מאת:דוד זיו, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:25/04/2023
הקדמה
פגיעות שלד-שריר הן מהשכיחות ביותר הקשורות לעבודה. עובדים רבים סובלים מכאבי גב וכאבי שרירים. הפרעות שלד-שריר גורמות לא רק לסבל אישי ולאובדן הכנסה, אלא גם מהוות נטל על עסקים, חברות וכלכלות לאומיות. אף שכל עובד עלול לסבול מהן, הפרעות שלד-שריר ניתנות למניעה על ידי הערכת מטלת העבודה, הטמעת אמצעים ושיטות מניעה ובדיקת יעילותם וכן הדרכה ותרגול של העובדים.
העלויות המיוחסות לפגיעות שלד-שריר הוערכו בכ-3.9% מהתוצר המקומי הגולמי בעולם ו-3.3% באיחוד האירופי (פרסום האיחוד האירופי 2019 )[1] . פגיעות שריר-שלד (MSDs) הן הפגיעות הבריאותית הנפוצות ביותר הקשורות לעבודה. הן מהוות 40% מהעלויות של תשלומי הפיצויים בעולם עבור תאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות (פרסום ilo 2020)[2].
דרכי ההתמודדות עם פגיעות שלד-שריר בעבודה
כדי להתמודד ביעילות במניעת פגיעות שלד-שריר בעובדים נחוצה גישת ניהול המשלבת גורמים רבים. גורם משמעותי הוא הדרכה ותרגול של העובדים בטכניקת עבודה נכונה.
אחת הטכניקות החדשות (בסימולטור, או בזמן אמת) מבוססת על שימוש במערכת חיישנים, המוצמדת לגוף או לבגדי העבודה, לצורך ניטור ומתן משוב בעת ביצוע המטלה (בעת תנועה או תנוחה שלילית העשויה לגרום לפגיעה בעובד). המשוב מפעיל רטט מקומי, בהתאם למיקום החיישן, וכך אפשר לתרגל טכניקת עבודה.
בטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת Soter Analytics, המבוססת על בינה מלאכותית, הרעיון הוא ביצוע מעקב אחר כל תנועות הגב והכתפיים המשמעותיות של העובד (המכשיר מודד ומנטר 10 תנועות בסיכון בזמן אמת) וזיהוי סיכונים ותנועות חריגות שהעובד מבצע. שיטת המעקב נותנת משוב לעובד על ביצוע תנועות חריגות, כך שמתאפשר מעקב שוטף אחר תנועות ומצבי הגוף השונים. המשוב מתריע בזמן אמת, באמצעות רטט, על תנועות קיצוניות. הרטט מתבטא בחיישן הספציפי המזהה את החריגה, כך שאפשר לחזור מהתנועה או התנוחה הקיצונית ולמנוע נזק פיזי לגוף העובד. הנזק יכול לנבוע מתנועות גוף חריגות (קיצוניות) או מהרמה וניטול של מטענים בצורה לא נכונה, וממשקל יתר, ואשר העובדים כלל לא מודעים אליהם.
דוגמאות להצמדת חיישנים
מקור: Soter Analytics
מקור: A Wearable Sensor System for Physical Ergonomics Interventions Using Haptic Feedback
איך זה עובד?
את ההֶתקנים האלה העובד לובש בתחילת עבודתו. אפשר לחבר אותם לצווארון החולצה, לזרוע העליונה או לציוד מגן אישי, כגון קסדה או אוזניות. במהלך העבודה השוטפת ההתקן מודד גורמים ארגונומיים ונותן התרעות ללובש באמצעות רטט או משוב קולי באם הוא מזהה תנוחות חריגות לא בטוחות המהוות סיכון כגון, כיפוף, פיתול או הרמה בסיכון גבוה. התקנים לבישים כאלה מהווים חלק מציוד בטיחות הנמצא בשימוש יומיומי בארגונים רבים.
ההצלחה בשימוש בהתקנים אלה נובעת בעיקר מקבלת המשוב בזמן אמת ומהאפשרות לשנות באופן מידי תנועות ותנוחות, בזכות ההתרעה של ההתקן הלביש. כמו כן, נתוני הניטור נשמרים בצורה ממוחשבת ומאפשרים לשחזר בהדמיית מחשב את תחושות העובד ולעקוב אחר התהליך בזמן אמת או באימון כדי למצוא את נקודות החולשה שיש לשפר.
על פי חברת Soter, השימוש בהתקנים אלה הפחית ב-55% פגיעות בעובדים מניטול ידני.
דוגמה לאימון של עובד
מקור: Soter Analytics
דוגמה להדמיית מחשב לאחר אימון העובד
מקור: Soter Analytics
דוגמה למערכת רישות החיישנים והעברת הנתונים וההתראות
מקור: A Wearable Sensor System for Physical
Ergonomics Interventions Using Haptic Feedback
סיכום
כמו בכל היוזמות, בעת הפעלת טכנולוגיית בטיחות חדשה למניעה ולהפחתה של סיכון לפגיעה בעובדים במקום העבודה, ההצלחה, בסופו של דבר, תלויה במעורבות ההנהלה ובהכרת העובדים בנחיצות העניין.
הבנת היתרונות במשוב הגופני – ביופידבק, מבחינה פיזיולוגית ומדעית, כמחוללי שינוי התנהגותי, תתרום גם היא להצלחה.
מקורות: