות לעור, לעיניים, לנשימה ולמעיים.
עובדי מִחזור פסולת בנייה - פסולת בנייה נוצרת משאריות של חומרים המשמשים בבנייה חדשה, בשיפוץ של מבנים קיימים ובפיתוח תשתיות או כתוצאה מהריסת מבנים ותשתיות. היא מורכבת מחומרים שונים, אשר הם ברובם אינרטיים (חומרים שאינם מגיבים לתהליכים כימיים), כגון בלוקים, בטון, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית, אך חלקם מסוכנים, רעילים ודליקים, כגון סיליקה, אסבסט, לוחות בידוד, זפת ומוצריה, פסולת רדיואקטיבית, עופרת ורכיבים אלקטרוניים המכילים כספית.
עובדים העוסקים במיון פסולת הבנייה וטיפול בה חשופים לאבק המזיק של סיליקה ואסבסט, הנפוץ בסביבת עבודתם, ולגורמים המזיקים האחרים, שמקורם במרכיבים המסוכנים שבפסולת, וכן, לעומסי חום וקור, קרינת UV, רעש מזיק, פגיעות שלד-שריר, פציעות מחפצים חדים ועוד.
ענף הבנייה בישראל הוא מהגדולים במשק הישראלי, אך שיעור המִחזור בו נמוך משמעותית מהרצוי. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מתוך כ-6 מיליון טון של פסולת בנייה שנוצרה ב-2019 בישראל, רק 55.4% פסולת נקלטה במתקני המחזור ו-48% פסולת שוּוקה בפועל - שיעור נמוך משמעותית לעומת מדינות האיחוד האירופי, שבחלקן הוא מתקרב ל-100%. חשוב שהמדינה תיערך מבעוד מעוד להבטיח את בריאות ובטיחות עובדי ענף מחזור הפסולת הזו, שהכמויות שלה צפויות לגדול עם הזמן.
עובדי מחזור פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ובטריות
פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ובטריות היא אחת מזרמי הפסולות הגדלים בקצב מהיר בכל העולם, עקב השימוש הגובר במכשירים אלקטרונים (טלוויזיות, פלאפונים, טאבלטים וכד'), והתחלופה הגבוהה שלהם. הפסולת הזו מוגדרת כפסולת מסוכנת, כיוון שהיא מורכבת מרכיבים רעילים, כמו מתכות כבדות (כספית, עופרת, נחושת, כסף, זהב) דיאוקסינים, פוראנים ומעכבי בעירה.
כיום, פעולות של מחזור, תיקון ותחזוקה של ציוד חשמלי ואלקטרוני מתבצעות בעיקר בעבודה ידנית, החושפת את העובדים לרעלים ולחומרים רדיואקטיביים. על פי מחקרים, רמה גבוהה של עופרת נמצאה בדם של עובדי מחזור פסולת Waste Electrical and Electronic Equipment (WEEE) וגם של בני משפחותיהם, כתוצאה מנשיאת המזהמים על בגדי העבודה והעברתם אל בית המשפחה.
אפשר לראות את גורמי הסיכון והתופעות הבריאותיות, המדווחות בקרב עובדי פסולת ומחזור, לפי סוג הפעילות או הפסולת המטופלת בטבלה הבאה, הלקוחה מסקירת ספרות עולמית ומשני מאגרי מידע בריטיים:
| סוג הפעילות |
גורמי סיכון |
תופעות ביולוגיות וקליניות מדווחות
|
| קומפוסטציה |
עומס בהרמה ידנית, אבק אנאורגני |
פציעות שחלקן קטלניות, גירוי קרומים ריריים, אסתמה תעסוקתית, פניאומוניטיס, אלרגיה של הסמפונות והריאה בעקבות אספרגילוסיס (ABPA) |
| פסולת עירונית מוצקה |
ביואירוסולים, חומרים אורגנים נדיפים VOC's, פחמימנים ארומטיים פוליציקליים PAH, מתכות כבדות, דיוקסינים ופוראנים |
מחלת ריאות אסבסטוזיס, הפרעה בתפקודי ריאות, מחלות מעיים, דלקות עור, קדחת Q, עכברת |
| מתכות, בטריות ומצברים, כבלים, ממירים קטליטיים |
אבק אנאורגני, עופרת ומתכות כבדות אחרות, כמו כספית, פלטינה, רעש, חומרים רדיואקטיביים, דיואקסינים ופוראנים |
הרעלת עופרת ממצברי בדיל -עופרת, רמות גבוהות של כספית בשתן בקרב עובדי מצברים אלקאליים |
| זכוכית כולל שפופרות קתודיות |
רעש, ביואירוסולים |
רמה גבוהה של עופרת בדם, גירוי קרומים ריריים |
| מנורות פלואורוסנט |
אבק אנאורגני, אדי מתכות, כספית, עופרת, איטריום |
הרעלת כספית ועופרת, תסמונת, מחלת כליות (Glomerulonephritis) |
| טקסטיל ועץ |
אבק אורגני, ביואירוסולים |
גירוי קרומים ריריים, תסמינים נשימתיים, אסתמה ומחלות ריאה (COPD, Byssinosis) |
| פסולת רפואית |
פציעות ממחטים, חיידקים ווירוסים, חומרים רדיואקטיביים, מתכות כבדות |
חדירת פתוגניים באמצעות מחטים |
| נייר |
זיהום אורגני, ביואירוסולים |
גירוי קרומים ריריים, אסתמה, רגישות לקרדית האבק |
| פסולת של ציוד חשמלי ואלקטרוני WEEE |
הרמת עומסים כבדים, אבק אנאורגני, PAH – פחמימנים ארומטיים פוליציקליים, מתכות כבדות, דיאוקסינים, פוראנים, מעכבי בעירה |
תסמיני נשימה, הפרעה בתפקודי ריאה, שינויים כרומוזומליים, הרעלת המתכת כסף Argyria, השפעות חמורות על יילודים |
טכנולוגיות חדשניות
באירופה, יותר ממחצית ממתקני המחזור מצוידים במכונות כמו זרוע רובוטית להרמה ולפריקה של פסולות; עין אלקטרונית, המסייעת למיון פסולות ללא מגע יד אדם; מגנטים עוצמתיים להפרדת מתכות; אלקטרומגנטים למחזור פחיות. טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) מלוות את שרשרת העובדים העוסקים בפירוק מכוניות לרכיביהן, תוך מתן מידע והנחיות לביצוע בכל שלבי העבודה, ומסייעות בלוגיסטיקה של פעולות האיסוף והשינוע של הפסולות.
אפשר לצפות ולקוות כי גם בישראל טכנולוגיות חדשניות, כמו מיכון ואוטומציה, דיגיטציה, רובוטיקה וטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), יתפסו מקום חשוב בתהליך המעבר לכלכלה מעגלית ויסייעו בהסתגלות לשינויים כדי להקל על עובדי ענף הפסולת והמחזור, לשפר את תנאי עבודתם ולשמור על בטיחותם ובריאותם.
עם זאת, האמצעים הטכנולוגיים לבדם אינם מספיקים, ובכל מקרה, חיוני יהיה להקפיד, אף יותר מהרגיל, על נוהלי וכללי עבודה למניעת סיכונים בטיחותיים ובריאותיים בקרב עובדי ענף הפסולת והמִחזור, כגון נקיטת אמצעים הנדסיים להפחתת החשיפה לגורמי סיכון, הדרכת עובדים, שימוש בביגוד ובציוד מגן אישי, שמירה על כללי היגיינה וארגונומיה מתאימים ומעקב רפואי.
לסיכום, קיים הכרח לשלב את היבטי הבטיחות והבריאות של העובדים המעורבים ביישום מדיניות סביבתית אחראית של כלכלה מעגלית, ובמיוחד בענף הפסולת והמחזור, שצפוי לצמוח, כך שהאסטרטגיה המדינית תכלול גם צמצום ומניעת חשיפת עובדים לגורמי סיכון תעסוקתיים בריאותיים, שעלולים לעלות ברמתם ובחומרתם בעקבות השינויים הצפויים בטיפול בסוגי הפסולת התעשייתית.
מקורות
♦ אסטרטגיה למשק פסולת בר-קיימא 2021–2030 מעבר לכלכלה מעגלית בשנת 2050.
♦ הטיפול בפסולת בניין, מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי 71ג', התשפ"א-2021
Circular economy action plan , European commission ♦
Delivering the European Green Deal, European commission ♦
Safe Jobs in the Circular Economy Health and Safety in Waste and Wastewater Management, Public Service International Research Unit, 2020 ♦
Development of a circular economy and evolution of working conditions and occupational risks—a strategic foresight study, European Journal of Futures Research, 2020 ♦
The circular economy, an element of a policy of ecological reconstruction -The point of view of working conditions and occupational risks, research gate, 2020 ♦
Systematic Review: Occupational illness in the waste and recycling sector, occupational medicine, 2017 ♦